הדף בטעינה

על המילה נַעַל

במילון

 (ללא ניקוד: נעל)
מיןנקבה
שורשנעל
נטייהנַעֲליים

הגדרה

  • לבוש לרֶגל שאינו מגיע למעלה מהקרסוֹל ובתחתית סולְיה מעוֹר או מגוּמי או מחומֶר פלסטי

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נעילת סנדלים

WP_Post Object
(
    [ID] => 255
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-10-31 09:37:37
    [post_date_gmt] => 2012-10-31 07:37:37
    [post_content] => אנו נשאלים לעיתים אם יש פועל מיוחד לנעילת סנדלים, ותשובתנו היא שאין פועל כזה.

מן הפניות החוזרות בעניין זה נראה שבקרב מקצת דוברי העברית במאה העשרים היה ניסיון לייחד לנעילת סנדלים פועל מיוחד: סָאַן (יש שאינם זוכרים את הפועל במדויק ושואלים על פעלים קרובים דוגמת 'סָאַל' או 'סָעַל'). הפועל סָאַן בא פעם אחת בתנ"ך: "כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ" (ישעיהו ט, ד). יש המפרשים סְאוֹן במשמע 'שָׁאוֹן' – 'המולה ורעש' – וסוֹאֵן במשמע 'רועש' (רש"י, רד"ק). אך בפרשנות המודרנית יש המפרשים סְאוֹן במשמע 'נַעַל' על פי מְסָאנָא בארמית ו־šenu באכדית. מקצת המפרשים כך קושרים גם את הפועל סָאַן לאותו עניין – נעילת נעליים. ואולם גם אם פועל זה מציין נעילת נעליים, אין סיבה לייחדו דווקא לסנדלים.

את הסנדלים נועלים כפי שנועלים נעליים, מגפיים, קבקבים וכדומה. ואכן הצירוף "נעילת הסנדל" רווח מאוד בספרות חז"ל – בייחוד בהקשר של איסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים. אומנם בעברית בת ימינו התחדש הפועל סִנְדֵּל, אך רק במשמעות המושאלת של נעילת גלגלי מכונית באמצעות מתקן דמוי סנדל ("סנדלי דנוור").

נעיר כי המילה סנדל עצמה נשאלה ללשוננו מן היוונית בתקופת חז"ל. במשנה ובתלמוד היא באה לעיתים לצד מַנְעָל, וברור שמדובר בשני סוגי נעליים. מקובל לראות בסנדל נעל פתוחה בעלת רצועות ובמנעל נעל סגורה. בלשון המקרא משמשת רק המילה נַעַל, והממצאים הארכאולוגיים מלמדים שרוב הנעליים ששימשו באותה תקופה היו דומות לסנדל של ימינו.
    [post_title] => נעילת סנדלים
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-05-30 14:34:19
    [post_modified_gmt] => 2018-05-30 11:34:19
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=255
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

אנו נשאלים לעיתים אם יש פועל מיוחד לנעילת סנדלים, ותשובתנו היא שאין פועל כזה. מן הפניות החוזרות בעניין זה נראה שבקרב מקצת דוברי העברית במאה העשרים היה ניסיון לייחד לנעילת סנדלים פועל מיוחד: סָאַן (יש המשך קריאה >>
גבר לובש זו מכנסיים והכיתוב מכנס או מכנסיים?

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

WP_Post Object
(
    [ID] => 124
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-06-14 11:31:00
    [post_date_gmt] => 2012-06-14 08:31:00
    [post_content] => 

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד מִכְנָס במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם שימוש זה אינו תקני. מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת.

כמו מכנסיים, גם משקפיים הם פריט אחד המורכב משני חלקים, וכמו מכנסיים מינם הדקדוקי זכר: מכנסיים חדשים, משקפיים יפים.

מתחת למכנסיים העליונים נלבשים מכנסיים תחתונים, או בשמם המקוצר המקובל: תחתונים (כמו 'שמלה חצאית' שנעשתה בפי כול לחצאית), ומכאן שגם צורת היחיד "תחתון" לציון פריט הלבוש איננה תקנית.

מיותר לציין כי בפריטי לבוש שהם זוגות של ממש, כגון נעליים ומגפיים, צורת היחיד מכוונת רק לפריט אחד מן הזוג. לכן לא סביר לומר "קניתי נעל חדשה" כשהכוונה לזוג נעליים.

[post_title] => מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים [post_excerpt] => בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד 'מִכְנָס' במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%95%d7%9e%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%96 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-25 18:34:50 [post_modified_gmt] => 2020-03-25 16:34:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=124 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד 'מִכְנָס' במשמעות של פריט הלבוש כולו, ואולם מִכְנָס הוא רק מחצית המכנסיים – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת. המשך קריאה >>
איור של גבר מוריד חולצה והכיתוב: לא כל דבר מורידים

איך מתפשטים בעברית?

