הדף בטעינה

על המילה נִמְנָה

במילון

 (ללא ניקוד: נמנה)
בנייןנפעל
שורשמני
נטייהנִמְנֵית; נִמְנָה, יימָנֶה, להימָנות; סביל של מוֹנֶה לכל הנטיות

הגדרה

  • נספּר
  • (עִם) נכלָל, נחשב, כגון 'נמנה עם גדולי הדור'
  • (על) נעשה מָנוּי (על עיתון, על סדרת כרטיסים וכד')
  • נעשה שותף לדבר, כגון בקניית חפץ (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של בחור ליד מחשב הוא נמנה עם המיליארדרים הצעירים בעולם

נמנה עם ונמנה על

WP_Post Object
(
    [ID] => 7689
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-11-23 14:23:26
    [post_date_gmt] => 2014-11-23 12:23:26
    [post_content] => 
  • הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים?
  • היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר?
על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת היחס עם. הפועל מָנָה פירושו 'סָפַר', ונִמְנָה פירושו 'נספר'. נמנֶה עם (בהווה) פירושו אפוא 'נספר עם' – כלומר נחשב עם שאר הפרטים ונכלל איתם באותה הקבוצה. את משמעות המנייה העומדת ביסוד הצירוף הזה אפשר לראות בדברי התלמוד "לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה [=וְיִמָּנֶה] עם עשרה הראשונים" (בבלי ברכות מז ע"ב). אך כבר במקורות הצירוף הזה משמש גם כאשר אין משמעות למספר המדויק אלא לעצם ההיכללות בקבוצה, למשל: "אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיהו נג, יב; אֶת במשמע 'עם' כמו בצורות הנוטות אִתִּי, אִתְּךָ), "זכו בניו [של יתרו] לישב בלשכת הגזית ולהימנות עם ישראל" (פסיקתא דרב כהנא זכור ג). הצירוף נמנה על מצוי אף הוא במקורות, אלא שמשמעו אחר. 'להימנות על דבר' פירושו להיעשות מָנוי עליו – כלומר להיות שותף בו. למשל: "בני חבורה שנמנו על הפסח – אם יש כזית לכל אחד ואחד יאכלו, ואם לאו לא יאכלו" (תוספתא פסחים ז, ו). על פי זה אפשר למצוא בעברית החדשה, בעיקר מתחילת המאה העשרים, ניסוחים כגון "הפועלים נמנים על ההסתדרות" (היום היינו אומרים "חברים בהסתדרות"), "נמניתי על סדרת ההצגות" (כלומר: "נעשיתי מנוי על סדרת ההצגות", "עשיתי מינוי על סדרת ההצגות").

נמנו וגמרו, מנוי וגמור

בספרות חז"ל הצירוף נמנו על (ברבים) משמש גם במשמעות 'דנו בדבר', 'התכנסו להכריע בדבר', למשל: "רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום" (בבלי מועד קטן ג ע"ב). הצירוף השלם הוא נמנו וגמרו, כלומר 'דנו בדבר והכריעו ברוב קולות', למשל: "שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו" (בבלי עירובין יג ע"ב). בעקבות זה נאמר בפיוט: "מנויה וגמורה / בסוד חכמי תורה / אשרי מי שלא נברא" ('אנוש איך יתכפר', פיוט ליום הכיפורים כמנהג רומא וחלק מקהילות אשכנז). מכאן הביטוי מנוי וגמור לציון דבר שהוחלט ונקבע סופית. [post_title] => נמנה עם ונמנה על [post_excerpt] => הצירוף נמנֶה עם (בהווה) פירושו 'נספר עם' – כלומר נחשב עם שאר הפרטים ונכלל אתם באותה הקבוצה. הצירוף נמנה על משמעו אחר. 'להימנות על דבר' פירושו להיעשות מָנוי עליו – כלומר להיות שותף בו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%9d-%d7%95%d7%a0%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 21:48:06 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:48:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7689 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף נמנֶה עם (בהווה) פירושו 'נספר עם' – כלומר נחשב עם שאר הפרטים ונכלל אתם באותה הקבוצה. הצירוף נמנה על משמעו אחר. 'להימנות על דבר' פירושו להיעשות מָנוי עליו – כלומר להיות שותף בו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נִמְנָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>