הדף בטעינה

על המילה נְסוּעָה

במילון

 (ללא ניקוד: נסועה)
מיןנקבה
שורשנסע

הגדרה

  • סך הקילומטרים (או המִילִים – miles) שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת (בלועזית: קִילוֹמֶטְרָז')
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א

1. מהו עֲלִילוֹן?

אפשרות א: קומיקס

2. מהי אֲסֻפָּה?

אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.

3. מהי שְׁבִילָה?

אפשרות ב: ראנר שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.

4. מהו מָאוֹץ?

אפשרות ג: ספרינט מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

חלק ב

1. מהי בְּשֹׂמֶת?

ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?

מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?

קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?

מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?

שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?

פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.

חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

חלק א 1. מהו עֲלִילוֹן? אפשרות א: קומיקס 2. מהי אֲסֻפָּה? אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים המשך קריאה >>

מסחר עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5478
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-30 09:44:06
    [post_date_gmt] => 2012-12-30 07:44:06
    [post_content] => 

מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

מֻחְדָּשׁ (refurbished)

מוצר מוחדש הוא מוצר שנעשה בו שימוש כלשהו, כגון שימוש לתקופת ניסיון או שימוש באחד מרכיביו, והוא נארז מחדש ומוצע למכירה. המילה מוּחדש (בבניין הופעל) חודשה במיוחד למשמעות זו. היא שונה בצורתה מן המילה מְחודש (בבניין פּוּעל) – שהיא המילה הרגילה לציון דבר שנעשה מחדש (הערכה מחודשת, עיון מחודש בסוגיה) או לציון דבר ששופץ ונעשה כחדש (ריהוט מחודש). המונח מוחדש אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

תִּסְחוּר (merchandising)

תסחור הוא מגוון של פעולות נלוות לשיווק הכרוכות בהצגת מוצר ובמכירתו: פרסום, קידום מכירות, תצוגות מסחריות, מכירה ישירה וכדומה. המשמעות הבסיסית של השורש סח"ר היא תנועה סיבובית, ואכן דרכו של הסוחר להסתובב סחור סחור ולהציע את מרכולתו. במילה תסחור הורחב השורש סח"ר על ידי הוספת האות ת', בדומה למילים תִּסְכּוּל, תִּשְׁאוּל, תִּזְמוּן. לשורש סח"ר הרחבות נוספות: הכפלת הר', למשל במילה סִחְרוּר; הוספת מ', למשל במילה ממוסחר (מן המילה מִסְחָר). המילה תסחור נקבעה במסגרת המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון שיצא לאור בשנת תשס"ז (2006).

מְכִירָה בַּהֲמָרָה, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה (טרייד אין)

מכירה או קנייה בהמרה היא הסדר שבו הקונה מוסר למוכר את המוצר הישן שברשותו כחלק מן התשלום על המוצר החדש. הסדר זה נפוץ בקניית מכוניות ומכשירי חשמל. המרה פירושה החלפה. הפועל הֵמִיר מוכר מן המקרא; למשל, על מה שהוקדש לקרבן נאמר "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב" (ויקרא כז, י). בתחום המסחר ההמרה משמשת גם בצירופים 'המרת מטבע', 'המרת ניירות ערך', 'בר־המרה'. המונחים מכירה בהמרה, קנייה בהמרה אושרו באקדמיה בשנת תשמ"ב (1982).

לְקוּחָה (קליינטורה)

לקוחה היא שם קיבוצי לכלל הלָקוחות שאליהם מכוון שירות מסוים, כגון שירות תחבורה. המילה חודשה במילון למונחי התחבורה שיצא לאור בשנת תשע"ב (2012). הגדרתה שם: כלל הנוסעים המשתמשים במערכת תחבורה בתקופה נתונה. בדומה למילה לקוחה נקבעו במילון התחבורה מונחים אחרים המציינים קבוצה: דְּבֻקָּה (קבוצת כלי רכב הנעים סמוכים זה לזה), דְּחֻסָּה (מספר מרבי של בני אדם שרכב יכול להכיל), נְסוּעָה (קילומטרז', סך הקילומטרים שמכונית או קבוצת כלי רכב נסעו בזמן מסוים). תנו דעתכם להבדל בין לְקוּחָה (על משקל קְבוּצָה, סְעוּדָה) ובין לָקוֹחָה – צורת הנקבה של לָקוֹחַ. [post_title] => מסחר עברי [post_excerpt] => מה זה מוצר מוחדש? איך אומרים טרייד־אין וקליינטורה בעברית? ומהו תִּסְחוּר? על מונחי סחר עבריים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:58:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:58:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5478 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה זה מוצר מוחדש? איך אומרים טרייד־אין וקליינטורה בעברית? ומהו תִּסְחוּר? על מונחי סחר עבריים. המשך קריאה >>

