הדף בטעינה

על המילה נֹגַהּ

בתשובות באתר

חידון זכר או נקבה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21750
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-15 12:35:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-15 09:35:15
    [post_content] => 

1. אָח (תנור)

אפשרות ב: נקבה ככתוב בירמיהו לו, כב: "וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת".

2. בוהן

אפשרות ב: נקבה כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק.

3. גרב

אפשרות ג: זכר ונקבה עדכון: בתמוז תשפ"א, יוני 2021, הוחלט שלצד השימוש במילה במין זכר אפשר להשתמש במילה במין נקבה. ראו כאן: בהחלטות האקדמיה בדקדוק.

4. סכין

אפשרות ג: זכר ונקבה במשנה ובתוספתא מין המילה נקבה, כגון "נפלה סכין ושחטה" (משנה חולין ב, ג), ועל פי זה יש המעדיפים לנקוט גם בימינו לשון נקבה בסכין. אך בתלמוד סכין גם זכר, כגון "סכין שנפגם" (בבלי זבחים פח ע"א).

5. עט

אפשרות א: זכר בתהלים מה, ב נאמר: "לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר", אך ייתכן מאוד ששם התואר מָהִיר מוסב על הסופר ולא על העט. מכל מקום בספרות ימי הביניים עֵט הוא זכר, וכך גם לפי כל המילונים.

6. קלפי

אפשרות ב: נקבה ככתוב במשנה: "וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (יומא ג, ט).

7. פָּנִים

אפשרות ג: זכר ונקבה בלשון המקרא בדרך כלל זכר, כגון "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר" (משלי כה, כג). בלשון חז"ל בדרך כלל נקבה, כגון "שמאי אומר... והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (משנה אבות א, טו). להרחבה: שני פנים או שתי פנים.

8. חניכיים

אפשרות ב: נקבה כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק. וכך נכתב על המילה בידיעון האקדמיה "אקדם" (גיליון 19): המילה מקורהּ בלשון חז"ל, ואולם מספרות זו אין ללמוד על המין הדקדוקי שלה. דעות בעלי המילונים חלוקות, וגם במילוני האקדמיה אין אחידות. מאגר הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי מלמד גם הוא על שימוש לא אחיד: למשל, מנדלי (בספרו תולדות הטבע, ג) נוקט לעיתים לשון זכר ולעיתים לשון נקבה. מכיוון שיש מגמה בציבור לראות בשמות זוגיים מין נקבה (גם שלא על פי התקן), ומכיוון שרוב שמות האיברים הזוגיים הם בנקבה, ומכיוון שאין עדות מכריעה במקורות – הוחלט לקבוע את מין המילה נקבה.

9. מותניים

אפשרות א: זכר ככתוב: "מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים" (שמות יב, יא).

10. משקפיים

אפשרות א: זכר חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם ככולם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים, משקפיים אופנתיים, מכנסיים ארוכים, מספריים חדים.

11. חִבְרוּת

אפשרות א: זכר להרחבה: חִבְרוּת זכר או נקבה

12. כיריים

אפשרות ב: נקבה זוהי צורת הזוגי של כִּירָה. להחלטת האקדמיה.

13. מחבת

אפשרות ב: נקבה על פי המקרא: "וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר..." (יחזקאל ד, ג). לפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.

14. נֹגַהּ

אפשרות א: זכר להרחבה: לשפוך אור על נוגה

15. צומת

אפשרות א: זכר כגון 'צומת מרומזר', 'הצומת הקרוב'. להרחבה: צומת זכר או נקבה?

16. מצלתיים

אפשרות ב: נקבה להחלטת האקדמיה

17. אי־הבנה

אפשרות ב: נקבה כגון אי־הבנה מצערת. לתחיליות אין מין דקדוקי משלהן, ולכן מינו של הצירוף נקבע על פי שם העצם. ראו בתשובה: אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

18. קורות חיים

אפשרות א: זכר להחלטת האקדמיה
חזרה לחידון [post_title] => חידון זכר או נקבה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-07-22 16:44:04 [post_modified_gmt] => 2021-07-22 13:44:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21750 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור כוכבי לכת לתד אותיות בעברית והכיתוב: עברית בחלל

אסטרונומיה שימושית

WP_Post Object
(
    [ID] => 7541
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-01-01 14:54:37
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 12:54:37
    [post_content] => כּוֹכָב – star
גוף שמימי כדורי המפיץ אור. הכוכבים ברובם הם כדורים לוהטים של גז ופלזמה. השמש שלנו היא כוכב.


