הדף בטעינה

על המילה סְעִיף

במילון

 (ללא ניקוד: סעיף)
מיןזכר
שורשסעף
נטייהסעיפים

הגדרה

  • פִּסקה בִּדברים כתובים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הנביא יחזקאל ובדי האילן

WP_Post Object
(
    [ID] => 8434
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-02-04 14:38:41
    [post_date_gmt] => 2015-02-04 12:38:41
    [post_content] => 

brosh3השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל:

"הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ [...] עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים" (לא, ג–ז).

בקטע קצר וציורי זה משמשות לצד המילה הרגילה עָנָף כמה מילים נרדפות:

עֲבוֹת

המילה המקראית עבות מציינת על פי רוב 'חבל קלוע'. כך למשל בסיפורי שמשון: "וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע" (שופטים טו, ג). צורת הרבים היא עֲבוֹתִים או עֲבוֹתוֹת, כמצוי אצל הושע: "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" (יא, ד). בנבואתו של יחזקאל עבותים אינם חבלים שזורים רגילים אלא 'ענפים סבוכים' או 'סבך ענפים'.

עָבֹת הוא גם שם תואר שמשמעו 'סבוך ומסועף', למשל 'עץ עבות', 'יער עבות'. בנטייה של שם התואר יש דגש ותנועת u: עֲבֻתָּה, עֲבֻתִּים (כמו עָמֹק, עֲמֻקָּה, עֲמֻקִּים).

סְעִיפִים, סְעַפּוֹת וסַרְעַפּוֹת

המילה סְעִיף בהוראת ענף מוכרת מספר ישעיהו, ומן המשמעות הזאת נוצרה בימי הביניים המשמעות המושאלת המוכרת לנו היום: קטע של פרק, חלק ממסמך. אך בנבואתו של יחזקאל אנו מוצאים שתי צורות אחרות של המילה: סְעַפּוֹת וגם סַרְעַפּוֹת – בתוספת ר' (כמו שַׁרְבִיט הקשור לשֵׁבֶט – 'מקל').

tree5ייתכן שגם המילה סְעִפִּים קשורה לכאן. המילה מצויה בדבריו של אליהו לעם על הר הכרמל: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים – אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א יח, כא). יש המפרשים שסעיפים הם קביים (העשויים מענפים), ולפי פירוש זה הדימוי הוא לפיסח הנוטה בהליכתו פעם לכאן ופעם לכאן. אחרים פירשו 'מחשבות', ורָאו בסעיפים – כלומר בענפים – מטפורה למחשבות (שְׂעִפִּים במשמעות מחשבות או במשמעות קרובה יש באיוב ד, יג; כ, ב). ויש הסוברים כי סְעִפִּים כאן הם 'דעות חלוקות' כי עניינו הבסיסי של השורש סע"ף הוא 'חלוקה', 'פיצול'.

המילה סעיף מוכרת גם מן הצירוף סְעִיף סֶלַע שמשמעו 'נקיק', אך הדעות חלוקות בשאלה אם משמעות זו של המילה קשורה למשמעות 'ענף'.

פֹּארוֹת

גם פארות הן ענפים, והמילה משמשת גם בשירה העברית המודרנית – למשל בשיר 'ניגונים' מאת פניה ברגשטיין: "שְׁתַלְתֶּם ניגונים בי אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים [...] עתה הם שולחים פֹּארוֹת בדמי, שורשיהם בעורקַי שלובים". צורת היחיד היא פֹּארָה, אך במקרא הצורה הזאת מנוקדת דווקא בקיבוץ: "הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה, וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ" (ישעיהו י, לג). כמו שמן הסעיפים משמש בפסוק הזה הפועל סִעֵף – 'קיצץ ענפים', כך מן הפארות נוצר הפועל פֵּאֵר: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). ומה משמעות הפועל הזה? יש מפרשים 'שָׁבַר ענפים' ויש מפרשים 'ליקט את הפירות שנשארו על הענפים'.

דָּלִיּוֹת

דליות הן הענפים הנישאים של הצמח. הדליות המוכרות ביותר הן הזמורות המורמות של הגפן, אבל במקרא יש דליות גם לעצים אחרים – כמו לעץ הארז בנבואתו של יחזקאל. הפועל דָּלָה פירושו הֶעֱלָה, ומכאן השם דְּלִי לכלי שדולים בו מים מן הבאר.

בספרות חז"ל מצויה גם צורת היחיד דָּלִית, והכוונה לגפן שהודלתה על גבי קנים וכלונסאות (לעומת רוֹגְלִית – גפן השרועה על הקרקע). למשל: "הפאה ניתנת במחובר לקרקע. בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים" (משנה פאה ד, א).

