הדף בטעינה

על המילה נַוְטָן

במילון

 (ללא ניקוד: נווטן)
מיןזכר
שורשנוט
נטייהנַווטָנִים

הגדרה

  • הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (GPS)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב: מילה לכל שנה

מילה לכל שנה

WP_Post Object
(
    [ID] => 8500
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2013-04-15 09:58:35
    [post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
    [post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
השנה המילה תרגום והסבר
1948 תש"ח שַׂר מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה.
1949 תש"ט אַגְרָה fee
1950 תש"י מִרְקָם טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות.
1951 תשי"א תַּבְרוּאָה sanitation
1952 תשי"ב תַּאֲגִיד corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון.
1953 תשי"ג תַּמְלוּגִים royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון.
1954 תשי"ד מִקְלֶדֶת keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה.
1955 תשט"ו פָּגוֹשׁ טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית.
1956 תשט"ז סָחִיר negotiable
1957 תשי"ז לִבָּה core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות.
1958 תשי"ח חִבְרוּת סוציאליזציה
1959 תשי"ט דַּרְדֶּרֶת rock fall
1960 תש"ך הִוּוּן capitalization
1961 תשכ"א סִקּוּר (עיתונאי) coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי".
1962 תשכ"ב מִרְקָע screen
1963 תשכ"ג מִדְרָג הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות
1964 תשכ"ד עֲלוּת cost
1965 תשכ"ה מָאוֹץ ספרינט
1966 תשכ"ו מִמְטָרִים shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה.
1967 תשכ"ז הַדְמָמָה עצירה והשבתה של של פעולה
1968 תשכ"ח קַפֶּצֶת טרַמפולינה
1969 תשכ"ט יִסּוּף revaluation
1970 תש"ל מָשׁוֹב feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה.
1971 תשל"א עַרְפִּיחַ smog; הלחם של ערפל ופיח
1972 תשל"ב מֶחְלָף interchange
1973 תשל"ג הַדְמָיָה סימולציה
1974 תשל"ד גּוֹפָן פונט, סוג הכתב
1975 תשל"ה קְלִיף פורניר
1976 תשל"ו כּוֹתָר title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות.
1977 תשל"ז עִצּוּמִים סנקציות
1978 תשל"ח מְרַבִּי מקסימלי
1979 תשל"ט תַּרְדֶּמֶת קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה.
1980 תש"ם סֻרְגָּה סוודר
1981 תשמ"א שְׁדֻלָּה lobby
1982 תשמ"ב מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה trade-in
1983 תשמ"ג אִלְחוּשׁ anaesthesia
1984 תשמ"ד סַרְכֶּזֶת צנטריפוגה
1985 תשמ"ה תַּצְרֵף פאזל
1986 תשמ"ו קַלְדָנוּת typing
1987 תשמ"ז חֲמָמִית אינקובטור
1988 תשמ"ח מְקֻוָּן online
1989 תשמ"ט אִגְבּוּר סינרגיוּת
1990 תש"ן דִּוּוּר mailing
1991 תשנ"א בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת פריימריס
1992 תשנ"ב טִפְלוּל manipulation
1993 תשנ"ג יַעֶפֶת ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה).
1994 תשנ"ד קְדִימוֹן "פרומו"
1995 תשנ"ה יְדוּעָן סלבריטי
1996 תשנ"ו הַעֲצָמָה empowerment
1997 תשנ"ז מִזְכֶּה קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר
1998 תשנ"ח פְּנִימַאי רופא פנימי
1999 תשנ"ט פֻּנְדָּה פאוץ'
2000 תש"ס קַיָּמוּת sustainability
2001 תשס"א צַהֲלוּלִים קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח
2002 תשס"ב מִרְשֶׁתֶת רשת תקשורת כלל־עולמית, internet
2003 תשס"ג מַדְגֵּשׁ מרקר
2004 תשס"ד יִשּׂוּמוֹן אפליקציה בטלפונים חכמים
2005 תשס"ה סַחְרִיר סְפִּין
2006 תשס"ו חֲפִיץ gadget
2007 תשס"ז פַּצְחָן hacker
2008 תשס"ח עֶקֶר בַּיִת צורת זכר של עקרת בית
2009 תשס"ט נַוְטָן GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט
2010 תש"ע מְנַהֵל מֵיזָם פרויקטור
2011 תשע"א יַצְגָן פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום
2012 תשע"ב מַעֲמָת דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה
2013 תשע"ג רֹאשַׁת ממשלה האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר
2014 תשע"ד סוֹכֵכָה גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות
2015 תשע"ה זְלֹלֶת ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת.
2016 תשע"ו בִּיּוּשׁ שיימינג ברשתות החברתיות
2017 תשע"ז טִיסַת חֶסֶךְ טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר.
2018 תשע"ח הֶסְכֵּת פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור.
[post_title] => מילה לכל שנה [post_excerpt] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-08 15:03:25 [post_modified_gmt] => 2021-02-08 13:03:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8500 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. המשך קריאה >>

