הדף בטעינה
על המילה נָגִיד

במילון
נָגִיד
 (ללא ניקוד: נגיד)שורש | נגד |
---|---|
נטייה | נְגידה לכל הנטיות |
הגדרה
- שליט
- עשיר
- נכבד
- תואר לאדם העומד בראש ארגון, כגון הממונה מטַעם המדינה על הבנק הממלכתי
- מכאן: נְגִידוּת

בתשובות באתר

לקראת הבחירות
זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות. המשך קריאה >>


עברית ממשכן הכנסת
WP_Post Object
(
[ID] => 1020
[post_author] => 1
[post_date] => 2012-02-06 13:34:00
[post_date_gmt] => 2012-02-06 11:34:00
[post_content] => בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. במקור כְּנֶסֶת, כמו התכנסות, היא אספה והתוועדות, כגון בצירוף בֵּית כְּנֶסֶת – מקום שמתכנסים בו לתפילה בציבור. הַכְּנֶסֶת היא שמו הפרטי של בית המחוקקים הישראלי (בלעז פרלמנט).
מקום מושבה זכה לשם מיוחד: מִשְׁכַּן הַכְּנֶסֶת. מִשְׁכָּן הוא מקום מגורים, מקום לשכון בו. בתנ"ך התייחד הַמִּשְׁכָּן לציון האוהל ששכן בו ארון העדות, וכיום המילה מִשְׁכָּן משמשת לציון מבנים בעלי חשיבות ציבורית.
האספה הכללית של חברי הכנסת נקראת מְלִיאָה – מילה שביסודה היא שם פעולה של מָלֵא, כגון בפיוט של יניי "וַיִּמְנוּ לִמְלִיאָתוֹ [של הירח]". בתלמוד הירושלמי מְלִיאָה היא שדה מלא או ערוגה מלאה – לעומת צמח יחיד. בעת החדשה החלה מילה זו לשמש תרגום ל־plenum ('אספה בהשתתפות כל החברים'; plenum בלטינית פירושו מָלֵא).
כדי להבחין בין שְׁאֵלָה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו ובין שאלה סתם נבחרה המילה הארמית שְׁאִילְתָה – שאינה אלא מקבילתה של המילה שְׁאֵלָה.
כמה מילים ממשכן הכנסת היו במקורן בעלות משמעות כללית יותר ונעשו למונחים מוגדרים בהקשר זה. מִפְלָגָה (בניקוד זה) נוצרה על פי מילה יחידאית בתנ"ך: "לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם" (דברי הימים ב לה, יב), ובעת החדשה השתמשו בה לציון קבוצה, כיתה ובעיקר בהקשר הפוליטי. כיום היא קבוצה מאורגנת בעלת עמדה פוליטית וחברתית השואפת להגיע לשלטון. סִיעָה מוכּרת מספרות חז"ל ומן הארמית (סיעתא). היא מציינת חבורה של אנשים, כגון בצירופים 'שמאי וסיעתו', 'הלל וסיעתו', ונראה שהיא קשורה לסיוע (חבורה שאנשיה מסייעים זה לזה. בכך היא נבדלת ממפלגה הקשורה דווקא לפילוג). מקבילה לה שִׁיעַה בערבית (מכאן השיעים, כת הנאמנים למשפחת הנביא מוחמד). בכנסת סִיעָה היא קבוצת חברי הכנסת ממפלגה מסוימת.
ויש גם תופעה הפוכה – מונח ייחודי שנעשה למילה כללית: את המילה כֶּנֶס חידש כנראה איש ועד הלשון השר דוד רמז במיוחד לסדרת ישיבות של הכנסת (כנס הקיץ וכנס החורף של שנה אחת הם מוֹשָׁב). ואולם לא עבר זמן רב והמילה כֶּנֶס יצאה מתחום הכנסת ונעשתה מילה נרדפת לכינוס.
מילים כלליות מן המקורות שנעשו למונחים יש גם ברשות המבצעת: המילה מֶמְשָׁלָה מציינת במקור את פעולת השליטה, למשל "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז), ומכאן גם את אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט). כיום מֶמְשָׁלָה היא חֶבֶר השרים העומד בראש המדינה. את המילה שַׂר עצמה קבעה הממשלה הזמנית בישיבה הראשונה יומיים לאחר הכרזת המדינה. עוד הצעות שעלו בישיבה לחלופה עברית ל'מיניסטר' הן מֻרְשֶׁה, נֶאֱמָן ונָגִיד. בתנ"ך שַׂר הוא מנהיג, ממונה ומפקד (למשל 'שר אלפים') וגם איש נכבד, וכך שימשה המילה עד קום המדינה. השם הפרטי שָׂרָה קשור כמובן לשׂר וקרוב במשמעותו לשם מִלְכָּה (באכדית שַׁרֻּ הוא מלך).
הספרות העברית לדורותיה העמידה לרשותה של כנסת ישראל את רוב המילים שנזקקה להן עוד מראשיתה. להן הוסיפה האקדמיה כמה חידושים: שְׁדֻלָּה (לובי), בְּחִירוֹת מַקְדִימוֹת (פריימריז), וַעֲדַת שָׁעָה (ועדה אד הוק) וגם צמד המילים יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה), המחכות עדיין לשעתן.
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)
[post_title] => עברית ממשכן הכנסת
[post_excerpt] => השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-11-04 08:58:43
[post_modified_gmt] => 2022-11-04 06:58:43
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1020
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.
המשך קריאה >>
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => עברית ממשכן הכנסת [post_excerpt] => השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-11-04 08:58:43 [post_modified_gmt] => 2022-11-04 06:58:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1020 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים בסולם הדרגות