בַּד

tree6בדים במובן 'ענפים' אינם נזכרים בקטע שהובא לעיל מספר יחזקאל אלא בנבואות אחרות של יחזקאל – למשל בפסוק זה שגם בו כמה מילים המציינות ענפים: "וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ, וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (יז, ו). במקרא בד הוא גם מוט המשמש לנשיאה של כלי המשכן. ומספרות חז"ל קיבלנו את הצירוף בית הבד הקרוי כך על שום קורת העץ הכבדה שבעזרתה כתשו את הזיתים.

כמו הפֹּארה גם הבד מצא דרכו אל השירה העברית החדשה. כך למשל נפתח שירה של לאה גולדברג 'ערב מול הגלעד': "האילנות כל כך כבדים, כופף הפרי את הבדים".

גם המילה בד במשמעות 'אריג' מקורה במקרא, אך ככל הנראה אין קשר בינה ובין בד במשמעות ענף.

    [post_title] => הנביא יחזקאל ובדי האילן [post_excerpt] => בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-10 09:45:14 [post_modified_gmt] => 2021-02-10 07:45:14 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8434 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת. המשך קריאה >>

פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?

WP_Post Object
(
    [ID] => 15912
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-07-07 15:36:20
    [post_date_gmt] => 2016-07-07 12:36:20
    [post_content] => הפועל חִטֵּא ושם הפעולה חִטּוּי מעירים בזיכרוננו ריחות של חומרים כימיים האופייניים למרפאות, למעבדות ולבתי מרקחת. ואולם מקורם במציאות אחרת לגמרי.

הפועל חיטא, בבניין פיעל, נזכר למשל בפרשתנו בתיאור תהליך של טהרה:  "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא... וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב" (במדבר יט, יט). כך גם התחטא בבניין התפעל: "הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר..." (פס' יב). כיצד ייתכן שהשורש חט"א המוכר ממילים שליליות כמו חֵטְא, חָטָא והֶחֱטִיא משמש כאן במשמעות חיובית?

היפוכי משמע בשורש אחד מוכרים גם מפעלים אחרים, לדוגמה הצמד שֵׁרֵשׁ והִשְׁרִישׁ: שֵׁרֵשׁ פירושו הוציא מן השורש והִשְׁרִישׁ פירושו החדיר שורש לאדמה. גם בפועל שירש וגם בפועל חיטא גויס בניין פיעל לציון הפעולה המסלקת את הדבר: שירוש הוא סילוק של שורש, ולפי זה חיטוי הוא סילוק של חטא (יהא משמעה של המילה חטא בהקשר זה אשר יהא).

הנה עוד דוגמאות של פעלים בבניין פיעל במשמעות סילוק הדבר:
  • סִקֵּל – 'סילק אבנים מן השטח', לעומת סָקַל (בבניין קל) – 'השליך אבנים על מישהו או על משהו'.
  • דִּשֵּׁן (בעיקר בספרות חז"ל) – 'סילק אפר' למשל מן המזבח.
  • פִּקֵּק – חלץ פקק, לעומת פָּקַק (בבנין קל) – סתם בפקק.
  • סִעֵף (בתנ"ך) – 'קיצץ ענפים', מן המילה סְעִיף שפירושה ענף (להרחבה).
בימינו חיטא וחיטוי יצאו מן ההקשר הדתי של הטהרה והתייחדו לסילוק מוחלט של גורמי זיהום. הערה: שם הפעולה חִטּוּי ביו"ד בסוף כמוהו כמו בִּטּוּי מן בִּטֵּא, רִפּוּי מן רִפֵּא, מִלּוּי מן מִלֵּא. שמות הפעולה האלה שייכים לגזרת ל"א (שורשים שהאות האחרונה שלהם אל"ף), אלא שצורתם היא על דרך שמות מגזרת ל"י (ל"ה) – כמו כִּבּוּי, גִּלּוּי ועוד. הנטייה של גזרת ל"א על דרך ל"י אופיינית ללשון חז"ל, ואכן המילה חיטוי לקוחה מרובד הלשון הזה.     [post_title] => פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי? [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d6%bb%d7%a7%d6%bc%d6%b7%d7%aa-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%97%d7%98%d7%90-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-09 11:45:20 [post_modified_gmt] => 2018-11-09 09:45:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15912 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל חִטֵּא ושם הפעולה חִטּוּי מעירים בזיכרוננו ריחות של חומרים כימיים האופייניים למרפאות, למעבדות ולבתי מרקחת. ואולם מקורם במציאות אחרת לגמרי. הפועל חיטא, בבניין פיעל, נזכר למשל בפרשתנו בתיאור תהליך של טהרה:  "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סְעִיף, סָעִיף ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


סְעִיף
לרשימה המלאה
ספרנות (תשל"ו, 1976)
סְעִיף*
* במילון המקורי כתוב: סָעִיף
הידרוליקה (תשי"א, 1951)
אלקטרוניקה (תש"ל, 1970)
סְעִיף מְשֻׁתָּף*
* במילון המקורי כתוב: סָעִיף מְשֻׁתָּף