בנתיבי התחבורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5617
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-04-01 10:25:03
    [post_date_gmt] => 2012-04-01 07:25:03
    [post_content] => 

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012)

נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

נַוְטָן (GPS navigator)

בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן וגלשן. בן זוגו האנושי של הנווטן הוא הנווט. אף כי המילה נַוָּט נראית עברית מקורית היא מילה שאולה. היא נזכרת פעם או פעמיים בספרות חז"ל, ומשמעותה שם – על פי מקבילותיה ביוונית ובלטינית – היא סַפָּן, כלומר זה הנוהג בספינה. מן התחבורה הימית עבר הניווט (בעברית וגם בלשונות אירופה) לשאר סוגי התחבורה ואף לתחום הסיור הרגלי, ומשמעותו מציאת הדרך ליעד מסוים בעזרת מפה, מצפן, חישובים ועוד. המילה נווטן אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2008).

מֶחְבָּר (רמפה במֶחלף)

מחבר הוא כביש חיבור המשמש למעבר בין שתי דרכים במפלסים שונים באותו מֶחלף. המילה מֶחְבָּר מצטרפת למילים נוספות בתחום התחבורה באותו המשקל: מֶחְלָף הוא מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך הוא באמצעות מֶחברים. מִפְרָד גם הוא מפגש דרכים במפלסים שונים, אך ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מִסְעָף הוא צומת של שלוש זרועות: מסעף קמץ ("צומת T") או מסעף מזלג ("צומת Y"). מַעֲקָף הוא דרך העוקפת את המסלול הרגיל בשל הפרעות זמניות לתנועה שיש בו. להבדלים בניקוד האות מ"ם גורמות האותיות הגרוניות ח' ו־ע' שאחריה. המילה מחבר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

מִפְרָד

מפרד הוא הצטלבות דרכים במפלסים שונים ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מפרד הוא גם הצטלבות בין כביש ובין מסילת ברזל בשני מפלסים. המפרד נועד למנוע מפגש בין דרכים מכיוונים שונים, ובכך הוא משפר את התעבורה ותורם לבטיחות התנועה. המילה מִפְרָד מצטרפת למילים מִסְעָף, מֶחְלָף ומַעֲקָף – כולן באותו משקל ובמשמעות דומה: חלק של דרך בעל תפקיד בהסדרת התנועה. המילה מפרד נקבעה לראשונה במילון למונחי הנדסת דרכים שיצא לאור בשנת תש"ן (1990) מטעם הוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי של האקדמיה ללשון העברית והטכניון.

