הדף בטעינה

על המילה סוֹחֵר

במילון

 (ללא ניקוד: סוחר)
בנייןקל
שורשסחר
נטייהסוֹחֶרֶת; סָחַר, יִסְחַר, לסחוֹר לכל הנטיות

הגדרה

  • (ב־) קונה ומוכר (סחורה או מניות) כדי להרוויח מן ההפרש במחיר

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מסחר עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5478
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-30 09:44:06
    [post_date_gmt] => 2012-12-30 07:44:06
    [post_content] => 

מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished)

מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן המילה מְחודש (בבניין פּוּעל) – שהיא המילה הרגילה לציון דבר שנעשה מחדש (הערכה מחודשת, עיון מחודש בסוגיה) או לציון דבר ששופץ ונעשה כחדש (ריהוט מחודש). המונח מוחדש אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

תִּסְחוּר (merchandising)

תסחור הוא מגוון של פעולות נלוות לשיווק הכרוכות בהצגת מוצר ובמכירתו: פרסום, קידום מכירות, תצוגות מסחריות, מכירה ישירה וכדומה. המשמעות הבסיסית של השורש סח"ר היא תנועה סיבובית, ואכן דרכו של הסוחר להסתובב סחור סחור ולהציע את מרכולתו. במילה תסחור הורחב השורש סח"ר על ידי הוספת האות ת', בדומה למילים תִּסְכּוּל, תִּשְׁאוּל, תִּזְמוּן. לשורש סח"ר הרחבות נוספות: הכפלת הר', למשל במילה סִחְרוּר; הוספת מ', למשל במילה ממוסחר (מן המילה מִסְחָר). המילה תסחור נקבעה במסגרת המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון שיצא לאור בשנת תשס"ז (2006).

מְכִירָה בַּהֲמָרָה, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה (טרייד אין)

מכירה או קנייה בהמרה היא הסדר שבו הקונה מוסר למוכר את המוצר הישן שברשותו כחלק מן התשלום על המוצר החדש. הסדר זה נפוץ בקניית מכוניות ומכשירי חשמל. המרה פירושה החלפה. הפועל הֵמִיר מוכר מן המקרא; למשל, על מה שהוקדש לקרבן נאמר "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב" (ויקרא כז, י). בתחום המסחר ההמרה משמשת גם בצירופים 'המרת מטבע', 'המרת ניירות ערך', 'בר־המרה'. המונחים מכירה בהמרה, קנייה בהמרה אושרו באקדמיה בשנת תשמ"ב (1982).

לְקוּחָה (קליינטורה)

לקוחה היא שם קיבוצי לכלל הלָקוחות שאליהם מכוון שירות מסוים, כגון שירות תחבורה. המילה חודשה במילון למונחי התחבורה שיצא לאור בשנת תשע"ב (2012). הגדרתה שם: כלל הנוסעים המשתמשים במערכת תחבורה בתקופה נתונה. בדומה למילה לקוחה נקבעו במילון התחבורה מונחים אחרים המציינים קבוצה: דְּבֻקָּה (קבוצת כלי רכב הנעים סמוכים זה לזה), דְּחֻסָּה (מספר מרבי של בני אדם שרכב יכול להכיל), נְסוּעָה (קילומטרז', סך הקילומטרים שמכונית או קבוצת כלי רכב נסעו בזמן מסוים). תנו דעתכם להבדל בין לְקוּחָה (על משקל קְבוּצָה, סְעוּדָה) ובין לָקוֹחָה – צורת הנקבה של לָקוֹחַ. [post_title] => מסחר עברי [post_excerpt] => מה זה מוצר מוחדש? איך אומרים טרייד־אין וקליינטורה בעברית? ומהו תִּסְחוּר? על מונחי סחר עבריים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:58:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:58:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5478 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה זה מוצר מוחדש? איך אומרים טרייד־אין וקליינטורה בעברית? ומהו תִּסְחוּר? על מונחי סחר עבריים. המשך קריאה >>
איור של מדורה והכיתוב: מדורה

