הדף בטעינה

על המילה נָהִיר

במילון

 (ללא ניקוד: נהיר)
חלק דיברשם תואר
שורשנהר
נטייהנְהירה

הגדרה

  • ברור, בהיר
  • מכאן: נְהִירוּת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילים של אור

WP_Post Object
(
    [ID] => 5485
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-15 09:51:08
    [post_date_gmt] => 2012-12-15 07:51:08
    [post_content] => 

נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה)

נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית ("פלורוסנט"). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה נְהוֹרָנוּת נגזרה מן השורש נה"ר המציין אור, כגון במילה נְהָרָה ובביטוי הקבלי הארמי 'נהורא מעליא' (אור עליון). דבר נָהִיר הוא דבר ברור, והַנְהָרָה היא הפיכת דבר לנהיר. המונח נהורנות נקבע במילון האקדמיה לקשר ואלקטרוניקה משנת תש"ל (1970).

אוֹרוֹן (אוּרָנוּס)

הכוכב אורוןהכוכב אורון אורון הוא השם העברי שנבחר לכוכב הלכת אורנוס. משמעות השם – אור קטן, רמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. האור הוא מקור לשפע של מילים: אוֹרָה, מָאוֹר, תְּאוּרָה, הֶאָרָה, נְאוֹרוּת. גם האִיּוּר קשור לאור: הוא נועד להאיר את הכתוב (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). שם כוכב הלכת אורון נקבע במסגרת המיזם "כוכב עברי נולד" ואושר באקדמיה בשנת תש"ע (2009).

מִבְהָק (highlight בצילום)

מבהק הוא אזור בתצלום המואר בחוזקה עד כדי אובדן פרטים (בשל חשיפת יתר או במכֻוון). בקרב אנשי מקצוע משמש גם 'אזור שרוף'. המונח מבהק נקבע במילון למונחי הצילום משנת תשכ"ח (1968). הִבְהִיק פירושו 'הפיק אור בהיר ובולט': "נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה" (ירושלמי פסחים א, כז). מן השורש בה"ק מוכרים גם שם התואר בּוֹהֵק והשמות בֹּהַק והֶבְהֵק. מכאן גם המילים מובהק ומובהקוּת המציינות דבר ברור ובולט.

זַהֲרוּרִים

זהרוריםזהרורים הם נקודות אור, קווי אור וכדומה. המילה זַהֲרוּר דומה בצורתה למילים נַעֲצוּץ (מן המקרא), זַאֲטוּט (מלשון חז"ל) ופַעֲלוּל (עברית חדשה). המילה מקורה בארמית של התלמוד: 'זהרורי' (גם בגרסה 'זהרירי'). השימוש בה בעברית מוכר לראשונה מפירושי רש"י. את המילים "בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קלה, ז) הוא מסביר: "הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר", ובתיאור שקיעה בפירושו לתלמוד הוא אומר: "לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח..." (שבת לה ע"א). בימינו המילה זהרורים משמשת בעיקר בלשון הספרותית, כגון 'זהרורי אור' ו'זהרורי שמש'. [post_title] => מילים של אור [post_excerpt] => ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-24 14:54:21 [post_modified_gmt] => 2022-07-24 11:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5485 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה אוחזת בשתי נרות כמשקפת הכיתוב: מחפשת בנרות

הנר בקצה המנהרה

WP_Post Object
(
    [ID] => 986
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:42:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:42:00
    [post_content] => 

הנר בקצה המנהרההנרות דולקים בימינו בעיקר בהקשרים טקסיים מסורתיים: נרות חנוכה, נר של שבת ויום טוב, ולהבדיל – נר נשמה. מטבע הדברים בימי קדם היה הנר כלי תאורה מרכזי אשר דלק בכל בית, וצורה אחרת הייתה לו: לא גליל של שעווה, כי אם כלי קיבול, עשוי על פי רוב חרס, ובו פתילה הדולקת בשמן.

המילה נֵר גזורה מן השורש נו"ר, המציין אור ואש. מילה נוספת משורש זה היא מְנוֹרָה. בעת העתיקה הייתה המנורה כלי שהתקינו עליו נרות: "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (ויקרא כד, ד). עם התפתחות הטכנולוגיה בעת המודרנית נפרדה המנורה מן הנרות, וקיבלה בנות לוויה חדשות מן השורש נו"ר: נוּרָה ונוּרִית.

השורש נו"ר משותף לכמה מן הלשונות השמיות. המילה הארמית נוּר מופיעה שבע־עשרה פעמים בספר דניאל, בין השאר בצירופים נְהַר דִּי נוּר ('נהר של אש' ויש מפרשים 'אור של אש') ושְׁבִיבִין דִּי נוּר ('שביבים של אש'). דומה להם הצירוף זיקוקין דנור הנזכר בתלמוד. פירושו המילולי הוא 'ניצוצות של אש', אך בימינו הוא משמש במשמעות חדשה: אורות צבעוניים המתפוצצים באוויר בטקסים חגיגיים.

גם שם הפרח נוּרִית מתקשר לכאן: כאשר נקבעו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל בראשית המאה העשרים, חודש השם נוּרִית הן על פי השם הארמי נוּרִיתָא (שמקורו אינו ברור), הן בהתאמה לאחד ממיני הנורית הנפוצים והבולטים בארץ – נורית אסיה – הפורחת בצבעי האש: אדום, צהוב וכתום.

אחיו של השורש נו"ר הוא השורש נה"ר. אליו שייכים המילה המקראית נְהָרָה (איוב ג, ד) שפירושה 'אור' והפועל נָהַר (ישעיה ס, ה ועוד) שפירושו 'זָרַח'. בלשון חז"ל נָהִיר ('בהיר', 'ברור'), ובעברית החדשה נְהִירוּת ('בהירות'), הִנְהִיר ('הבהיר') ועוד. יש הקושרים לשורש זה את המילה מִנְהָרָה הנזכרת בשופטים ו, ב: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת". וכותב רד"ק בפירושו ל'מנהרות': "כמו מערות, ויש להם חלון למעלה שתכנס ממנו האורה ומפני זה נקראו מנהרות". לשורש נה"ר שייך גם הביטוי לשון סגי נהור (דברים הנאמרים באירוניה ובכוונה מהופכת) על פי הכינוי הארמי סגי נהור (מילולית: 'רב אור') שניתן לאדם עיוור.

הנר הדליק בלשוננו כמה ביטויים: נרו יאיר הוא איחול לאדם שיזכה להאריך ימים. מי שמחפש בנרות מחפש חיפוש מדוקדק במיוחד, על פי הכתוב בצפניה א, יב: "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַ‌ִם בַּנֵּרוֹת...". נר לרגלו של אדם הוא עיקרון המנחה אותו בדרכו, על פי הכתוב בתהלים קיט, קה: "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי". כמדליק נר מנר (מדרש תנחומא פינחס יא) הוא משל למי שעושה טובה לאחרים ובעצמו אינו מפסיד דבר, שכן אורו של הנר איננו נגרע כשמדליקים ממנו נר אחר. דומה לכך הביטוי נר לאחד נר למאה (בבלי שבת קכב ע"א) המציין דבר המשמש אדם אחד או אנשים מעטים, אך יכול לשמש אנשים רבים.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה

[post_title] => הנר בקצה המנהרה [post_excerpt] => המילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו"ר, שהוא אחיו של השורש נה"ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-18 17:38:07 [post_modified_gmt] => 2021-03-18 15:38:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=986 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו"ר, שהוא אחיו של השורש נה"ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָהִיר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>