WP_Post Object
(
    [ID] => 1012
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-06-12 11:42:00
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 08:42:00
    [post_content] => הפעלים ההפוכים ללָבַשׁ הם פָּשַׁט או הֵסִיר. פושטים את הבגדים (לדוגמה: ויקרא ו, ד), ואם פושטים אותם מן הזולת, מַפשיטים אותו (למשל במדבר כ, כו, כח) או מְפשטים אותו (כך עשו לחללי מלחמה). במקרא גם פושטים כותונת (שיר השירים ה, ג) או מעיל (יהונתן מתפשט ממעילו – שמואל א יח, ד), אבל רגיל יותר – בוודאי לפריטי הלבוש ולאביזרים השונים – הוא הפועל הֵסִיר: מסירים בגדים (למשל בראשית לח, יד), שׂמלה (דברים כא, יג), מעיל (יחזקאל כו, טז), שׂק (אסתר ד, ד), מצנפת (יחזקאל כא, לא), צעיף (בראשית לח, יט), מסווה (כיסוי לפנים – שמות לד, לד), אֲפֵר (כעין מסווה – מלכים א כ, מא), טבעת (בראשית מא, מב) ועטרת (איוב יט, ט).

לצד הפעלים האלה העברית יודעת פעלים מיוחדים לפריטי לבוש או לאביזרי לבוש: את הדברים הקשורים אפשר להתיר או לפַתֵּחַ, ולכן בלשון המקרא מפתחים לא רק גמלים (ממטענם או מרצועותיהם – בראשית כד, לב) או אזיקים (ירמיהו מ, ד) אלא גם את השׂק הֶחגור למותניים (למשל ישעיהו כ, ב) וגם את חגוֹר החרב שעל המותניים, ומכאן המימרה "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א כ, יא). מימרה זו באה בפיו של אחאב מלך ישראל בתגובה על דברי הרהב של בן־הדד מלך ארם, שאיים כי ישלח את חייליו הרבים מספור על ממלכת ישראל אם לא ייענו לדרישותיו. כוונת המימרה: אל יתפאר מי שחוגר את נדן החרב לקראת הקרב כמי שמסיר את חרבו לאחר שניצח בקרב.

ומה עושים בנעליים? שלושה פעלים שונים מזדמנים במקרא: חָלַץ (למשל ישעיהו כ, ב); נָשַׁל – פעמיים בציווי שַׁל: האחת בדברי אלוהים למשה "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה) והשנית בציווי הדומה של שר צבא ה' ליהושע "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ" (יהושע ה, טו); הפועל השלישי הוא שָׁלַף, והוא משמש בפרשת גאולת הנחלה במגילת רות (ד, ז–ח). בלשון חכמים אפשר גם להתיר את המִנעל (למשל ירושלמי שבת ג, א).
חלוץ איננו רק ההולך בראש המחנה, אלא גם מי שחלצו ממנו דבר מה, וכבר במקרא קוראת האישה שעברה חליצה לאחִי בעלהּ המת (אולי למשפחתו) "בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה, י). בלשון ההלכה חולצים גם תפילין (למשל בבלי שבת לה, ע"ב).
וכך אפשר להתפשט בעברית במגוון פעלים, כפי שנֶאֱמר במסכת דרך ארץ רבה על הנכנס לבית המרחץ לאחר שהוא מתפלל ומבקש להיכנס לשם בשלום ולצאת משם בשלום: "וקודם שיִכָּנֵס כיצד יעשה? חולץ את מנעליו ומסלק את כובעו ומסלק את טליתו ומתיר את חגורו ופושט את חלוקו, ואחר כך מתיר אפרקסותו התחתונה" (דרך ארץ רבה י, הלכה א; אפרקסות או אפקרס – לבוש תחתון שנקשר לכתף; המילה נשאלה מן היוונית).
    [post_title] => איך מתפשטים בעברית?
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-06-18 11:07:37
    [post_modified_gmt] => 2019-06-18 08:07:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1012
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הפעלים ההפוכים ללָבַשׁ הם פָּשַׁט או הֵסִיר. פושטים את הבגדים (לדוגמה: ויקרא ו, ד), ואם פושטים אותם מן הזולת, מַפשיטים אותו (למשל במדבר כ, כו, כח) או מְפשטים אותו (כך עשו לחללי מלחמה). במקרא גם המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נַעַל 1 (לבוש לרגל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נַעַל 2 (סגירה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>