הדף בטעינה

על המילה עֶדְנָה

במילון

 (ללא ניקוד: עדנה)
מיןנקבה
שורשעדן

הגדרה

  • עונֶג, רעננוּת

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ביאליק והכיתוב: ביאליק והעברית

מחידושי ביאליק

WP_Post Object
(
    [ID] => 5346
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-07-07 09:00:17
    [post_date_gmt] => 2013-07-07 06:00:17
    [post_content] => 

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד

(על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה)

גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

גַּחְלִילִית

גחלילית היא חיפושית שבקצה גופה חומר המאיר בלילה. את המילה גחלילית חידש ביאליק מן המילה גַּחֶלֶת בעקבות מדרש חז"ל. וזה נוסח המדרש בספר האגדה מאת ביאליק ורבניצקי: "למי שהיה רואה תולעת, והיה רואה אותה כגחלת, ונקראת גוּמְרַת לילה ['גומרה' בארמית היא גחלת], והיה מתיירא ממנה. אמרו לו: מזו אתה מתיירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת". במילה גחלילית – מעין הקטנה של גחלת – נרמזת גם המילה לילה. ביאליק שילב את חידושו בשיר הילדים "אצבעוני". בתיאור התמודדותו של אצבעוני עם "ליל חשכה": "כָּל הַלַּיְלָה עִם הַפַּנָּס / שׁוֹמְרָה לִי וּלְרֹאשִׁי עֵרָה / הַגַּחְלִילִית, יָאִיר נֵרָהּ".

מַעְפָּל

את המילה מַעְפָּל הציע ביאליק במשמעות 'מעשה גבורה'. המילה פורסמה בכתב העת לשוננו משנת תרצ"א (1931) כהצעת חלופה למילה הרוסית podvig, בעקבות בקשה מן הציבור. מעפל נוצר על פי הפועל 'העפיל' הנזכר בניסיון כיבוש הארץ לאחר חטא המרגלים: "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם... וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר... "(במדבר יד, מ–מד). לדעת רש"י ואחרים 'ויעפילו' הוא לשון חוזק ועזות. מן ההקשר בסיפור המקראי של עלייה אסורה ומסוכנת נבחרו המילים 'מעפילים' ו'העפלה' לציון העולים והעלייה הבלתי לגלית בתקופת המנדט.

עֶרְגָּה

ערגה היא מילה נרדפת לגעגוע, כמיהה, כיסופים, השתוקקות ועוד. את המילה חידש ביאליק במשקל של מילים כמו חֶמְדָּה ועֶדְנָה בעקבות הפועל המקראי עָרַג: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים" (תהלים מב, ב). לפי הפירוש המסורתי הפועל עָרַג מביע את קולו של האייל הצועק בצימאונו. אך לפי תרגומי המקרא עָרַג הוא כָּמַהּ ונכסף, וכך המילה משמשת בימינו. לצד ערגה חודשה בראשית המאה העשרים המילה עֵרָגוֹן, אך היא כמעט נעלמה מן השימוש.

קַדַּחְתָּנִי

שם התואר קדחתני פירושו בהול, נמרץ, סוער. ביאליק השתמש לראשונה במילה זו במסה על הסופר י"ח ברנר. וכך נאמר שם: "רדיפה בהולה וקדחתנית אחרי מקוריות של שוא" (טעות נעימה, תרס"ט–1908). שם התואר קדחתני גזור מן המילה קַדַּחַת במשמעותה המושאלת: מצב של פעילות מועצמת הכרוכה בהתרגשות ובמתח ('קדחת נסיעות', 'קדחת הבחירות'). [post_title] => מחידושי ביאליק [post_excerpt] => חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון, חידש כ־300 מילים בעברית - יותר מאליעזר בן יהודה! על ארבע מילים מחידושיו: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-10 13:44:32 [post_modified_gmt] => 2021-05-10 10:44:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5346 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון, חידש כ־300 מילים בעברית - יותר מאליעזר בן יהודה! על ארבע מילים מחידושיו: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור גבר ואישה בצמחייה עם כיתוב 'עדן' וכותרת 'שמות ומשמעויות'

עֵדֶן

WP_Post Object
(
    [ID] => 37678
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-10-29 15:41:32
    [post_date_gmt] => 2019-10-29 13:41:32
    [post_content] => השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, ואומנם כבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי לאיש משבט לוי (דברי הימים ב כט, יב; לא, טו).