כּוֹכַב שֶׁבֶת – fixed star כוכב הנראה כקבוע במקומו בשמי הלילה. מקור הצירוף בימי הביניים.
כּוֹכַב לֶכֶת – planet פְּלָנֵטָה; גרם שמיים בעל צורה כדורית הנמצא במסלול סביב השמש או סביב כוכב אחר, ואיננו בעל אור עצמי. כוכבי הלכת נראים כהולכים ברקיע על רקע כוכבי השבת, ומכאן שמם. הצירוף כוכב לכת מקורו בימי הביניים.
מַזָּל – zodiac sign כל אחת ואחת משתים עשרה קבוצות הכוכבים המצויות בפס בשמיים המשתרע משני צדי המִלְקֶה ("גלגל המזלות"). המאמינים באסטרולוגיה מייחסים למזלות השפעה על גורל האדם.
קְבוּצַת כּוֹכָבִים – constellation כוכבים מספר הנראים כקבוצה אחת בעלת צורה מסוימת, כגון אוריון, הדובה הגדולה.
מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ – phases of the moon פָזוֹת הַיָּרֵחַ; מגוון צורותיו המוארות של הירח במהלך החודש.
מִלְקֶה  – ecliptic קו דמיוני של מסלול השמש על פני ספֵרת השמיים. המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש. המלקה קרוי כך משום שליקוי חמה או לבנה ייתכן רק בעת שהשמש, כדור הארץ והירח מצויים על קו ישר אחד הנח במישור זה.
כּוֹכַב חַמָּה – mercury כוכב הלכת הראשון בסדרו מן השמש החוצה. במקורות הקדומים נקרא כּוֹכָב. השם כוכב חמה, המשמש מימי הביניים, הוא על שום היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
נֹגַהּ – venus כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש. השם נֹגַהּ, שפירושו אור, ניתן לו בשל היותו כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש. נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים הקדומים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר והֵילֵל בֶּן שַׁחַר מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. בכמה מקורות יהודיים משמש גם השם כּוֹכֶבֶת. ראו גם: לשפוך אור על נוגה
כַּדּוּר הָאָרֶץ – earth כוכב הלכת שלנו, השלישי בקרבתו לשמש, נקרא בעברית על פי שמו הלועזי Terra ('ארץ' בלטינית). הקדמונים לא ראו בו כלל כוכב לכת, אלא מרכז שכל העולם סובב סביבו, ולפי תפיסתם העולם נחלק לשני חלקים: ארץ ושמיים – כלומר האדמה שאנו חיים עליה לעומת כל השאר. ראו גם: גלגוליו של כדור
מַאֲדִים – mars כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. נקרא על שם צבעו האדמדם הנובע מתחמוצות ברזל רבות שעל פניו (בדומה לאדמת החמרה המוכרת לנו מכדור הארץ). שמו הלועזי מרס הוא על שם אל המלחמה הרומי, כנראה משום שאדום מסמל שפיכות דמים.
צֶדֶק – jupiter כוכב הלכת החמישי בקרבתו לשמש. מקור שמו של כוכב הלכת צדק איננו ברור, אך ייתכן שיש קשר קדום בינו ובין השם הלועזי יופיטר – ראש האלים במיתולוגיה הרומית הממונה על החוק והצדק (מקבילו של האל היווני זאוס). הגמרא במסכת שבת דורשת על כוכב הלכת צדק את הפסוק בישעיהו מא, ב: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". יש המזהים גם את השם המקראי גָּד עם כוכב לכת זה.
שַׁבְּתַאי – saturn כוכב הלכת השישי בקרבתו לשמש. שבתאי ידוע בזכות הטבעת המקיפה אותו, העשויה גושי קרח. יש הסוברים שהוא מכונה כך על שום היותו כוכב הלכת האיטי ביותר שנראה בעת העתיקה שכביכול שובת מתנועה. לפי דעה אחרת השם שבתאי קשור ליום השבת, בדומה לכוכב הלכת סטורן הנקשר בשביעי מימות השבוע (בכמה מלשונות אירופה קרוי עד היום יום שבת על שמו של סטורן, כגון Saturday באנגלית. לשיטה זו קשה לדעת אם השם שבתאי הוא תרגום של השם הרומי, או שמא מדובר בגלגול של שם שמי קדום).
אוֹרוֹן – uranus כוכב הלכת השביעי בקרבתו לשמש. שמו העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד", ומשמעו 'אור קטן' – על שם האור החיוור שלו כפי שהוא נראה מכדור הארץ. השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם אוּרָנוּס ומסייע בזכירתו. ראו גם: מילים של אור.
רַהַב – neptune כוכב הלכת השמיני בקרבתו לשמש. השם העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד" בזיקה לנֶפְּטון, הוא אל הים. רַהַב במסורת היהודית הוא "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני. [post_title] => אסטרונומיה שימושית [post_excerpt] => כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => 7541 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-02 17:07:26 [post_modified_gmt] => 2021-03-02 15:07:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה מחזיקה מנורה, שמות ומשמעויות: נוגה

