הדף בטעינה

על המילה נָאוֹר

במילון

 (ללא ניקוד: נאור)
בנייןנפעל
שורשאור
נטייהנְאוֹרָה; נֵיאור, יֵיאור, להֵיאור וגם לֵיאור לכל הנטיות

הגדרה

  • זורח, נעשֶׂה בו אור – בעיקר משל לבהירות השכל (ספרותי)
  • [בצורת הווה] בן תרבות, חופשי בדעותיו, שאינו מאמין באמונות תפֵלות וכדומה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור להמחשת ההבדל בין נידון לנדון

נידון ונדון

WP_Post Object
(
    [ID] => 256
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-10-31 13:24:21
    [post_date_gmt] => 2012-10-31 11:24:21
    [post_content] => 

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית.

בתנ"ך אנו מוצאים את הצורה נָדוֹן בפסוק אחד בספר שמואל: "וַיְהִי כָל הָעָם נָדוֹן בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר..." (שמואל ב יט, י). צורות מגזרת עו"י בבניין נפעל שהנו"ן בהן באה בקמץ מוכרות מפעלים מקראיים נוספים כגון נָסוֹג, נָמוֹג, נָבוֹךְ, נָפוֹץ ומשמות תואר כגון נָאוֹר, נָבוֹן, נָלוֹז.

לעומת זאת בספרות חז"ל הדרך הרגילה היא בחיריק ובדגש – בייחוד בפעלים שנוצרו ברובד לשון זה: נִזּוֹןנִצּוֹד ועוד, ורווחת בספרות חז"ל הצורה נִדּוֹן. לצורות בדגם הזה יש יסוד במסורת הניקוד של התנ"ך: נִמּוֹל וכך גם נֵעוֹר (בתשלום דגש). סביר שדגם זה נוצר בהשפעת צורות העתיד (יִדּון, יִמּוג), וייתכן שהייתה השפעה גם לחיריק שיש בנו"ן בבניין נפעל בגזרת השלמים (נִכנס, נִשמר).

נחזור לצורות נידון ונדון: כאמור בספרות חז"ל רווחת הצורה נִדּוֹן, אך לצידה באה לעיתים הצורה נָדוֹן. היו שטענו שהצורות משמשות בלשון חז"ל בבידול משמעות: נידון הוא מי שדנים אותו במשפט ואילו נדון הוא נושא או עניין שדנים בו. אך חוקרי הלשון הראו שאין לכך יסוד וששתי הצורות עשויות לשמש בשתי המשמעויות (חוקר הלשון גדעון הנמן הצביע על הבחנה אחרת בלשון חז"ל: צורות בחיריק ודגש משמשות בעיקר בתפקיד פועל וצורות בקמץ בעיקר בתפקיד שם תואר).

בכללי נטיית הפועל בגזרת עו"י שקבעה האקדמיה מובאת רשימת הפעלים שנוטים על פי הדגם של לשון חז"ל: נִזּוֹן, נִלּוֹשׁ, נִמּוֹל, נִצּוֹד, נֵעוֹר, נֵאוֹת, וכן נִדּוֹן לצד נָדוֹן.

בימינו מקובל לנקוט את הצורה נידון בהקשר של גזר דין, כגון 'הנידון למוות', 'הנאשם נידון לשלושה חודשי מאסר'. לעומת זאת בציון הנושא במכתבים רשמיים מקובלות שתי הצורות: הנידון וגם הנדון. יש המעדיפים להבחין בין המשמעויות ולנקוט במכתבים הנדון. אחרים ממליצים דווקא על שימוש בצורה נידון בכל ההקשרים, משום שצורה זו היא הרווחת יותר בספרות חז"ל.

קיצורו של דבר: שתי הצורות נדון ונידון תקניות בכל המשמעויות. דרך השימוש בהן היא עניין לסגנונם ולטעמם של הדוברים והכותבים.

[post_title] => נידון ונדון [post_excerpt] => הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 10:55:31 [post_modified_gmt] => 2021-04-20 07:55:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=256 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור שלט על דלת חדר עם ג'ירפה, עליו רשום "החדר של: יאיר ואורי" וכיתוב 'שמות ומשמעויות'

יאיר ואורי

WP_Post Object
(
    [ID] => 28164
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-03-20 10:16:42
    [post_date_gmt] => 2018-03-20 08:16:42
    [post_content] => השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.

יָאִיר ומֵאִיר

יאיר ומאיר – שניהם צורות פועל בבניין הפעיל – הם שמות פרטיים העולים מן המקורות: יאיר מן המקרא ומאיר מן המשנה. במקרא שלושה אנשים נשאו את השם יאיר: יאיר בן מנשה, מנכדי יוסף (הנזכר למשל בספר במדבר לב, מא); יאיר הגלעדי, משופטי ישראל (שעליו מסופר בשופטים י, ג–ה); ויאיר אבי מרדכי (כאמור במגילת אסתר ב, ה). צורת הנקבה של יאיר היא תאיר, ובימינו היא משמשת שם פרטי לבנות. מעניין כי דווקא הצורה יָאִיר נבחרה לשם פרטי ולא הצורה יָאֵר. יאיר היא צורת העתיד הרגילה (כלומר צורת חיווּי), ואילו יאֵר היא צורה המביעה משאלה (צורת איווּי), והיא תתפרש היום כ'הלוואי שיאיר'. כך למשל בפסוק השני בברכת הכוהנים מובעת המשאלה "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו, כה). זה גם ההבדל בפעלים רבים אחרים במקרא, כמו יָשֵׂם (הלוואי שיָשים) לעומת יָשִׂים, יָגֵל (הלוואי שישמח) לעומת יָגִיל.

