הדף בטעינה

על המילה עַצְמָאוּת

במילון

 (ללא ניקוד: עצמאות)
מיןנקבה
שורשעצם

הגדרה

  • אי־תלוּת באחֵרים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של גבר מרים את דגל ישראל על תורן. כותרת: על המילה עצמאות.

שואה ועצמאות

שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י.
המשך קריאה >>

חידון מי חידש את המילה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 

1. מי חידש את המילה חִידוֹן?

אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים. את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.

2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?

אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.

3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?

אפשרות ג: דוד רמז.

4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?

אפשרות ג: חיים אוליאל.

5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?

תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.

6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?

תשובה: חיים נחמן ביאליק.

7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?

תשובה: איתמר בן אב"י.

ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?

תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה). חזרה לחידון [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04 [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

1. מי חידש את המילה חִידוֹן? אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים. את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 27

אקדם 27

WP_Post Object
(
    [ID] => 7994
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-09-14 16:08:14
    [post_date_gmt] => 2004-09-14 13:08:14
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1
  • אירועי שנת היובל, עמ' 1
  • "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1
  • מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות רות אלמגור־רמון, חיים א' כהן, יורם מלצר ויוסף עופר בהנחיית עינת גונן (מיום העיון הפתוח "לשון הרבים"), עמ' 2 בדיון: צורות הרבים של רִקְמָה, מִלְגָּה, לִשְׁכָּה, דַּוְשָׁה, פַּרְוָה, דַּיְסָה, שַׁוְעָה פִּרְכָה; צורות עבר נוכחים: שְׁמַרְתֶּם, הֲלַכְתֶּם; שְׁתִיל / שָׁתִיל, יָשֵׁן / יוֹשֵׁן
  • פרסום חדש: מלשון יחידים ללשון אומה מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • כל האמת על "שח־רחוק" מאת אסתר גולדנברג, עמ' 6 מחידושי משפחת בן־יהודה: שׂח־רָחוֹק, שַׂרְחוֹק, מִבְרָק, מִבְרָקָה, יַרְכְּתוֹן (פיליטון), רַמְקוֹל, אַלְחוּט, וָזִיר, וְזָרָה, מִכְלָלָה, מוֹרְשׁוֹן (פרלמנט), מַלְעָב (ספורט), שַׁתְפָנִי (סוציאליסט), כְּנֵסִיָּה (קונגרס), תַּקְדִּים, עַצְמָאוּת, מִטְרִיָּה, אַכְזָבָה, מִסְפָּרָה, אוֹפַנּוֹעַ, מַאֲחָדָה (קואליציה), יַחְדָּה (אנסמבל), דַּרְכִּיָּה (דרכון), קוֹלְנוֹעַ, בִּטָּאוֹן, מוֹעֲדוֹן, רְכוּשָׁנִי, תָּמִיר
[post_title] => אקדם 27 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-27 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-25 00:49:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-24 22:49:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7994 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1 אירועי שנת היובל, עמ' 1 "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1 מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות המשך קריאה >>
באנר עם הכיתוב עברית שולטת!!! ממשל ומשפט

עברית שולטת!!!

WP_Post Object
(
    [ID] => 25977
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-12-27 16:33:36
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:33:36
    [post_content] => 

מילים עתיקות בשירות המדינה:

אֲגַף, אֶזְרָח, אֲמָנָה, אַשְׁרָה, בִּירָה, הֲלִיךְ, הֶסְגֵּר, הַסְגָּרָה, הַסְכָּמָה, הֲפָרָה, חֻקָּה, חִקּוּר, חֲנִינָה, חֵרֶם, יוֹעֵץ, כְּהֻנָּה, כְּנֶסֶת, לִשְׁכָּה, מָעֳמָד, מוֹעָצָה, מוֹשֵׁל, מַטֶּה, מְמֻנֶּה, מִמְשָׁל, מֶמְשָׁלָה, מִפְלָגָה, מַשְׁבֵּר, מִשְׁטָר, מִשְׁלַחַת, מִשְׁפָּט, מִשְׂרָה, נָגִיד, נְצִיב, נָשִׂיא, סֶגֶל, סִיעָה, עִצּוּמִים, עֲרָר, פְּטוֹר, פְּשָׁרָה, צוֹעֵר, צִיר, רִשָּׁיוֹן, רָשׁוּת, שַׁגְרִיר, שׁוֹפֵט, שִׁפּוּט, שַׂר, שְׂרָד, שְׂרָרָה, תְּבִיעָה, תֶּקֶן

מילים מתקופת המדינה שבדרך:

אֶזְרָחוּת, אַפְלָיָה, הַאֲצָלָה, הַצְהָרָה, וַעֲדָה, מְדִינִיּוּת, מִנְהָל, מַעֲצָמָה, מִשְׁטָרָה, נְצִיגוּת, סַמְכוּת, עַצְמָאוּת, רָאשׁוּת, רוֹדָן, רִשְׁמִי, תְּחוּלָה, תַּעֲמוּלָה, תַּקְדִּים

מילים מחודשות מתקופת המדינה:

אִשְׁרוּר, בַּדְלָנוּת, בּוֹרְרוּת, בִּזּוּר, בִּנְאוּם, דּוּ־קִיּוּם, דֶּרֶג, דַּרְכּוֹן, הַשְׁעָיָה, יַחְדָּה (קואליציה), יִצּוּג, לְאֻמִּיּוּת, מַאֲחָד (פדרציה), מִדְרָג, מִזְכָּר, מִדָּתִיּוּת, מַמְלַכְתִּי, מִמְסָד, מְשִׁילוּת, מִתְוֶה, נֶגְדָּה (אופוזיציה), נֹהַל, סַחֶבֶת, קְצֻבָּה, רִבּוֹנוּת, רִכּוּזִי, שְׁדֻלָּה, שָׁפִיט, תַּאֲגִיד, תֻּבְעָנָה, תַּזְכִּיר, תְּחִקָּה, תִּכְנוּן, תַּמְלוּגִים, תַּסְקִיר, תַּצְהִיר, תִּשְׁאוּל

סיפוריהן של המילים: מֶמְשָׁלָה, שַׁגְרִיר, עַצְמָאוּת, דַּרְכּוֹן

מֶמְשָׁלָה – בתנ"ך המילה מציינת 'שלטון', 'שליטה', למשל: "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם [=למשול ביום] וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית). פעם אחת היא מציינת את אנשי השלטון, ככתוב על סנחריב מלך אשור "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ" (דברי הימים), ועל פי זה חוּדש המשמע המוכר לנו כיום: חֶבֶר השרים העומד בראש המדינה. שַׁגְרִיר – בתלמוד הירושלמי מובא משל על שני מלכים ושגריריהם: "מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה גדול משגרירו של זה". לפי הפירוש המקובל שַׁגְרִיר פירושו 'שליח', שכן שִׁגֵּר פירושו 'שילח': "משל למלך ששיגר את בנו לבית המשתה" (ספרי דברים). את החיבור בין השגריר לקונסול – נציג של רשמי של המדינה במדינה אחרת, הציע העסקן והעיתונאי חיים מיכל מיכלין במכתב בענייני לשון שפרסם בעיתון 'האור' בשנת תרנ"ג, 1893. עַצְמָאוּת – את המילה עַצְמָאוּת חידש איתמר בן אב"י בראשית המאה העשרים, ולימים אף קרא לספרו האוטוביוגרפי 'עם שחר עצמאותנו'. בלשון חכמים רגילים ביטויים דוגמת 'ברשות' עצמו', 'לעצמו', 'בעצמו' המדגישים שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים, ונראה שאלו היו ההשראה לחידוש המילה. דַּרְכּוֹן – את המילה דַּרְכּוֹן – מן דֶּרֶךְ – חידש עורך העיתון 'מולד' אפרים ברוידא לבקשת ידידו משה שרת, שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. בתקופת ההשכלה שימשו לכך כמה מונחים אחרים, ובהם מַסָּעִית, כְּתַב תִּיּוּר, תְּעוּדַת מַעֲבָר, מִכְתַּב צֵאת וָבוֹא.

חידון הוא והיא

[post_title] => עברית שולטת!!! [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-01-11 13:09:13 [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:09:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25977 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים עתיקות בשירות המדינה: אֲגַף, אֶזְרָח, אֲמָנָה, אַשְׁרָה, בִּירָה, הֲלִיךְ, הֶסְגֵּר, הַסְגָּרָה, הַסְכָּמָה, הֲפָרָה, חֻקָּה, חִקּוּר, חֲנִינָה, חֵרֶם, יוֹעֵץ, כְּהֻנָּה, כְּנֶסֶת, לִשְׁכָּה, מָעֳמָד, מוֹעָצָה, מוֹשֵׁל, מַטֶּה, מְמֻנֶּה, מִמְשָׁל, מֶמְשָׁלָה, מִפְלָגָה, מַשְׁבֵּר, מִשְׁטָר, מִשְׁלַחַת, מִשְׁפָּט, מִשְׂרָה, המשך קריאה >>