נוגה

WP_Post Object
(
    [ID] => 975
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:36:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:36:00
    [post_content] => 

לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ.

המילה נֹגַהּ והפועל נָגַהּ באים בתנ"ך – בספרות הנביאים ובספרות החכמה – בעיקר בהקשרים שיריים, למשל: "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ" (ישעיהו ס, יט); "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם" (ישעיהו ט, א). נֹגַהּ משמעו 'אור', ונָגַהּ משמעו 'האיר'. לשם המופשט נוגה אף יש צורת רבים – נגוהות (ישעיהו נט, ט), בדומה לבוהן–בהונות.

מה הקשר בין נוגה במשמעות 'אור' שבתנ"ך ובין כוכב הלכת נוגה? בספר יואל נקשרת המילה נוגה לכוכבים: "שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם" (ב, י; ד, טו). אבל רק בספרות חז"ל נתייחדה מילה זו לציון כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש (וֵנוּס). נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר (תהלים כב, א) והֵילֵל בֶּן שַׁחַר (ישעיהו יד, יב) מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. יופיו וזוהרו של כוכב נוגה מוזכרים בפיוט "מראה כהן" המושר בחלק מן הקהילות בסוף סדר העבודה בתפילת יום הכיפורים. בפיוט זה מתואר הדרו של הכהן הגדול בצאתו מבית קודש הקודשים בשלל דימויים, ובהם: "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח – מַרְאֵה כֹהֵן".

בימינו השם נוגה רווח כשם פרטי, והוא מצטרף לשמות פרטיים אחרים מאותו תחום משמעות: אוֹר, זִיו, הִלָּה, זֹהַר וכן השמות הנגזרים אוֹרִי, אוֹרִית, זִיוָה, יָהֵל, יִזְהָר ועוד. נֹגַהּ כשם פרטי בא כבר במקרא – כשם של בן. כיום הוא בעיקר שם של בת – כנראה בגלל הסיומת a האופיינית לשמות ממין נקבה. ואולם המילה נֹגַהּ (בה"א עיצורית) היא שם ממין זכר בדיוק כמו רֹגַע, שֹׂבַע, טֹרַח.

מן השורש נג"הּ נגזר פועל בבניין הפעיל – הִגִּיהַּ וכן שם הפעולה הַגָּהָה (הנו"ן השורשית נבלעת בדגש בגימ"ל). הפועל הגיה בימינו פירושו 'בדק בדיקה מדוקדקת של טקסט ותיקן טעויות שנפלו בו'. משמעות זו מתגלגלת משימושו של הפועל בלשון חכמים. בדיון בתלמוד על כתיבת ספר תורה נאמר: "אם הגיה בו [בספר התורה] אפילו אות אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו" (בבלי מנחות ל ע"א). לפי אחת הדעות הכוונה היא לחידוש כתיבן של אותיות מטושטשות כדי שתהיינה ברורות, מאירות. פירוש זה קושר היטב את הפועל הגיה אל המשמעות הבסיסית של השורש נגהּ – 'אור'. הקשר בין אור ובין דבר ברור ומובן מוכר לנו גם מן המילים בְּהִירוּת, הַבְהָרָה והֶאָרָה וכן מן הצירופים 'ברור כשמש' ו'לשפוך אור'.

[post_title] => נוגה [post_excerpt] => לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 09:22:42 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 06:22:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=975 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור, ובהם זרח, בהק, נצץ ונצנץ, בהר, זהר, ברק, קרן. אליהם מצטרף השורש נגהּ אשר ממנו גזורים השם נֹגַהּ (בלי ניקוד: נוגה) והפעלים נָגַהּ והִגִּיהַּ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>