הדף בטעינה

על המילה עֲדִיאֵל

בתשובות באתר

איור תג שם עם כיתוב "אלעד" ובראש האיור כותרת "שמות ומשמעויות"

אֶלְעָד

WP_Post Object
(
    [ID] => 27145
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-02-01 13:50:53
    [post_date_gmt] => 2018-02-01 11:50:53
    [post_content] => השם אֶלְעָד נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד – בדברי הימים א ז, כא. לפי הנאמר שם היה אלעד מבני אפרים, כלומר מנֶכדי יוסף. נהוג לפרשו כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל + עד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח: השם אֶלְעָד מנוקד בקמץ, ואילו המילה עד 'נצח' מנוקדת בפתח אפילו בהפסק, למשל: "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד). כשנוספת למילה ו' החיבור, הפתח משתנה לסגול: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח).

כיצד אפוא יתפרש הרכיב עָד? מטבע הדברים הוצעו לו הצעות מהצעות שונות, והרי שתיים מהן:

א) לגזור את עָד מן השורש עו"ד, שממנו גם המילה עֵד: עָד ועֵד בדומה לגָר וגֵר. אם כך משמעות אלעד היא 'האל העיד' או 'האל עֵד', בדומה לשם המקראי יוֹעֵד (נחמיה יא, ז).

ב) לגזור את עָד מן השורש עד"י. עֲדִי הוא תכשיט והפועל עָדָה מובנו 'התקשט'. והינה אחד מצאצאי אפרים הנזכר בפסוק הקודם בדברי הימים היה אֶלְעָדָה, וכאן הקשר אל הפועל עָדָה ברור יותר.

נזכיר כי גם בעברית וגם בשפות שמיות אחרות יש שמות – תאופוריים ולא תאופוריים – ששתיים מאותיותיהם הן עד. כך למשל בעברית השמות עִדּוֹ, עֲדָיָה(וּ) ועֲדִיאֵל, בפניקית אבעד ובערבית דרומית עד, עדה, עדאב, עדאל.

עוד נזכיר כי לעומת השם אֶלְעָד, בכמה שמות תאופוריים אחרים הרכיב השני הוא אומנם עַד בפתח במשמע נֶצַח. ראשון להם הוא השם אֲבִיעַד שמקורו בנבואת ישעיהו: "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ... וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם" (ט, ה; בכתב יד לנינגרד בתיבה אחת: אֲבִיעַד), וכך מקובל לנקד גם שמות מחודשים כגון עַמִּיעַד, לִיעַד ואפילו אֱלִיעַד – הקרוב כל כך לאֶלְעָד.
    [post_title] => אֶלְעָד
    [post_excerpt] => את השם אֶלְעָד נהוג לפרש כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל ועד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d6%b6%d7%9c%d6%b0%d7%a2%d6%b8%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-17 14:30:08
    [post_modified_gmt] => 2022-01-17 12:30:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27145
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

את השם אֶלְעָד נהוג לפרש כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל ועד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה העונדת טבעת. שמות ומשמעויות - עדי

עדי

WP_Post Object
(
    [ID] => 40836
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-05-11 14:57:00
    [post_date_gmt] => 2020-05-11 11:57:00
    [post_content] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.

צורת הרבים של עדי היא עֲדָיִים והיא מוכרת לכול מן הפסוק ביחזקאל המובא בהגדה של פסח: "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים..." (טז, ז). ייתכן כי הכפילות בביטוי "עדי עדיים" מורה 'תכשיטים נאים במיוחד'.

שורש המילה עֲדִי הוא גם שורשם של הפעלים עָדָה (בבניין קל) והֶעֱדָה (בבניין הפעיל) לציון ענידה והתקשטות –  פעמים בסמוך לשם העצם עֲדִי: "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב, כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ, לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי" (ירמיהו ד, ל), אבל לא רק: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא, י), "וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ" (הושע ב, טו). וגם בשימוש מושאל: "עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ, וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (איוב מ, י), במשמעות 'לבש כבוד', 'התהדר'.[1]

בספרות המשנה והתלמוד המילה עֲדִי חדלה מלשמש, ואת מקומה תפסה המילה תַּכְשִׁיט מן הארמית. לעומת זאת בלשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום ואחר כך בלשון שירת ספרד נמשך השימוש בעֲדִי. אף בימינו עֲדִי וגם הפועל עָדָה משמשים בלשון גבוהה ומליצית, ואילו 'תכשיט' היא המילה הרווחת בכתב ובדיבור (והפועל הוא עָנַד).

בימינו משמשת המילה עדי שם פרטי הניתן הן לבנים הן לבנות. שמות פרטיים אחרים שנזכרים בתנ"ך כמו עָדָה, עִדּוֹ, עֲדָיָה, עֲדָיָהוּ, עֲדִיאֵל, אֶלְעָד ואֶלְעָדָה עשויים להיות קשורים לשורש עד"י (ראו בהרחבה בקישורים למטה). ייתכן למשל כי עדיאל פירושו 'האל הוא עֶדְיִי', תכשיטי. ואולם בתרגום השבעים הוא נכתב כך – Εδιηλ, ואולי קראו עֵדִיאֵל, היינו 'האל הוא עֵדִי', במשמעות עדות ובשורש עו"ד.

בשנת 1980 הוקם בעמק יזרעאל יישוב קהילתי ושמו עֲדִי (יש המכנים אותו "מצפה עדי") בסמוך לתל חֲלִי. התל נקרא כך על שום זיהויו עם היישוב המקראי שבנחלת שבט אשר: "וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה). המילה הנדירה חֲלִי שמובנה 'תכשיט' – "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם" (משלי כה, יב)[2] – קרובה בצלילה אל המילה הלא־נדירה חֳלִי שמובנה 'מחלה', ועל כן העדיפה ועדת השמות שם נרדף – הלוא הוא עֲדִי.

________________________

[1] בפסוק אחד הפועל הֶעֱדָה משמש לכאורה במשמעות ההפוכה: "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה" (משלי כה, כ) פירושו 'מסיר בגד', ונראה שמדובר בשורש עד"י המוכר מן הארמית שמובנו 'עבר', כמו בהיקרות נדירה אחרת: "לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל" (איוב כח, ח).​

[2] המילה חֶלְיָה (שכאמור באה רק בנטייה "חֶלְיָתָהּ") היא צורת נקבה של חֲלִי. אף בערבית משמשים حلي (חלי)  לצד حلية (חִליה) באותה משמעות. בשיר השירים (ז, ב) ישנה גם צורת הרבים חֲלָאִים.

[post_title] => עדי [post_excerpt] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-13 15:42:51 [post_modified_gmt] => 2021-09-13 12:42:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=40836 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עֲדִיאֵל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>