נסועה (קילומטרז')

נסועה היא סך הקילומטרים (או המִילִים – miles) שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. נסועה שנתית ממוצעת לכלי רכב פרטי היא כשבעה עשר אלף קילומטרים. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה. במשקל זה שקולה גם המילה לְקוּחָה – כלל הלקוחות או כלל הנוסעים בתקופה נתונה. מילה אחרת המציינת קבוצה, אך ניקודה שונה במקצת, היא דְּבֻקָּה – קבוצת כלי רכב הנעים סמוכים זה לזה, ועל פיה חודשה המילה דְּחֻסָּה – מספר מרבי של בני אדם שרכב יכול להכיל. את המילה נסועה הציע לאקדמיה ד"ר דן לינק ממשרד התחבורה. היא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מַזְהֵר

מזהר הוא מעין שלט קטן המציג מסר כתוב או מסר המובע בסמל, ומסר זה תקֵף בשעה שהשלט מואר. למשל: סמל של סיגריה ועליו פס ביטול או סמל של חגורת בטיחות במטוס. צורת הרבים של מַזְהֵר היא מַזְהֲרִים. במשקל המילה מַזְהֵר חודשו עוד מילים מתחום התחבורה: מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מַתְנֵעַ (סטרטר), מַפְרֵט (מתקן לסידור מטבעות המשמש נהגי אוטובוס). המילה מַזְהֵר נקבעה במונחי התחבורה המסילתית שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998).

[post_title] => בנתיבי התחבורה [post_excerpt] => מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:05:33 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:05:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5617 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה. המשך קריאה >>
רכבת על גשר

מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9176
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-19 13:33:49
    [post_date_gmt] => 2012-03-19 11:33:49
    [post_content] => 

בכ"ה באדר תשע"ב (19 במארס 2012) שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ונשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מכריזים על הופעתו של המילון למונחי התחבורה היבשתית הראשון בישראל.

במילון החדש בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־1800 מונחים במגוון תחומי התחבורה היבשתית: תכנון תחבורה, הנדסת תנועה, תחבורה ציבורית, תחבורה מסילתית, שינוע מטענים ועוד.

המילון הוא פרי יזמה של משרד התחבורה. בשנת 1995 פנה שר התחבורה דאז, ישראל קיסר, לאקדמיה ללשון בבקשה להקים ועדה שתסדיר את מונחי התחבורה בכל התחומים: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המילון החדש כולל מונחים רבים שכבר נקלטו בעברית, כמו המֶחלף שנועד לשפר את התחבורה מבחינת התעבורה והבטיחות גם יחד, המָסוף (טרמינל) המשמש לנוסעים ומטענים ומכמונת המהירות. לצדם מופיעים במילון מונחים שכבר החלו לשמש, כמו מסוע לכת שאנו נעזרים בו בנמל התעופה והנסועה המחליפה את המילה הלועזית קילומטרז'.

לצד המילים שכבר נקלטו, המילון מציע מונחי תחבורה עבריים חדשים, ואלה – יש לקוות – יהפכו עד מהרה לנחלת הכלל. במקום לנסוע ב"רכב היברידי" ניסע בקרוב ברכב כלאיים, את תופעת ה"חאפרים" יחליפו החטפניות, הטנדר המיתולוגי יהפוך למטענית, ובמקום צ'קלקה נאמר צפירור.

במילון אפשר למצוא גם את הנווטן, הקרוי בפינו ג'י־פי־אס, וגם את העדכן – מערכת שילוט אלקטרונית המציגה מידע בזמן אמת לנוסעי התחבורה הציבורית, וכן את הסְעוֹנית – מיניוואן להסעת 5–8 נוסעים ומטענים. עוד אפשר למצוא במילון את המילה העתיקה קַרְפִּיף שנקבעה לציון שטח מסילתי לתחזוקת רכבות ולתפעולן.

השר כץ ציין כי המילון, המסדיר את המונחים התקניים בתחום התחבורה, יסייע לאנשי המקצוע להנהיג שפה אחידה ותקנית, ויתרום לשיח הציבורי בתקשורת ובקרב כלל דוברי העברית בכל מה שקשור לתחבורה. "התפתחותה המהירה של התחבורה בישראל לצד ההתפתחות המופלאה של השפה העברית מחייבות ריכוז של כל מונחי התחבורה תחת קורת גג אחת," הוסיף כץ. לדברי השר כץ, משרד התחבורה מקדם כיום מיזמי תחבורה רבים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים. מדובר במיזמים שיחברו את כל חלקי המדינה ברשת תחבורה מודרנית ומתקדמת, הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד ואחד מאתנו.