מסביב למדורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => מסביב למדורהבעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מסביב למדורה [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-02 13:32:08 [post_modified_gmt] => 2021-05-02 10:32:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. המשך קריאה >>
באנר עם הכיתוב מרוויחים עם העברית - כלכלה

מרוויחים עם העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 25985
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-12-27 16:36:24
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:36:24
    [post_content] => 

מילים עתיקות עושות שוק:

אַשְׁרַאי, בַּטּוּחָה, בִּקּוּשׁ, גְּבִיָּה, גְּמוּל, גִּמְלָה, הוֹן, הַלְוָאָה, הֶצֵּעַ, הַמְחָאָה, הֶפְסֵד, הַשְׂכָּרָה, הַשְׁקָעָה, חֶבְרָה, חוֹב, חִתּוּם, יִפּוּי כּוֹחַ, יִתְרָה, כֶּסֶף, לָקוֹחַ, מְחִיר, מִתּוּן, מֶכֶס, מֶכֶר, מְנָיָה, מַס, מִסְחָר, מַשְׂכֹּרֶת, מַשְׁכַּנְתָּה, נַדְלָ"ן, נִכּוּי, נֶכֶס, נָקוּב, סוֹחֵר, סַחַר, סִיטוֹנָאוּת, עֵרָבוֹן, עָמִיל, עִסְקָה, עַרְבוּת, עֲרֻבָּה, פִּדְיוֹם, פִּדְיוֹן, פִּחוּת, פִּקָּדוֹן, פֵּרָעוֹן, פַּרְנָסָה, צְמִיחָה, קִמְעוֹנָאוּת, קִצְבָּה, קֶרֶן, רֶוַח, רִבִּית, שִׂגְשׂוּג, שׁוּק, שְׁטָר, שָׂכָר, תְּשׂוּמָה, תַּשְׁלוּם

מילים חדשות:

אַסְדָּרָה, בִּטּוּחַ, בַּר הֲמָרָה, גֶּמֶל, הֶחְכֵּר (ליסינג), הִוּוּן, הַמְחָרָה, הַנְזָלָה, הַנְפָּקָה, הַפְרָטָה, הַצְמָדָה, הִתָּכְנוּת, זַכְיָן, חָבוּת, חֶבְרַת הֶזְנֵק, חִסְרָה, חַשָּׁב, חֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר וָשָׁב, חַתָּם, יְבוּא, יַזָּם, יִסּוּף, יְצוּא, כַּלְכְּלָן, כַּסְפָּר, מַאֲגָד (קונסורציום), מַאֲזָן, מַדָּד, מָטָ"ח, מְחִירוֹן, מִמּוּן, מִמּוּשׁ, מִנּוּף, מִסּוּי, מִכְרָז, מִלְוֶה, מַנְכָּ"ל, מִסְלָקָה, מִפְרָעָה, מִקְדָּמָה, מַרְכּוֹל, נְזִילוּת, נְשִׂיגוּת (דיור), סָחִיר, סְחִירוּת, סִחוּר (negotiation), סַפָּק, עֲלוּת, עַמְלָה, קַנְיוֹן, קַנְיָן, רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן, רְכִישָׁה, רֶכֶשׁ, שֹׁוִי, שִׁוּוּק, שִׁעֲרוּךְ, תַּזְרִים מְזֻמָּנִים, תַּחְשִׁיב, תָּלָ"ג, תִּמְחוּר, תַּמְחִיר, תִּסְחוּר (merchandising), תַּעֲסוּקָה, תַּקְבּוּלִים, תַּקְצִיב, תְּקוּרָה, תְּשׂוּאָה, תִּשְׁלֹבֶת (קונצרן), תַּשְׁקִיף


