WP_Post Object
(
    [ID] => 52425
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-07-21 15:54:31
    [post_date_gmt] => 2021-07-21 12:54:31
    [post_content] => בישיבת האקדמיה ביום ח' באדר תשס"ד, 1 במארס 2004 (ישיבה רעה) הגיעה להכרעה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בתי"ו או בטי"ת.

סוגיה זו נדונה במליאה בישיבה זו ובישיבה קודמת (בי"ח בטבת התשס"ד, 12 בינואר 2004, ישיבה רעד) בעקבות שאלות חוזרות ונשנות המופנות למזכירות המדעית בדבר כתיבם של כמה שמות תואר לועזיים הנגזרים ממילים לועזיות בסיומת ־ָה, ובשם התואר מופיע העיצור t לפני הסיומת ־י: האם  ייכתב ־תי - כגזירה משם העצם כפי שהוא בעברית (דרמתי מן דרמה) – או שמא ייכתב ־טי כשאילה משם התואר הלועזי (דרמטי מן dramatic). יצוין שהשמות שמדובר בהם מקורם ביוונית, ובצורות הנוטות מהם בא ההגה t. סוגיה זו עלתה גם בעקבות מלאכת העדכון של מאגר המונחים שעולה ממנו תמונת כתיב לא אחידה במילים הקשורות לשאלה זו.

החלטות קודמות בסוגיה זו היו החלטות נקודתיות: בישיבת המליאה בשבט תשל"ו (ישיבה קכו, עמ' 204) נדונו המונחים סכֵמה, סכֵמתי במסגרת מונחי הפסיכולוגיה, ובסיום הדיון במונחים אלו ביקש פרופ' זאב בן־חיים, נשיא האקדמיה באותה העת, "שייקבע כי 'סכמתי' נכתב בתי"ו ולא בטי"ת" בנימוק שהמילה היא כאילו עברית. הצעתו התקבלה.

בדומה להחלטה בעניין סכמתי אנו מוצאים החלטה של ועד הלשון בעניין דרמתי. ההחלטה באה במונחי תיאטרון משנת ת"ש בהערה המלווה את המונח יוֹעֵץ דְּרָמָתִי, ולפיה "רק הצורה 'דרמתי' נכתבת בתי"ו, כי היא גזורה מן 'דרמה' בעברית, ואילו שאר הצורות בטי"ת על פי היוונית". ואכן המונח דְּרָמָטֻרְגּ נכתב שם בטי"ת.

עיון במאגר המונחים של האקדמיה מעלה תמונה לא אחידה בכתיבה של שמות תואר אחרים: פְּרִיסְמָתִי (מונחי קרקע תשכ"ו, ימאות תש"ל, מתמטיקה תשמ"ה); אבל פְּרִסְמָטִי (פיסיקה תר"ץ); אָרוֹמָטִי (כימיה אורגנית תשנ"ב, הנדסה כימית תשמ"ט) לעומת ארומתי (פסיכולוגיה תש"ב), וגם לימפתי (אנטומיה תשי"ז); ובעת האחרונה גם תמטי (טכנולוגיית המידע תשס"ד). שמות תואר אחרים אין כנגדם שם עצם המשמש שימוש של ממש בעברית, והם כתובים בדרך כלל בטי"ת: כרומטי ונגזריו (מוסיקה תשט"ו, אופטיקה תשל"ח, שיתוך תשמ"ה, צבעות תשנ"ג, גאודזיה תשנ"ג, פסיכולוגיה תשנ"ד ועוד) לעומת כְרוֹמָתִי (צילום תשכ"ח); פסיכוסומטי (פסיכולוגיה תשנ"ד); פְּנֵימָטִי (peumatic; קרקע תשכ"ו, בולאות תשנ"א).

