הדף בטעינה

על המילה עָווֹן

במילון

 (ללא ניקוד: עוון)
מיןזכר
שורשעוי
נטייהעוונות

הגדרה

  • חֵטא, עבֵירה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור כלב ולידו עציץ שבור והכיתוב: רגשות אשמה או רגשות אשם?

רגשי אשמה ורגשות אשם

WP_Post Object
(
    [ID] => 33638
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-02-21 16:10:09
    [post_date_gmt] => 2019-02-21 14:10:09
    [post_content] => האם יש לומר רגשות אשם או רגשי אשמה?
במילון למונחי הפסיכולוגיה של האקדמיה משנת תשנ"ד (1994) נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.

אשם ואשמה במקורות

שתי המילים אָשָׁם ואַשְׁמָה מקורן במקרא. המילה אָשָׁם נפוצה בעיקר לציון קורבן אשם, והיא משמשת גם לציון מתת כספית לכפרה על חטא. בכמה מקומות המילה משמשת גם במשמעות היסודית 'חטא'. כך למשל בדברי אבימלך ליצחק: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם" (בראשית כו, י). המילה אַשְׁמָה נדירה יותר בתנ"ך, ונראה ששימושה המקורי הוא בתפקיד מקור בנקבה, על דרך לְיִרְאָה, לְאַהֲבָה (=לירוא, לאהוב). לדוגמה: "וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ" (ויקרא ה, כו). בספרי המקרא המאוחרים השימוש במילה נפוץ יותר במשמעות 'חטא', למשל: "בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה" (עזרא ט, יג). למילה אשמה הייתה עדנה בלשונם של אנשי כת מדבר יהודה. במגילות שנמצאו במדבר יהודה מילה זו נפוצה הרבה יותר מן המילה אָשָׁם. היא נרדפת למילים כמו עוון, חטאת ופשע, ואפשר למצוא אותה גם בצירופים כגון "פשעי אשמה", "עוון אשמה", "אשמת פשע", "זדון אשמה". לעומת זאת בלשון חז"ל המילה אשמה נדירה למדי.

אשם ואשמה בעברית החדשה

בימינו המילים מן השורש אש"ם משמשות במשמעות שונה במקצת מן המשמעות המקורית שלהן: הן מציינות את האחריות למעשה הרע או לתוצאה הרעה. מכאן נובע גם השימוש הנפוץ: "זה לא באשמתי, זה באשמתך". כך גם: "אתה לא אָשֵׁם בזה", כלומר 'לא אתה אחראי לתוצאה הגרועה', וכדומה. בעברית החדשה נעשתה המילה אשמה למילה הרגילה, ואילו המילה אָשָׁם משמשת בעיקר במטבעות לשון מסוימים: 'לא בי האשם', 'תלה את האשם ב־' (אולי בהשראת המושג ההלכתי "אשם תלוי" – המציין קורבן שיש להביא על חטא שאינו ודאי, לעומת "אשם ודאי"), וכן במונח המשפטי 'אשם תורם' (במקרה שגם הניזוק "תרם" לנזק). כך היא משמשת גם בצירוף 'רגשי אשם' או 'רגשות אשם' לצד 'רגשי אשמה' ו'רגשות אשמה'.

הרגשת אשמה לעומת שאר הצירופים

כאמור, במילון הפסיכולוגיה של האקדמיה נקבע הצירוף הַרְגָּשַׁת אַשְׁמָה כנגד guilt feeling. במילון זה העדיפו להקפיד על ההבחנה בין רֶגֶשׁ (sentiment, affect) – המציין מהות נפשית מסוימת, ובין שם הפעולה הַרְגָּשָׁה (feeling). ואולם דווקא צירוף זה אינו רווח בשימוש. מחיפוש בעיתונות העברית (באמצעות אתר עיתונות יהודית היסטורית) עולה שלמן אמצע המאה העשרים כל הצירופים 'רגשי אשמה' ו'רגשות אשמה', 'רגשי אשם' ו'רגשות אשם' – משמשים, ואולם לפחות עד סוף שנות השמונים השימוש הרווח יותר היה בצירופים עם המילה 'אשמה'. לעומת זאת החיפוש במרשתת מעלה כי כיום יש העדפה לצירוף 'רגשות אשם' ואחריו בתור 'רגשות אשמה'.

על השדה הסמנטי של אשם ומילים אחרות

גם מילים אחרות המציינות ביסודן מעשה רע – כמילה אָשָׁם – עשויות לציין לא רק את המעשה הרע עצמו אלא גם את הכפרה או את העונש עליו. כך למשל את המילה עָווֹן בדברי קין אל ה' "גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג) הציע הפרשן אבן עזרא להבין כ'עונש', כפירושו: "לא אוכל לסבול זה העונש". [post_title] => רגשי אשמה ורגשות אשם [post_excerpt] => במילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-10 13:40:39 [post_modified_gmt] => 2019-03-10 11:40:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=33638 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


עָווֹן
לרשימה המלאה
משפט (תשס"ו, 2005)
עָווֹן עברה שדינה מאסר יותר משלושה חודשים ועד שלוש שנים או קנס גדול
משפט (תשס"ו, 2005)
עָווֹן קַל , חֵטְא עברה שדינה מאסר לא יותר משלושה חודשים או קנס. חֵטְא בשימוש הכללי מציין עברה על הדת או על המוסר (sin)

במבט היסטורי

שכיחות הערך עָווֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>