WP_Post Object
(
[ID] => 1018
[post_author] => 1
[post_date] => 2011-12-13 12:30:00
[post_date_gmt] => 2011-12-13 10:30:00
[post_content] => שמות הדְּרגות בצבא הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז. הצורך בקביעת שמות הדרגות, שהתעורר בייחוד לקראת קוּם המדינה, היה יכול לבוא על סיפוקו בשאילת השמות כצורתם מלשונות זרות. אך הנאמנות לעברית הולידה סולם של דרגות עבריות – מהן לקוחות מן המקורות ומהן מחודשות.
המִדרג הצבאי מתחלק לשניים: דַּרגות החוגרים (מטוראי עד רב־נגד) ודרגות הקצינים (מסֶגֶן־משנה ומעלה). המילה חוֹגֵר לקוחה מן התנ"ך. במקורה היא מציינת את קשירת חגור החרב על המותניים, ומכאן גם את הלוחמים: "וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל" (מלכים ב ג, כא).
גם המילה קָצִין מקורה בתנ"ך. קָצִין הוא מנהיג – אם במלחמה, כגון בדברי זקני גלעד ליפתח: "לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן" (שופטים יא, ו), ואם בהקשרים אחרים, כגון "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל" (משלי ו, ו–ז). יש הקושרים את המילה קָצִין למילים הערביות קַדַא (שָׁפַט) וקַאדִי (שופט).
הדרגות הצבאיות הבסיסיות הן טוּרַאי, סַמָּל, נַגָּד, סֶגֶן, סֶרֶן ואַלּוּף, והדרגות האחרות נוצרות בהוספת מילים דוגמת רַב־, תַּת־, רִאשׁוֹן, מִשְׁנֶה.
החייל הפשוט נקרא טוּרַאי משום שהוא עומד בטוּר, אחד מן השורה. שם זה הושפע כנראה מן הדרגה המקבילה ברוסית.
סַמָּל אינו אלא ראשי תיבות של 'סגן מחוץ למניין' (על פי האנגלית: non-commissioned officer ובראשי תיבות NCO).
הצורה סֶגֶן היא מסורת הגייה אחרת של המילה סְגָן. בתנ"ך סְגָנִים הם מושלים ושליטים, ובלשון חכמים סְגָן או סֶגֶן הוא המשנֶה לכוהן הגדול. מקור המילה באכדית, ומאותו מקור התגלגלה ללשוננו גם המילה סוֹכֵן.
המילה נַגָּד חודשה במשקל בעלי המקצוע, וכמוה פַּקָּד במשטרה. השורש נג"ד במשמעות הובלה והנהגה מוכר מן המילה המקראית נָגִיד – שפירושה שליט.
חמשת סַרְנֵי פלשתים (הנזכרים למשל בשמואל א פרק ו) תרמו ללשוננו את הדרגה סֶרֶן. יש הסוברים שמילה זו – הנזכרת רק בהֶקשר של הפלשתים – קשורה למילה היוונית tyrannos (בצורתה העברית: טִירָן) שפירושה היסודי הוא מושל.
אַלּוּף בתנ"ך הוא מנהיג וראש של שבט או משפחה, כגון אלופי אדום הנמנים ברשימת יוחסין בספר בראשית. ייתכן שמשמעותה המקורית של המילה היא מעין 'שר אלף' – מי שממונה על אלף איש. ואולי אַלּוּף הוא ראש של אֶלֶף במשמעות 'משפחה', 'חלק משבט', כגון בדברי גדעון "הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי" (שופטים ו, טו) ובביטוי "רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א, טז ועוד). בתקופות מאוחרות יותר שימשה המילה אַלּוּף תואר כבוד לגדול בתורה ובהמשך גם תואר שְׂרָרָה ואצולה, כגון בסיפורו הידוע של ביאליק 'אלוף בַּצְלוּת ואלוף שׁוּם'. המילה אַלּוּף רווחת בימינו גם במשמעות של champion – מנצח בענף של ספורט, וכן במשמעות של 'אדם המצטיין בתחום מסוים'.
לא באחת נוצרה רשימת שמות הדרגות. במסמכים של ועד הלשון נמצאו הצעות אחרות, ובהן שר עשרה (טוראי ראשון), שר עשרים (רב טוראי), שר חמישים (סמל), נַגָּשׂ (סמל), מִשְׁנֶה (סגן).
לצד הדרגות הצבאיות נקבעו בראשית שנות המדינה שמות דרגות גם במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובשירותי הכיבוי וההצלה, וכולם עבריים מקוריים.
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)
[post_title] => מילים בסולם הדרגות
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-10 07:51:59
[post_modified_gmt] => 2023-08-10 04:51:59
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1018
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
שמות הדְּרגות בצבא הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז. הצורך בקביעת שמות הדרגות, שהתעורר בייחוד לקראת קוּם המדינה, היה יכול לבוא על סיפוקו בשאילת השמות כצורתם מלשונות
המשך קריאה >>
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => מילים בסולם הדרגות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-10 07:51:59 [post_modified_gmt] => 2023-08-10 04:51:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1018 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במבט היסטורי
שכיחות הערך נָגִיד 1 (מושל, עשיר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0