נשיא האקדמיה ללשון פרופ' בר־אשר העלה על נס את שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין האקדמיה ללשון העברית. לדבריו, זהו מפעל מינוח בעל היקף עצום, ויש לקוות ששיתוף הפעולה יביא לכך שהמונחים לא ייוותרו בין דפי המילון אלא ייקלטו בקרב בעלי המקצוע, ומהם יגיעו גם אל הציבור הרחב.

מנכ"לית האקדמיה טלי בן־יהודה ציינה שמאחורי המילון עומדים חברי הוועדה למונחי התחבורה שהשקיעו שנים רבות של עבודה מסורה. היא הזכירה את אנשי משרד התחבורה סימונה גולדנברג יושבת ראש הוועדה, פינחס בן־שאול וד"ר דן לינק, ואת חברי האקדמיה ד"ר קציעה כ"ץ והמתרגם והעורך אברהם יבין. עוד היא הדגישה את תרומתם הגדולה של עובדי המזכירות המדעית של האקדמיה לעבודת הוועדה ואת פועלם בהפקת המילון. בסיום דבריה אמרה: "שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המקצוע לאנשי הלשון חיוני לקביעת מונחים מקצועיים מדויקים ברוח העברית".

קטע ממילון למונחי התחבורה היבשתית

כתבו עלינו:

תפעילו צפירור, יש כאן חטפנית – "ידיעות אחרונות", כ"ה באדר תשע"ב (19 בפברואר).

> מחיר: 58 ש"ח. להזמנת המילון כתבו לנו לכתובת etti.mishli@gmail.com.

[post_title] => מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012) [post_excerpt] => כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:51:57 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:51:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9176 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. המשך קריאה >>

מי צריך מינוח עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 10163
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2011-01-23 23:04:15
    [post_date_gmt] => 2011-01-23 21:04:15
    [post_content] => לקריאת המאמר

במאמר מוצג מפעל המינוח העברי מכמה היבטים: הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום, התחרות בין המונחים הלועזיים לחלופותיהם העבריות והדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים. בסוף המאמר המחברת מתמודדת עם שאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים.

[post_title] => מי צריך מינוח עברי [post_excerpt] => מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 01:45:58 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 22:45:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10163 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים? המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 38

אקדם 38

WP_Post Object
(
    [ID] => 8040
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2009-02-14 16:28:56
    [post_date_gmt] => 2009-02-14 14:28:56
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ערב עיון לרגל הוצאת הספר "שָׂפָה קָמָה", עמ' 1
  • פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון, עמ' 1
  • דָּרְבָּן, תּוֹבָנָה, כִּלּוּל, נַוְטָן מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • מינויים חדשים באקדמיה, עמ' 3 אהרן ברביאן – ראש מדור שירת ימי הביניים, דורית לרר – רכזת מפעל המילון ההיסטורי ואחראית לפיתוח אתרי האקדמיה
  • הוועדה למונחי התקשורת החלה את עבודתה, עמ' 3
  • השפעת התלמוד הבבלי על צורתה של העברית החדשה מאת יוחנן ברויאר, עמ' 6
  • כוכב עברי נולד – בחירת שמות עבריים לאורנוס ונפטון, עמ' 7
  • פרסומים חדשים: שפה קמה; צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי (לשוננו לעם) מאת ב' דלמצקי־פישלר; לא על הקמץ לבדו (לשוננו לעם) מאת ישי נוימן, עמ' 8
[post_title] => אקדם 38 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-38 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-06-22 21:37:46 [post_modified_gmt] => 2017-06-22 18:37:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8040 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ערב עיון לרגל הוצאת הספר "שָׂפָה קָמָה", עמ' 1 פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון, עמ' 1 דָּרְבָּן, תּוֹבָנָה, כִּלּוּל, נַוְטָן מאת רונית גדיש, המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נַוְטָן
לרשימה המלאה
תחבורה (תשס"ט, 2009)
נַוְטָן התקן מערכת איכון המשמש לניווּט