בנתיבי התחבורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5617
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-04-01 10:25:03
    [post_date_gmt] => 2012-04-01 07:25:03
    [post_content] => 

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012)

נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

נַוְטָן (GPS navigator)

בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן וגלשן. בן זוגו האנושי של הנווטן הוא הנווט. אף כי המילה נַוָּט נראית עברית מקורית היא מילה שאולה. היא נזכרת פעם או פעמיים בספרות חז"ל, ומשמעותה שם – על פי מקבילותיה ביוונית ובלטינית – היא סַפָּן, כלומר זה הנוהג בספינה. מן התחבורה הימית עבר הניווט (בעברית וגם בלשונות אירופה) לשאר סוגי התחבורה ואף לתחום הסיור הרגלי, ומשמעותו מציאת הדרך ליעד מסוים בעזרת מפה, מצפן, חישובים ועוד. המילה נווטן אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2008).

מֶחְבָּר (רמפה במֶחלף)

מחבר הוא כביש חיבור המשמש למעבר בין שתי דרכים במפלסים שונים באותו מֶחלף. המילה מֶחְבָּר מצטרפת למילים נוספות בתחום התחבורה באותו המשקל: מֶחְלָף הוא מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך הוא באמצעות מֶחברים. מִפְרָד גם הוא מפגש דרכים במפלסים שונים, אך ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מִסְעָף הוא צומת של שלוש זרועות: מסעף קמץ ("צומת T") או מסעף מזלג ("צומת Y"). מַעֲקָף הוא דרך העוקפת את המסלול הרגיל בשל הפרעות זמניות לתנועה שיש בו. להבדלים בניקוד האות מ"ם גורמות האותיות הגרוניות ח' ו־ע' שאחריה. המילה מחבר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

מִפְרָד

מפרד הוא הצטלבות דרכים במפלסים שונים ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מפרד הוא גם הצטלבות בין כביש ובין מסילת ברזל בשני מפלסים. המפרד נועד למנוע מפגש בין דרכים מכיוונים שונים, ובכך הוא משפר את התעבורה ותורם לבטיחות התנועה. המילה מִפְרָד מצטרפת למילים מִסְעָף, מֶחְלָף ומַעֲקָף – כולן באותו משקל ובמשמעות דומה: חלק של דרך בעל תפקיד בהסדרת התנועה. המילה מפרד נקבעה לראשונה במילון למונחי הנדסת דרכים שיצא לאור בשנת תש"ן (1990) מטעם הוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי של האקדמיה ללשון העברית והטכניון.

נסועה (קילומטרז')

נסועה היא סך הקילומטרים (או המִילִים – miles) שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. נסועה שנתית ממוצעת לכלי רכב פרטי היא כשבעה עשר אלף קילומטרים. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה. במשקל זה שקולה גם המילה לְקוּחָה – כלל הלקוחות או כלל הנוסעים בתקופה נתונה. מילה אחרת המציינת קבוצה, אך ניקודה שונה במקצת, היא דְּבֻקָּה – קבוצת כלי רכב הנעים סמוכים זה לזה, ועל פיה חודשה המילה דְּחֻסָּה – מספר מרבי של בני אדם שרכב יכול להכיל. את המילה נסועה הציע לאקדמיה ד"ר דן לינק ממשרד התחבורה. היא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מַזְהֵר

מזהר הוא מעין שלט קטן המציג מסר כתוב או מסר המובע בסמל, ומסר זה תקֵף בשעה שהשלט מואר. למשל: סמל של סיגריה ועליו פס ביטול או סמל של חגורת בטיחות במטוס. צורת הרבים של מַזְהֵר היא מַזְהֲרִים. במשקל המילה מַזְהֵר חודשו עוד מילים מתחום התחבורה: מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מַתְנֵעַ (סטרטר), מַפְרֵט (מתקן לסידור מטבעות המשמש נהגי אוטובוס). המילה מַזְהֵר נקבעה במונחי התחבורה המסילתית שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998).

