הדף בטעינה

על המילה עֲפִיפָה

במילון

 (ללא ניקוד: עפיפה)
מיןנקבה
שורשעפף
נטייהמשמש שם פעולה של מְעוֹפֵף

הגדרה

  • תנועה (של ציפור וכד') באוויר
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

WP_Post Object
(
    [ID] => 31916
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-11-12 13:14:53
    [post_date_gmt] => 2018-11-12 11:14:53
    [post_content] => בלשונות שונות זכה העפיפון לשמות הקושרים אותו לחיות: ברוסית הוא נקרא נחש (zmey), לרוב בצירופים שמשמעם נְחש נייר או נְחש אוויר, באנגלית kite – דַּיָָּה, בצרפתית cerf volant – צבי מעופף, ובגרמנית Flugdrache – דרקון מעופף. בעקבות הרוסית הציעו מילונים לעברית מן המאה התשע עשרה ומתחילת המאה העשרים את החלופות שָׂרָף מְעוֹפֵף,[1] ונְחַשׁ נְיָר.[2]

הצירוף 'נחש נייר' מצא את מקומו בשירי ילדים. הינה הבית הראשון בשיר מאת לוין קיפניס, יליד רוסיה (מושר בלחן יואל ולבה):[3]
אֵהוּד עָשָׂה לוֹ נְחַשׁ־נְיָר – זָנָב אָרֹךְ, אָרֹךְ וָצַר, לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם, פֶּה וָאַף, וְעַד שָׁמַיִם כַּנֶּשֶׁר עָף.
את נְחַשׁ הנְּיָר אנחנו מוצאים – לצד עֲפִיפוֹן – גם בשיר ילדים מאת משה אהרון אביגל (בלחן נחום נרדי; מתוך "הנגר הקטן", ספריה לילדים, תרצ"ג):
תַּם נִשְׁלַם עַתָּה נָרוּץ וּנְשַׁלְחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ, עֲפִיפוֹן נָחָשׁ נְיָר עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר.
הקשר המטפורי בין העפיפון לנחש בא לידי ביטוי גם בהצעתו של איתמר בן אב"י נַחְשָׁן.[4] ומניין לנו עפיפון? לפי רפאל ויס את המילה עפיפון חידש ח"נ ביאליק, ואולם יצחק אבינרי לא מנה את המילה הזאת ב"מילון חידושי ביאליק". יתר על כן, המילה עפיפון הופיעה בעיתונות העברית בארץ כבר בשנת תרע"ג (1912). מדובר בידיעה בעיתון "החירות (ירושלים)" על עפיפון שהופרח בשמי ירושלים וזוהה בטעות כאווירון (ראו את הידיעה להלן).[5] העפיפון שב ועלה לכותרות העיתונים רק כעבור שני עשורים בעקבות אסון שאירע בתל אביב כשילד ניסה לשחרר עפיפון שנתקע על חוטי חשמל והתחשמל למוות. כך למשל אנו קוראים בידיעה בעיתון דבר מ־18 בספטמבר 1935: גזירה על עפיפונים יהא מחדש המילה אשר יהא – נשאלת השאלה מהי דרך חידוש המילה. המילה עֲפִיפוֹן דומה למילה המחודשת סְבִיבוֹן משורש סב"ב, אלא שמילה זו שייכות לגזרת הכפולים, ואילו עפיפון מתקשר לשורש עו"ף מגזרת ע"ו.[6] אולי השפיעה על יצירת עפיפון המילה שְׁפִיפוֹן הנזכרת בברכת יעקב לבניו ומציינת נחש: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח" (בראשית מט, יז). בין שהמילה 'שפיפון' גזורה משורש שפ"ף (בשל זחילת הנחש על הארץ, כלומר במקום נמוך) ובין שנוצרה מחיקוי קולו של הנחש – צלילה קרוב לצליל המילה עפיפון. אם בתודעת הדוברים התקשר העפיפון אל הנחש בעקבות הרוסית, ייתכן מאוד שמילה זו עמדה ברקע החידוש. לאחרונה פרסמה הספרייה הלאומית נוסח ראשון של שיר הילדים "במדינת הגמדים" משנת 1940, ובבית הרביעי של השיר מופיע שפיפון במשמעות עפיפון: [caption id="attachment_32724" align="aligncenter" width="140"] מתוך "במדינת הגמדים" מאת אלה וילנסקי (אמיתן), דבר לילדים, 1 באוקטובר 1940[/caption] ושמא מילה אחרת עומדת ביסוד החידוש 'עפיפון': בעיתונות התקופה (בעיקר בין 1908 ל־1914) משמשת המילה עֲפִיפָה לציון 'תעופה' ו'טיסה' בהקשר המודרני. למשל בעיתון הצבי של בן־יהודה מסופר על בניית "מכונת עפיפה" (9 באוקטובר 1908), ובעיתון החירות – שבו מצאנו את החידוש עפיפון לראשונה – מסופר על אווירון המנסה להרוויח פרס בסך 10,000 ליש"ט "בעד עפיפה בין לונדון למנשסתר" (6 בספטמבר 1909). נעיר כי המילה 'עפיפה' מובאת במילונו של בן־יהודה בלוויית מובאות מימי הביניים ללא אזכור שימושה המודרני. מתקבל על הדעת שהמילה עפיפון נוצרה על ידי הוספת הסיומת ־וֹן למילה 'עפיפה' בהשראת המילה אֲוִירוֹן (שנוצרה מהוספת הסיומת ־וֹן למילה 'אֲוִיר'). ואולי גם הערבית תרמה: המילה המקבילה לעפיפון היא כידוע טַיַארַה (طيارة) מן השורש טי"ר שמשמעו לעוף, והיא אף קרובה מאוד למילה המציינת מטוס: טַאאִירַה.

