הדף בטעינה

על המילה עֲקָרָה

בתשובות באתר

עברית ומגדר

היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?

WP_Post Object
(
    [ID] => 49521
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-02-22 15:52:40
    [post_date_gmt] => 2021-02-22 13:52:40
    [post_content] => התפתחויות חברתיות גלגלו לפתחה של האקדמיה את השאלה מה צורת הזכר של 'עֲקֶרֶת הַבַּיִת'. לכאורה שאלה פשוטה ותשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.

במילונו של דובר העברית בן זמננו 'עקרת בית' היא אישה בעלת משפחה, שאינה עובדת תמורת שכר, ואת עיקר זמנה היא עושה בניהול משק ביתה. אולם בוודאי אין זו משמעות הצירוף במקורו המקראי בפסוק "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" (תהלים קיג, ט).

דרשנים, פרשנים ובלשנים בני דורות שונים התלבטו מה משמעה של "עקרת" שבפסוק (לצד קושי להבין את הפסוק מבחינה תחבירית) – האם היא עֲקָרָה שהפכה ל'אם הבנים' או אולי עֲקֶרֶת היא מילה יחידאית במשמעות עיקר ומרכז של הבית.

ראשיתה של פרשנות זו מובאת כבר בספרות חז"ל. על קורבנו של הנשיא לבני בנימין (במדבר ז, סא) המדרש אומר: "'קרבנו קערת כסף אחת' – אל תקרי קערת אלא עקרת כנגד רחל שהיתה עקרת הבית. היא היתה עיקר ביתו של יעקב" (במדבר רבה יד). רעיון דומה בניסוח אחר מצוי בבראשית רבה: "'ורחל עקרה' – אמר ר' יצחק רחל היתה עקרו שלבית כמו שנאמר 'ורחל עקרה'" (מהדורת תיאודור–אלבק, פרשה עא). רש"י לבראשית לא, ד הולך בעקבות המדרש: "'ויקרא לרחל וללאה' – לרחל תחלה ואחר כך ללאה שהיא היתה עקרת הבית שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן".

הד למדרש אנו מוצאים בספר הזוהר בביטוי "עקרא דביתא" הן בהקשר של רחל הן בהקשרים אחרים, למשל: "מאי אשה גדולה, אלא גדולה בעובדהא, דכל בני (ס"א דרא) ביתא משתבחין בה והיא עקרא דביתא" (כרך ב, פרשת בשלח, מד ע"א).

כך התגלגל הצירוף עקרת הבית אל העברית המתחדשת של המאה התשע עשרה במשמעות 'בעלת הבית'. דוגמאות אחדות מצאנו במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי: "והרב... הי[ה] דרכו שלא לעסוק בשום עסק פרנסה בעולם כ"א [כי אם] לעסוק בתורה כל הימים לרבות הלילות רק אשתו היא היתה עקרת הבית לעסוק בפרנסה, ויהי כאשר באו לביתו והנה אשתו באתה מבה"כ [מבית הכנסת]..." (שבחי הבעש"ט,  1815); "[תחלואי העזים:] אם יכאבו דדי העז והפרה, הנה סבת מכאובם היא לרוב אשר לא יריקו היטב את דדיהם, והדבר הזה הוא אבי חליים רעים מאוד, ומאשר הוא מסור בידי השפחה, על כן טוב תשים האשה עקרת הבית את עיניה תמיד לראות אם נתך כל החלב משדים" (מנדלי, תולדות הטבע א', תרכ"ב–1862). עוד דוגמה מפורסמת באה בשירו של יהודה לייב גורדון 'קוצו של יוד' (תרל"ח): "ובתו היחידה בביתו העֲקרת, כי אמה מתה עליה בנעוריה".

ואולם היו שלא ראו בעין יפה את השימוש בביטוי במשמעות הזאת. כך למשל כותב הרב ד"ר אמיל נתן לוי במכתב למדור "לשוננו לעם" בעיתון הארץ (כ"ז בטבת תש"ב, 1942): "אינני יודע מי התחיל בספרותנו להשתמש בבטוי הזה כשם נרדף של 'בעלת הבית' [...] מהיכן אנחנו רשאים להשתמש בבטוי התנ"כי הזה כדי לתאר בעלת הבית סתם? לא יתכן לומר ששורש המלה 'עקרת' הוא עיקר. כי מלת 'עיקר' במובן 'גזע' נמצאה בתנ"ך רק בתקופה מאוחרת מאוד [דניאל ד, פס' יב, כ, כג], ולפיכך שמוש המבטא עקרת הבית במובן של בעלת הבית הוא זיוף ממש." נראה שביקורת כזאת היא שהביאה את ניסן ברגגרין להציע בשנת תרפ"ט את הצורה עִקֶּרֶת הבית.

הבלשנים יהושע בלאו וזאב בן־חיים דווקא אימצו את העולה מן המדרשים, היינו את גיזרון עֲקֶרֶת מן 'עיקר'. בלאו נשען על הערבית (עקר אלדאר), ואף הציע לראות בצורה עֲקֶרֶת שבפסוק צורת נפרד, גם מטעמים תחביריים. בעקבות בלאו קבע בן־חיים כי 'עֲקֶרֶת' היא צורת נקבה מן עֵקֶר, במשמעות עיקר – בדומה ל'מְלֶכֶת (השמים'), שהיא צורת נקבה של מֶלֶךְ. עֵקֶר נזכרת במקרא: "עֵקֶר משפחת גר" (ויקרא כה, מז), ואחד מפירושיה הוא צאצא.

הקשר בין שאלת המשמעות של "עקרת הבית" שבפסוק מתהלים ובין השאלה מה צורת הזכר מתבאר עתה. אם עקרת שבצירוף 'עקרת הבית' אינה קשורה ל'עֲקָרָה' אין מקום לצורת הזכר עָקָר. אבל גם מי שסבור כי 'עקרת הבית' שבמקרא היא עֲקָרָה, יסכים כי בעברית החדשה התרחק מאוד הצירוף ממשמעות זו. מוטב אפוא להתרחק מצורת הזכר עָקָר, המבליטה את המשמעות של 'עקרוּת'.

כך נולד הרעיון לקבוע את צורת הזכר עקֶר בית העולה מדברי זאב בן־חיים, אלא שהוצע לקבוע את הניקוד בסגול, בין השאר כדי להבטיח שצורת הרבים תהיה 'עַקְרֵי בית' (בפתח) בדומה ל'עַקְרות בית'. את ההצעה הביאה למליאת האקדמיה הוועדה למילים בשימוש כללי.

סוף דבר: בישיבת מליאת האקדמיה במרחשוון תשס"ח, אוקטובר 2007, אושרה – לאחר דיונים והתלבטויות – הצעת הוועדה: עֶקֶר הבית, וברבים עַקְרֵי בית.
    [post_title] => היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?
    [post_excerpt] => מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-14 20:55:24
    [post_modified_gmt] => 2023-12-14 18:55:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49521
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>