הסוגיה הנדונה קשורה לשאלה הכללית: באיזו צורה מעבירים לעברית את שמות התואר הלועזיים – האם גוזרים אותם מן השמות הלועזיים כפי שהם בעברית או שואלים את שם התואר הלועזי – כלומר עם הסיומת הלועזית – ומוסיפים לו ־ִי. בפועל רוב רובם של שמות התואר הלועזיים המשמשים בלשוננו אינם נגזרים גזירה ישירה משם העצם הלועזי כפי שהוא בעברית, אלא משם התואר בלועזית. לדוגמה: אנרגייה – אנרגטי, ספקולציה – ספקולטיבי, אופוזיציה – אופוזציוני, אופצייה – אופציונלי, מולוקולה – מולקולרי, דיסציפלינה – דיסציפלינרי, פסיכוזה – פסיכוטי.

השאלה הכללית עלתה בהמשך הדיון הנזכר לעיל (זה"א כא–כד, עמ' 204–206) בקשר לצורת שם התואר מן פרדוקס – 'פרדוקסלי' או 'פרדוקסי'. חברי האקדמיה שהשתתפו בדיון הכירו בקושי לשנות את הנוהג המושרש, וכך ניסח זאת אחד החברים: "כלום מעכשיו נאמר 'פיסיקי', 'מוסיקי' במקום 'פיסיקלי', 'מוסיקלי'? נצטרך להרגיל את עצמנו בתרגיל ממושך וקשה לומר כך". ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר בנוגע לשם התואר מן פרדוקס היא לקיים את שתי הצורות: פרדוקסלי ופרדוקסי.

לקראת הדיון במליאת האקדמיה נבדק נוהג הכתיבה שהמילונים השונים מציגים. הנה כמה מן הנתונים: במילון אבן־שושן כתובים ב־תי שמות התואר האלה: 'ארומתי', 'דרמתי' (וכן 'דרמתיות'; אבל 'דרמטיזציה', 'דרמטיקן'), 'סיסטמתי' (וכן 'סיסטמתיות', 'סיסטמתיקה'), 'פרובלימתי' (וכן 'פרובלימתיות', 'פרובלימתיקה'), 'פרוגרמתי'. לעומתם כתובים ב־טי שמות התואר האלה: 'דוגמטי' (וכן 'דוגמטיזם', 'דוגמטיקן'), 'כריזמטי', 'תימטי' (וכן 'תימטיקה'). במילון רב־מילים (י' שויקה, תשנ"ז) כתובים ב־תי שמות התואר 'טראומתי', 'סיסטמתי', 'פרוגרמתי', 'פריזמתי'; ואילו שמות תואר אחרים כתובים ב־טי: 'אַסתמטי', 'ארומטי', 'דוגמטי', 'כריזמטי', 'פונמטי', 'פרדיגמטי', 'פרובלמטי', 'תמטי', ובשני הכתיבים 'דרמטי' ו'דרמתי'.

הדיון במליאת האקדמיה התמקד בשאלה אם יש מקום וטעם לראות בשם התואר גזירה על דרך העברית. התומכים בכך טענו שככל האפשר יש לגזור את שמות התואר משמות העצם כפי שהם בעברית. במילים אחרות, הכתיב בתי"ו משווה למילה צורה עברית. והיה מי שניסח זאת כך: דובר עברית ילידי אינו מבחין בסיומת ־ָה בין מילה עברית ללועזית, ועל כן כל שם תואר בסיומת ־ָתִי שנגזר מן הסיומת ־ָה דינו אחד, כדין שמות התואר העבריים.

מנגד נטען כי מדובר בקבוצה קטנה ומקרית של שמות תואר שבלועזית בא בהם ההגה t, אבל למעשה אין קשר של גזירה בין שם העצם המסתיים ב־a לשם התואר המסתיים ב־ati, וכל אחד מהם נשאל לעברית בנפרד.