* * *

הידיעה בעיתון "החרות" מיום 7 בנובמבר 1912 (יושם אל לב שהמילה עפיפון – המחודשת – נתונה כאן במירכאות): נתגלה ה"סוד"

* * *

תוספת: העפפן מראשון לציון משנת 1893

ב"עוֹלָם קָטֹן – עִתּון לְתַלְמִידִים וּלְתַלְמִידוֹת" מיום י' במרחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893 מספר נחשון בן עמינדב במדור "חדשות בעולם הקטן" על טיול של ילדי ראשון לציון בחולות ממערב למושבה שבו היה דבר אחד שעניין אותם ושימח את נפשם יותר מכל הטיולים שעשו עד אותו היום: "מורינו הכינו לנו עַפְפָן (טַיָרָה בערבית) גדול מאד, הוא העפפן שאבותינו בגולה, ברוסיה, קראו לו נחש [...] ובאותיות גדולות כתוב עליו 'העפפן הגדול לתלמידי ראשון־לציון' [...] אך הרוח האכזר לא חפץ להיות בעזרנו ולשאת על כנפיו את העפפן זמן רב. [...] בבוא השמש שבנו לבתינו, מי על חמורו, ומי ברגליו שמחים ועליזים, ונקרא להטיול הזה: טיול העפפן עד היום הזה" [ההדגשות במקור].[7] ___________________________

[1] כך במילון צרפתי–עברי מאת לאון הולנדרסקי (משנת 1878?): Léon Hollaenderski, Dictionnaire universel français-hébreu, Paris

[2] שתי חלופות אלו באות במילון הרוסי–עברי–אשכנזי [=גרמני] של אליעזר בן־יהודה ויהודה גרזובסקי משנת 1907. במילון זה באה גם הצעה המזכירה את העפיפון: עַפְעֲפָן.

[3] לא הצלחנו לברר מתי נכתב השיר הזה.

[4] כמסופר מפיו בספרו האוטוביוגרפי: "ומן הפועל רעש יצרתי "רעשן" של פורים, ומנחש עשיתי "נחשן" למעופף עשוי־נייר" (עם שחר עצמאותנו, תל אביב תשכ"ב, עמ' 22; ראו עתה "החצוף הארץ ישראלי", תל אביב, 2016, עמ' 46; ראו גם רפאל ויס, "חידושי לשון של איתמר בן אב"י", לשוננו לעם יג (תשכ"ב), עמ' 195–207; תודה לד"ר דורון דן על הערתו בעניין זה).

[5] על העיתון ראו כאן.

[6] מאחר שהשורש המקורי אינו עפ"ף מגזרת הכפולים אלא עו"ף מגזרת ע"ו, יש במילה עֲִפִיפוֹן עירוב גזרות – שיבוץ של עיצורי השורש ע' ופ' בתבניתה של מילה בעלת שורש מן הכפולים. שתי הגזרות – הכפולים וע"ו – קרובות זו לזו בכמה היבטים, והן עשויות להשפיע זו על זו. בין השאר שתי הגזרות זהות ביצירת פעלים בבניינים פיעל, פועל והתפעל (המכונים גם פּוֹלֵל, פּוֹלַל והִתְפּוֹלֵל), כגון 'מְעוֹפֵף' ו'מִתְעוֹפֵף' מן השורש עו"ף בדומה ל'מְכוֹפֵף' ו'מִתְכּוֹפֵף' מן השורש כפ"ף.

[7] תודה לעדי שגב-בשן שהפנתה אותנו לידיעה מעניינת זו.

[post_title] => נחש נייר ועפיפון [post_excerpt] => היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%97%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-24 16:02:19 [post_modified_gmt] => 2020-05-24 13:02:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31916 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עֲפִיפָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


עֲפִיפָה
לרשימה המלאה
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
עֲפִיפָה תְּנוּעַת עֲפִיפָה בְיָדַיִם