המילה עֵדֶן מוכרת מסיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית כשמו של מקום שאלוהים נטע בו גן – "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (ב, ח), ולאחר מכן בצירוף 'גן עדן' – "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (ב, טו). לפי משמעותן של מילים מן השורש עד"ן בעברית ובלשונות שמיות אחרות – עונג, נעימות, רכות, טעם טוב – עֵדֶן הוא מקום של רווחה ונועם.

יש שביקשו לדייק כי 'עדן' ו'גן עדן' שבבראשית מכוונים דווקא למקום שופע ופורה, כך על פי האוגריתית (לשון שמית צפונית מערבית) שבה מילים מן השורש עד"ן קשורות להשקיה. ייתכן שמשמעות זו נרמזת בפסוקים כמו "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), "וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם" (תהילים לו, ט). אחרים גורסים כי מוצא השם עדן במילה האכדית edinu שפירושה 'מישור', 'ערבה'.

בעברית המקרא מוכרות כמה מילים מן השורש עד"ן: עֶדְנָה, עָדִין (רק בנקבה) ומַעֲדַנִּים, וכן הפועל הִתְעַדֵּן: "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ" (נחמיה ט, כה). בלשון חכמים נגזר ממנו גם הפועל עִדֵּן: "כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו" (ספרי דברים שו). בספרות חז"ל 'גן עדן' הוא "עולם הבא", מקום מנוחת הצדיקים לאחר מיתתם, וניגודו של 'גיהינום': "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא כנגדו [...] ברא צדיקים, ברא רשעים; ברא גן עדן, ברא גיהינום" (בבלי חגיגה טו ע"א).

בתרגום השבעים תועתק 'עדן' ליוונית (Εδεμ) רק כשם פרטי לציון מקום (במופע הראשון בבראשית), אולם הצירוף 'גן עדן' (ביתר המופעים) מתורגם במילה אחת – παράδεισος (באותיות לטיניות: paradeisos), היינו גן, פַּרְדֵּס,[1] (ממנה התגלגלה paradise המוכרת). בוולגטה, תרגום המקרא ללטינית, הצירוף 'גן עדן' לא תועתק אלא תורגם תרגום מילולי – paradisus voluptatis, 'גן של תענוג'. בתרגום המקרא של לותר לגרמנית (מן המאה השש עשרה) המילה 'עדן' מתועתקת (ולא מתורגמת) בכל מקום: Eden. מכאן קצרה דרכו של השם 'עדן' ללשונות אירופה. באנגלית למשל משמש השם Eden במובן Paradise וגם בהשאלה 'מקום של עונג ומנוחה'. בכמה מלשונות אלו 'עדן' הוא אף שם פרטי, וכמו בעברית – לבנים ולבנות כאחת.

_________________________

[1] אל העברית נשאלה המילה מן הפרסית, והיא מצויה למשל בקהלת: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כׇּל פֶּרִי" (ב, ה).

[post_title] => עֵדֶן [post_excerpt] => השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, וכבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי. אבל עדן הוא קודם כול שמו של מקום שאלוהים נטע בו גן. מה משמעות השם עדן ומה המשמעות של מילים מן השורש עד"ן? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 16:26:55 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 13:26:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37678 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, וכבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי. אבל עדן הוא קודם כול שמו של מקום שאלוהים נטע בו גן. מה משמעות השם עדן ומה המשמעות של מילים מן השורש עד"ן?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עֶדְנָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>