אחד הדוברים טען שיש לתת משקל מכריע לכתיב הרווח. אף עלתה הצעה שלא לקבוע כלל דקדוקי, אלא לקבוע את כתיבהּ של כל מילה ומילה לעצמה על פי הנוהג בציבור. ואולם כנגדה נטען כי תיווצר תמונה שיהיה קשה מאוד להסביר אותה לציבור. מכל מקום נערכה בדיקה של הכתיבים הרווחים בעזרת מנוע החיפוש google באינטרנט, והיא העלתה שבמילה דרמתי / דרמטי יש נטייה גורפת לכתיבה בטי"ת דווקא, ואילו בשמות תואר אחרים – סיסטמתי / סיסטמטי, סכמתי / סכמטי – נמצא מספר היקרויות שווה בין שני הכתיבים (יוער כי בדיקה מסוג זה היא מקרית, ויש שינויים גדולים בתוצאות בין בדיקות הנערכות בזמנים שונים).

בדיון במליאה עלתה גם הצעה שלפיה אל לה לאקדמיה לפסוק הלכה בעניין זה, ושני הכתיבים בתי"ו ובטי"ת יכולים לשמש זה לצד זה בלי הכרעה. ההצעה לא נתקבלה בין היתר בעקבות הטענה שדווקא בענייני כתיב יש חשיבות רבה לאחידות.

סוף דבר: התקבלה ההצעה לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בטי"ת: דרמטי.

כתבה רונית גדיש
    [post_title] => דרמתי או דרמטי
    [post_excerpt] => בשנת תשס"ד (2004) הגיעה להכרעה במליאת האקדמיה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בת' או בט'. בסוף הדיון התקבלה ההחלטה: דרמטי, סכמטי וכדומה – בט'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%93%d7%a8%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%93%d7%a8%d7%9e%d7%98%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-02-09 12:06:39
    [post_modified_gmt] => 2022-02-09 10:06:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=52425
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1671
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-01-22 11:33:24
    [post_date_gmt] => 2014-01-22 09:33:24
    [post_content] => 
רבים מתלבטים מתי לכתוב ט"ית ומתי לכתוב תי"ו במילים לועזיות שונות.
בדרך כלל ההגה t במילים לועזיות נכתב באות טי"ת, למשל היסטוריה, טלפון. מן הכלל הזה יוצאות מילים לועזיות בין־לאומיות שמקורן ביוונית ובשפה זו הן נכתבות באות θ (תֵטָה). האות θ מייצגת הגה הנשמע כמו th במילים think, thank. ואומנם גלגולה של האות θ בכתיב באנגלית הוא th, כגון במילים θεωρία – theory, θεραπεία  – therapy.
את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו. הצעה זו מבוססת על כתיבים רווחים בספרות חז"ל ובספרות הרבנית כגון 'תיאטרון', 'קתדרא', 'אתליטיס' ואף על הכתיב 'קתרוס' שבספר דניאל (עם זאת יש במקורות גם כתיבים אחרים). הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
להלן כתיבן של מילים לועזיות נפוצות:
ת תמורת th
אורתודוקסי (orthodox)
אורתופדי, אורתופדיה (orthopedic, orthopedics)
אמפתיה (empathy)
אנתרופולוגיה (anthropology)
אסתמה (asthma)
אפתיה (apathy, בעברית אידשון)
אֵתֶר (ether)
יקינתון (השם המדעי: Hyacinthus)
ממותה (mammoth)
מרתון (marathon)
מתודה (method), מתודולוגיה (methodology)
סימפתיה (sympathy)
סינתזה (synthesis)
פילנתרופיה (philanthropy)
תאוריה (theory), תאורטי
תזה (thesis)
תמה (theme)
תרמי (thermal), מכאן היפותרמי ועוד
תרמוס (thermos)
תרפיה (therapy)
פיזיותרפיה (physiotherapy)
ט תמורת t (מילים שיש המתלבטים בכתיבן)
ארטיסט (artist)
ליטורגי (liturgical)
סטטי (static)
סטטיסטיקה (statistics)
סמנטיקה (semantics)