סיפוריהן של המילים: מְנָיָה, סוֹחֵר, קִמְעוֹנוּת , קַנְיוֹן

מְנָיָה – בספר נחמיה מסופר: "וְכָל יִשְׂרָאֵל... נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". 'מְנָיוֹת' היא כנראה צורת רבים מורחבת של מָנָה (במקום מָנוֹת), כמו מִשְׁנָה–מִשְׁנָיוֹת, ולצידה מתועדת בנחמיה גם צורת הרבים מְנָאוֹת. מכאן גזר אליעזר בן­־­יהודה צורת יחיד חדשה – מְנָיָה, והציע לייחד אותה למנה מסוימת מאוד: חלק בהון של חברה מסחרית. סוֹחֵר – המילה המקראית סוֹחֵר קשורה כנראה למשמע היסודי של השורש סח"ר – תנועה סיבובית, שכן דרכו של הסוחר להסתובב סחור סחור ולהציע את מרכולתו. כבר בתנ"ך נולדו מן הסוֹחֵר מילים שאינם קשורות בהכרח לסיבוב – מִסְחָר, סַחַר וסְחוֹרָה, ובימינו נוספו אליהן המִסְחוּר, התִּסְחוּר וההַסְחָרָה. גם רבים מן הסוחרים כבר אינם מסתובבים כיום במסחרם, למשל סוחרי הבורסה. קִמְעוֹנוּת – קִמְעוֹנוּת היא עיסוק במסחר זעיר, מכירה ליחידים ולא לסוחרים. המילים קִמְעוֹנַאי וקִמְעוֹנוּת נוצרו בעברית החדשה מן המילה קִמְעָה ('קצת', 'מעט') כנגד המילים סִיטוֹנַאי וסִיטוֹנוּת המציינות מכירה לסוחרים. מילים אלו עצמן חודשו על פי סִיטוֹן שבלשון חז"ל – מילה יוונית שמשמעה סוחר תבואה. קַנְיוֹן – חידוש המילה קַנְיוֹן מיוחס ליזם ואיש העסקים דוד עזריאלי, מקימו של הקניון הראשון בארץ – קניון איילון ברמת גן. עזריאלי כנראה התכוון ליצור הלחם של המילים קְנִיּוֹת וחַנְיוֹן (מרכז קניות שמשולב בו חניון), אך כיום אפשר לראות בזה גם מילה משורש קנ"י במשקל פַּעְלוֹן (במשקל המילה חַנְיוֹן).

חידון מה יוצא דופן?

[post_title] => מרוויחים עם העברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-01-11 13:08:55 [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:08:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25985 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים עתיקות עושות שוק: אַשְׁרַאי, בַּטּוּחָה, בִּקּוּשׁ, גְּבִיָּה, גְּמוּל, גִּמְלָה, הוֹן, הַלְוָאָה, הֶצֵּעַ, הַמְחָאָה, הֶפְסֵד, הַשְׂכָּרָה, הַשְׁקָעָה, חֶבְרָה, חוֹב, חִתּוּם, יִפּוּי כּוֹחַ, יִתְרָה, כֶּסֶף, לָקוֹחַ, מְחִיר, מִתּוּן, מֶכֶס, מֶכֶר, מְנָיָה, מַס, מִסְחָר, מַשְׂכֹּרֶת, מַשְׁכַּנְתָּה, נַדְלָ"ן, המשך קריאה >>

פרשת קדושים – רוֹכלוּת ורכילות

WP_Post Object
(
    [ID] => 15169
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-05-05 14:57:57
    [post_date_gmt] => 2016-05-05 11:57:57
    [post_content] => "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז)

רוֹכֵל הוא סוחר, ובייחוד סוחר הנודד בדרכים. מכאן המילים המקראיות רְכֻלָּה ומַרְכֹּלֶת שמקובל לפרשן 'סַחַר', 'מסחר'. רבים קושרים בין השורש רכ"ל ובין השורש רג"ל והמילה רֶגֶל, כי הרוכל דרכו ללכת ממקום למקום. על פי סברה זו גלגול המשמעות של המילה רוֹכֵל דומה לזה של המילה סוֹחֵר – גם הסוחר הוא מי שהולך סחור סחור.

