הדף בטעינה

על המילה נוֹזֵל

במילון

 (ללא ניקוד: נוזל)
בנייןקל
שורשנזל
נטייהנוֹזֶלֶת; נָזַל, ייזַל, לנזוֹל לכל הנטיות

הגדרה

  • נשפך טיפות טיפות, מטפטף
  • [בצורת הווה זכר] אחד ממַצְבי הצבירה של החומר בטווח הטמפרטורות שבין המוצק לגָז, כגון מים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צילום מעבדן בוחן תמיסה בחרוטית

על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 31399
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-10 13:07:55
    [post_date_gmt] => 2018-10-10 10:07:55
    [post_content] => לקריאת המאמר

תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים עבריים מתאימים. למלאכה זו נרתמו מורים, חוקרים, תלמידים, אנשי מעשה, וכמובן ועד הלשון העברית. במאמר זה נסקרים כמה מן המונחים שנקבעו במקצוע הכימיה במהלך השנים.

המאמר פורסם בחוברת מיוחדת של העיתון "על-כימיה" – "70 שנות כימיה" - בעריכת רותי שטנגר, המרכז הארצי למורי הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, תשע"ח. לגיליון המלא

[post_title] => על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-07-30 00:35:56 [post_modified_gmt] => 2019-07-29 21:35:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31399 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ניזול והנזלה

WP_Post Object
(
    [ID] => 17978
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2016-11-24 14:51:40
    [post_date_gmt] => 2016-11-24 12:51:40
    [post_content] => יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.

שם הפעולה הַנְזָלָה – המתקשר לבניין הפעיל – נקבע ומשמש לציון הפיכת הון לנזיל; באנגלית monetizing. שם התואר 'נזיל' עצמו נקבע ברשימת מונחי כלכלה שפרסם ועד הלשון בשנת תש"ד (1944) בצירוף 'הון נזיל' תמורת liquid capital. ברשימה שָׁם אף הוער כי "נדחתה ההצעה זָמון שאינה מכוונת למושג כל צרכו".

את המונח נִזּוּל קבע ועד הלשון כבר בשנת תר"ץ (1930) במילון למונחי הפיזיקה. גם המונחים האחרים המציינים שינוי ממצב צבירה אחד לאחר שקולים באותו משקל – שם הפעולה של בניין פיעל:
  • גִּיּוּז (הפיכה לגז), באנגלית gasification
  • מִצּוּק (הפיכה למוצק), באנגלית solidification
  • נִזּוּל (הפיכה לנוזל), באנגלית liquefaction
וכמה מילים על מצבי הצבירה עצמם: המילים מוּצָק ונוֹזֵל הן צורות בינוני, וכמובן אינן חידוש כשהן לעצמן. ככל הנראה הראשון שהשתמש בהן לציון מצבי צבירה הוא הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית, בספרו "ספר הכח" ללימוד מדעי הטבע לילדים, שיצא לראשונה בשנת תרנ"ד (1894). כעבור כשלושים שנה אימץ ועד הלשון את המונחים האלה במילוניו. אשר למצב הצבירה השלישי – פינס השתמש במילה העברית העתיקה הֶבֶל, ואולם ועד הלשון אימץ את המילה הלועזית 'גז', וייתכן שהקל על קבלת המילה דמיון הצליל והמשמעות לפעלים גָּז, נָגוֹז. [post_title] => ניזול והנזלה [post_excerpt] => יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%96%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%96%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-21 20:57:27 [post_modified_gmt] => 2021-09-21 17:57:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=17978 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

יש הנוקטים את הצירוף 'הנזלת גז' לציון הפיכת גז למצב של נוזל. ואולם המונח הנכון הוא 'ניזול גז'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נוֹזֵל
לרשימה המלאה
חשמל (תרצ"ה, 1935)
חָמְרֵי בִּדּוּד גָּזִיִּים וְנוֹזְלִים*
* במילון המקורי כתוב: חָמְרֵי בִדּוּד גָּזִים וְנוֹזְלִים