[post_title] => בנתיבי התחבורה [post_excerpt] => מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:05:33 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:05:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5617 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה. המשך קריאה >>
רכבת על גשר

מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9176
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-19 13:33:49
    [post_date_gmt] => 2012-03-19 11:33:49
    [post_content] => 

בכ"ה באדר תשע"ב (19 במארס 2012) שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ונשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מכריזים על הופעתו של המילון למונחי התחבורה היבשתית הראשון בישראל.

במילון החדש בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־1800 מונחים במגוון תחומי התחבורה היבשתית: תכנון תחבורה, הנדסת תנועה, תחבורה ציבורית, תחבורה מסילתית, שינוע מטענים ועוד.

המילון הוא פרי יזמה של משרד התחבורה. בשנת 1995 פנה שר התחבורה דאז, ישראל קיסר, לאקדמיה ללשון בבקשה להקים ועדה שתסדיר את מונחי התחבורה בכל התחומים: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המילון החדש כולל מונחים רבים שכבר נקלטו בעברית, כמו המֶחלף שנועד לשפר את התחבורה מבחינת התעבורה והבטיחות גם יחד, המָסוף (טרמינל) המשמש לנוסעים ומטענים ומכמונת המהירות. לצדם מופיעים במילון מונחים שכבר החלו לשמש, כמו מסוע לכת שאנו נעזרים בו בנמל התעופה והנסועה המחליפה את המילה הלועזית קילומטרז'.

לצד המילים שכבר נקלטו, המילון מציע מונחי תחבורה עבריים חדשים, ואלה – יש לקוות – יהפכו עד מהרה לנחלת הכלל. במקום לנסוע ב"רכב היברידי" ניסע בקרוב ברכב כלאיים, את תופעת ה"חאפרים" יחליפו החטפניות, הטנדר המיתולוגי יהפוך למטענית, ובמקום צ'קלקה נאמר צפירור.

במילון אפשר למצוא גם את הנווטן, הקרוי בפינו ג'י־פי־אס, וגם את העדכן – מערכת שילוט אלקטרונית המציגה מידע בזמן אמת לנוסעי התחבורה הציבורית, וכן את הסְעוֹנית – מיניוואן להסעת 5–8 נוסעים ומטענים. עוד אפשר למצוא במילון את המילה העתיקה קַרְפִּיף שנקבעה לציון שטח מסילתי לתחזוקת רכבות ולתפעולן.

השר כץ ציין כי המילון, המסדיר את המונחים התקניים בתחום התחבורה, יסייע לאנשי המקצוע להנהיג שפה אחידה ותקנית, ויתרום לשיח הציבורי בתקשורת ובקרב כלל דוברי העברית בכל מה שקשור לתחבורה. "התפתחותה המהירה של התחבורה בישראל לצד ההתפתחות המופלאה של השפה העברית מחייבות ריכוז של כל מונחי התחבורה תחת קורת גג אחת," הוסיף כץ. לדברי השר כץ, משרד התחבורה מקדם כיום מיזמי תחבורה רבים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים. מדובר במיזמים שיחברו את כל חלקי המדינה ברשת תחבורה מודרנית ומתקדמת, הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד ואחד מאתנו.

נשיא האקדמיה ללשון פרופ' בר־אשר העלה על נס את שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין האקדמיה ללשון העברית. לדבריו, זהו מפעל מינוח בעל היקף עצום, ויש לקוות ששיתוף הפעולה יביא לכך שהמונחים לא ייוותרו בין דפי המילון אלא ייקלטו בקרב בעלי המקצוע, ומהם יגיעו גם אל הציבור הרחב.