מילים שבהן שתי האותיות
אותנטי (authentic)
אנטיפת (antipathetic)
אסתטי (aesthetic)
אריתמטיקה (arithmetic)
היפותטי (hypothetical)
טלפתיה (telepathy)
טריאתלון (triathlon)
מתמטיקה (mathematics)
נטורופתיה (naturopathy)
סינתטי (synthetic)
פתטי (pathetic)
קתטר (catheter, בעברית צַנְתָּר)
תיאטרון (theater)
תרמומטר (thermometer)
הערות
א. על פי רוב אפשר ללמוד מן המקבילה באנגלית מהו ההגה המקורי – t או th. ואולם יש מקרים שבהם האנגלית עשויה להטעות. למשל: המילה הלועזית אוטוריטה נכתבת בשתי טי"תים על פי מקורה הלטיני auctōritas וכמו בלשונות אחרות – autorità באיטלקית, Autorität בגרמנית ועוד (בלטינית ובלשונות אלו אין כלל ההגה θ). גם באנגלית של ימי הביניים נכתבה המילה ב־t (למשל autorite, autoryte) ורק בהמשך השתנה הכתיב ל־authority. דוגמה נוספת היא שם התואר ניאנדרטלי: האדם הניאנדרטלי נקרא על שם מקום התגלותו Neandertal – עמק ניאנדר שבמערב גרמניה. העמק קיבל את שמו באמצע המאה התשע־עשרה. בתקופה זו המילה Tal (=עמק) נכתבה עדיין ב־th כמילים רבות אחרות (מדובר בעניין של כתיב בלבד שכן ההגה θ אינו קיים בגרמנית), ומכאן התגלגל הכתיב לשפות אחרות, למשל לאנגלית (Neanderthal). בגרמנית עצמה שונה הכתיב ל־Neandertaler (ברפורמת הכתיב של שנת 1901).
ב. יש שכתיב המילה הלועזית מושפע מדמיונה לשורש עברי. דוגמה מובהקת היא המילה מסתורין: מקורה במילה היוונית mysterion, והיא נכנסה ללשוננו בתקופת חז"ל. בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אפשר למצוא כתיבים שונים: מסטירין, מסטורין, מסתורין ועוד. הכתיב בתי"ו נוצר בשל קרבת הצליל והמשמעות לשורש סת"ר העברי, והוא הרווח בימינו. גם את המילה היסטוריה היו שכתבו בתי"ו – היסתוריה – מעין מדרש שם 'הֶסְתֵּר־יה' (כך נהג לכתוב הרב קוק). הכתיב המיושן 'תכניקה', המצוי למשל ב'מילון למונחי התכניקה' של ועד הלשון משנת תרפ"ט (1929), גם הוא נובע מקישור מכוון לשורש העברי תכ"ן (תֹּכֶן).
ג. סיומת ־טי: שמות תואר הנגזרים ממילים לועזיות בסיומת ־ָה (כגון דרמה) נכתבים בט על פי שם התואר הלועזי. למשל דרמטי (על פי dramatic), וכן אסתמטי, ארומטי, סיסטמטי, סכמטי, דוגמטי.
ד. בתעתיק של שמות לועזיים (שמות אנשים ומקומות) הכתיב נקבע על פי ההגייה: מה שנהגֶה t נכתב בטי"ת (גם אם הכתיב הוא th), ומה שנהגה θ נכתב בתי"ו וגרש: ת'. ראו בפירוט בכללי התעתיק מלועזית לעברית.
    [post_title] => ט' ות' במילים לועזיות
    [post_excerpt] => את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%98-%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 15:33:53
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 12:33:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1671
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7992
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-05-14 16:07:46
    [post_date_gmt] => 2004-05-14 13:07:46
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1
 	
החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2
 	
מי מכיר? מי יודע? מאת סמדר ברק (מכון מזי"א), עמ' 2
 	
מנשיא העדה לנשיא המדינה מאת רונית גדיש, עמ' 3
 	
מדברי נשיא המדינה לאקדמיה ביובלה, עמ' 3
 	
מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן מאת אמנון שפירא, עמ' 6
 	
יובל לאקדמיה – אירועים, עמ' 8

    [post_title] => אקדם 26
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-26
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-06 11:18:40
    [post_modified_gmt] => 2023-09-06 08:18:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7992
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)