מילה אחרת מן השורש רכ"ל נזכרת בפרשת קדושים: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". בספר משלי 'הולך רכיל' נקשר עם גילוי סוד: "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר" (יא, יג, ובדומה לכך כ, יט). בירמיהו וביחזקאל המילה רָכִיל נקשרת למרמה ואף לשפיכות דמים: "אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ, כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ" (ירמיהו ט, ג), "אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם" (יחזקאל כב, ט).

האיסור ללכת רכיל שבפרשתנו מתפרש לפי תרגום השבעים 'ללכת במרמה', 'להוליך שולל'. ואולם לפי חז"ל ותרגומים אחרים (אונקלוס, פשיטתא, וולגטה) מדובר במעשה של דיבור – הלשנה, הוצאת דיבה וכדומה. מכאן השם המופשט רְכִילוּת בספרות חז"ל.

הפרשנים נחלקו בהבנת המילה המקראית רָכִיל. יש שראו בה שם מופשט (כמו חָרִישׁ), ולפי זה 'הולך רכיל' פירושו נוהג ברכילות. אחרים ראו בה שם תואר המיוחס לאדם (כמו עָשִׁיר), ולפי זה 'הולך רכיל' פירושו הולך כרכיל. צירוף הסמיכות 'אנשי רכיל' (ביחזקאל) מתאים יותר לשם עצם מופשט. בימי הביניים אפשר למצוא שימוש במילה על פי ההבנה השנייה – 'אדם המדבר סרה'. למשל: "מי שיאמין אל הרכילים לא ישאר לו אוהב אפילו אם יהיה חביב וקרוב" (מתוך ספר מבחר הפנינים שיוחס לר' שלמה אבן גבירול).

על הקשר הלשוני האפשרי בין רָכִיל לרוֹכֵל עמדו חז"ל בתלמוד הירושלמי: "לא תלך רכיל בעמך – זו רכילות לשון הרע. תני ר' נחמיה: שלא תהא כרוכל הזה – מטעין דבריו של זה לזה ודבריו של זה לזה" (פאה א:א, טז ע"א). ידועים גם דברי רש"י הקושר את מעשה הרכילות להליכה ולשורש רג"ל:

"לא תלך רכיל" אני אומר: על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק – נקראים הולכי רכיל, הולכי רגילה, אשפיימנ"ט בלע"ז. וראיה לדברי, שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה: לא תלך רכיל, הולכי רכיל [...] לכך אני אומר שלשון רכיל לשון הולך ומרגל, שהכ"ף נחלפת בגימ"ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו [...] וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל [...]

אפשר אפוא שהרוֹכֵל, ההולך רָכִיל והמְרַגֵּל קרובים זה לזה יותר ממה שנראה לדובר העברית בן ימינו.

מן המילים רָכִיל ורְכִילוּת נגזר בלשון הדיבור הפועל רִיכֵל בבניין פיעל. צורה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדקדוק, שכן בבניין פיעל יש דגש חזק בע' הפועל, כמו סִכֵּם, שִׁכֵּן. למבקשים להימנע מן הפועל הלא תקני הזה נוכל להציע את הצירוף מפרשתנו 'הלך רכיל'.
    [post_title] => פרשת קדושים – רוֹכלוּת ורכילות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d6%b9%d7%9b%d7%9c%d7%95%d6%bc%d7%aa-%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-16 23:18:47
    [post_modified_gmt] => 2018-11-16 21:18:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15169
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז) רוֹכֵל הוא סוחר, ובייחוד סוחר הנודד בדרכים. מכאן המילים המקראיות רְכֻלָּה ומַרְכֹּלֶת שמקובל לפרשן 'סַחַר', 'מסחר'. רבים קושרים בין השורש רכ"ל ובין השורש רג"ל והמילה רֶגֶל, כי הרוכל המשך קריאה >>