מנכ"לית האקדמיה טלי בן־יהודה ציינה שמאחורי המילון עומדים חברי הוועדה למונחי התחבורה שהשקיעו שנים רבות של עבודה מסורה. היא הזכירה את אנשי משרד התחבורה סימונה גולדנברג יושבת ראש הוועדה, פינחס בן־שאול וד"ר דן לינק, ואת חברי האקדמיה ד"ר קציעה כ"ץ והמתרגם והעורך אברהם יבין. עוד היא הדגישה את תרומתם הגדולה של עובדי המזכירות המדעית של האקדמיה לעבודת הוועדה ואת פועלם בהפקת המילון. בסיום דבריה אמרה: "שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המקצוע לאנשי הלשון חיוני לקביעת מונחים מקצועיים מדויקים ברוח העברית".

קטע ממילון למונחי התחבורה היבשתית

כתבו עלינו:

תפעילו צפירור, יש כאן חטפנית – "ידיעות אחרונות", כ"ה באדר תשע"ב (19 בפברואר).

> מחיר: 58 ש"ח. להזמנת המילון כתבו לנו לכתובת etti.mishli@gmail.com.

[post_title] => מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012) [post_excerpt] => כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:51:57 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:51:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9176 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך פברואר 1993

למד לשונך 9

WP_Post Object
(
    [ID] => 6772
    [post_author] => 20
    [post_date] => 1995-02-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-02-14 13:18:30
    [post_content] => 
    [post_title] => למד לשונך 9
    [post_excerpt] => על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:01
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6772
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 5

אקדם 5

WP_Post Object
(
    [ID] => 7179
    [post_author] => 9
    [post_date] => 1995-01-21 10:55:08
    [post_date_gmt] => 1995-01-21 08:55:08
    [post_content] => תוכן העניינים
  • כינוס ראשון של מליאת האקדמיה בשנת התשנ"ה, עמ' 1 פלסטיני, נְסוּעָה, קַנְיוֹן, סינָר, יְבוּא ויִבּוּא, יְצוּא ויִצּוּא, הזיע, ללא, תפיסה ופריסה
  • ערב עיון עם צאת ספרו של הפרופ' אילן אלדר: תורת הקריאה במקרא, עמ' 1
  • ועוד מן המליאה (מילים בשימוש כללי; דיווח), עמ' 1 מְבוֹאָה, דַּפְדַף, תִּכְתֵּב
  • שושנה בהט ז"ל, עמ' 2
  • על הלשון ועל התקן – מדברי שושנה בהט, עמ' 2
  • ט' כרמי ז"ל, עמ' 3
  • הוועדה למונחי הבנקאות ושוק ההון, עמ' 3
  • מפרסומי האקדמיה: זיכרונות האקדמיה כרך לח–מ; מילון למונחי הביולוגיה המולקולרית, עמ' 3
  • אותיות עבריות באמנות אירופית מאת גד בן־עמי צרפתי, עמ' 4
  • גלגולו של ניב – אלמנת קש (המילון ההיסטורי), עמ' 5
  • הצצה אל מכון מזי"א: אולי תשתה כוס פולכוש?, עמ' 6
[post_title] => אקדם 5 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-01 13:55:03 [post_modified_gmt] => 2020-09-01 10:55:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7179 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים כינוס ראשון של מליאת האקדמיה בשנת התשנ"ה, עמ' 1 פלסטיני, נְסוּעָה, קַנְיוֹן, סינָר, יְבוּא ויִבּוּא, יְצוּא ויִצּוּא, הזיע, ללא, תפיסה ופריסה ערב עיון עם צאת ספרו של הפרופ' אילן אלדר: תורת הקריאה במקרא, המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נְסוּעָה
לרשימה המלאה
כללי (תשנ"ה, 1995)
נְסוּעָה מספר הקילומטרים שנסע אדם או קבוצה של אנשים או כלי רכב בתקופה מסוימת
מונחים נוספים באותה המשמעות: קִילוֹמֶטְרָז' (לועזי)
תחבורה (תשע"ב, 2012)
נְסוּעָה מספר הקילומטרים (או המילים - miles) שרכב נסע בתקופת זמן (בשבוע, בחודש או בשנה)
מונחים נוספים באותה המשמעות: קִילוֹמֶטְרָז' (לועזי)
תחבורה (תשס"ג, 2003)
נְסוּעָה מספר הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן (בשבוע, בשנה)
מונחים נוספים באותה המשמעות: קִילוֹמֶטְרָז' (לועזי)