אוֹרִי

המילים אוֹר ואוֹרָה משמשות כאמור גם כשמות. אליהן מצטרף השם אוֹרִי 'האור שלי', הרווח היום גם לבנים וגם לבנות. מצד הדקדוק מתבקשת הטעמתו במלרע, אך הטעמת מלעיל רגילה בשמות פרטיים. לבנות – בהטעמת מלעיל – אורי יכול גם להתפרש, בדומה לשם רוני, כצורת ציווי בבניין קל ('זִרחי', 'היי אור'), ככתוב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" (ישעיהו ס, א).

נָאוֹר

צורת הבינוני נָאוֹר (בבניין נפעל, כמו נבון, נכון) מופיעה במקרא פעם אחת: "נָאוֹר, אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף" (תהלים עו, ה). נָאוֹר הוא כאן כינוי לאלוהים שפירושו אולי 'רב אור' או 'עוטה אור', ובמובן זה המילה משמשת גם בפיוטים, כגון "נאור ונורא, עלימו שית מורא" (קדושתא לשבת של יניי). שימוש נוסף למילה עולה בעת החדשה. מאמצע המאה ה־18 השפיע על יהדות גרמניה הזרם שכּונה Aufklärung 'התבהרות' (באנגלית Enlightenment) כניגוד לחשכת ימי הביניים. תנועת ההשכלה או הנאורות, שממנה צמחה גם תחיית העברית, פשטה ביהדות אירופה, והמשכילים נקראו גם נאורים. על השפעת הגרמנית על העברית כתב שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) במאמרו 'לא ראי זה כראי זה': "אלא שבאמת אין משגיחים כהיום לגערמאניזמען כי רבים המה, ולא ידעתי מפני מה זכה התואר נאורים על אנשים משכילים, שהוא באמת גערמאניזם גמור מאד".

אוּרִי

ומה בין אוֹר לאוּר? אוּר הוא 'אש', כגון בדברי הנביא "חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ [...] אַף יָחֹם וְיֹאמַר: הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר" (ישעיהו מד, טז) או במאמר ר' אליעזר "והווי מתחמם כנגד אוּרָן שלחכמים, והווי זהיר מגחלתן שלא תִּכָּווה" (משנה אבות ב, י). צורת הרבים של אוּר היא אוּרִים, והיא ידועה בעיקר מן האורים והתומים – כינויָם של גורלות הקודש שהיו נתונים בחושן הכוהן הגדול והשיבו בשם האל על שאלות השואל. מן המילה אוּר מתועדים במקרא השמות אוּר, אוּרִי, אוּרִיאֵל ואוּרִיָּה(וּ). השם אוּרִי – במקרא במלרע וכיום בעיקר במלעיל – זכה לאהדה רבה בזכות שירה של רחל 'עקרה':
אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי! רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר. רְסִיס נְהָרָה. לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר "אוּרִי!" – אֶקְרָא!

נְהָרָה ונְהוֹרַאי

שמות משורשים אחרים שמובנם קשור באוֹר הם נוגהּ, זֶרַח, הילה ויָהֵל (מן השורש הל"ל), זוהר ויזהר, נְהָרָה, נְהוֹרָא/נהורה ונְהוֹרַאי. המילה נְהָרָה משמעה 'אור' והיא נזכרת במקרא פעם אחת: "הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ, אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה" (איוב ג, ד). נהוראי (מן נְהור/נְהורא 'אור' בארמית) הוא מעין גרסה ארמית של השם העברי מאיר. וכך אנו קוראים בתלמוד הבבלי במסכת עירובין (יג ע"ב) על רבי מאיר ועל רבי נהוראי (שניהם מחכמי המשנה):

לא ר' מאיר שמו אלא ר' מיישא שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר – שהיה מאיר פני חכמים בהלכה; ולא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו [...], ולמה נקרא שמו ר' נהוראי – שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה.[1]

_____________________

[1]  זאת גרסת כ"י וטיקן 127. בכ"י וטיקן 109 (הגרסה הניתנת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה) גם על ר' מאיר נאמר שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה; בדפוסי התלמוד (דוגמת וילנה וּונציה) נקרא ר' מאיר ר' נהוראי: "לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר – שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה; ולא נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו [...], ולמה נקרא שמו נהוראי – שמנהיר עיני חכמים בהלכה".

[post_title] => יאיר ואורי [post_excerpt] => השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-13 11:34:20 [post_modified_gmt] => 2020-05-13 08:34:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28164 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>