הדף בטעינה

על המילה נְהָרָה

במילון

 (ללא ניקוד: נהרה)
מיןנקבה
שורשנהר
נטייהנְהָרַת־

הגדרה

  • אור, זיו (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מִנְהָרָה

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בתיאור המחבואים והביצורים שעשו ישראל מפני המדיינים: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת" (שופטים ו,…
המשך קריאה >>
איור של ילדה אוחזת בשתי נרות כמשקפת הכיתוב: מחפשת בנרות

הנר בקצה המנהרה

המילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו"ר, שהוא אחיו של השורש נה"ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור.
המשך קריאה >>

מילים של אור

WP_Post Object
(
    [ID] => 5485
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-15 09:51:08
    [post_date_gmt] => 2012-12-15 07:51:08
    [post_content] => 

נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה)

נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה נְהוֹרָנוּת נגזרה מן השורש נה"ר המציין אור, כגון במילה נְהָרָה ובביטוי הקבלי הארמי 'נהורא מעליא' (אור עליון). דבר נָהִיר הוא דבר ברור, והַנְהָרָה היא הפיכת דבר לנהיר. המונח נהורנות נקבע במילון האקדמיה לקשר ואלקטרוניקה משנת תש"ל (1970).

אוֹרוֹן (אוּרָנוּס)

הכוכב אורוןהכוכב אורון אורון הוא השם העברי שנבחר לכוכב הלכת אורנוס. משמעות השם – אור קטן, רמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. האור הוא מקור לשפע של מילים: אוֹרָה, מָאוֹר, תְּאוּרָה, הֶאָרָה, נְאוֹרוּת. גם האִיּוּר קשור לאור: הוא נועד להאיר את הכתוב (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). שם כוכב הלכת אורון נקבע במסגרת המיזם "כוכב עברי נולד" ואושר באקדמיה בשנת תש"ע (2009).

מִבְהָק (highlight בצילום)

מבהק הוא אזור בתצלום המואר בחוזקה עד כדי אובדן פרטים (בשל חשיפת יתר או במכֻוון). בקרב אנשי מקצוע משמש גם 'אזור שרוף'. המונח מבהק נקבע במילון למונחי הצילום משנת תשכ"ח (1968). הִבְהִיק פירושו 'הפיק אור בהיר ובולט': "נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה" (ירושלמי פסחים א, כז). מן השורש בה"ק מוכרים גם שם התואר בּוֹהֵק והשמות בֹּהַק והֶבְהֵק. מכאן גם המילים מובהק ומובהקוּת המציינות דבר ברור ובולט.

זַהֲרוּרִים

זהרוריםזהרורים הם נקודות אור, קווי אור וכדומה. המילה זַהֲרוּר דומה בצורתה למילים נַעֲצוּץ (מן המקרא), זַאֲטוּט (מלשון חז"ל) ופַעֲלוּל (עברית חדשה). המילה מקורה בארמית של התלמוד: 'זהרורי' (גם בגרסה 'זהרירי'). השימוש בה בעברית מוכר לראשונה מפירושי רש"י. את המילים "בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קלה, ז) הוא מסביר: "הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר", ובתיאור שקיעה בפירושו לתלמוד הוא אומר: "לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח..." (שבת לה ע"א). בימינו המילה זהרורים משמשת בעיקר בלשון הספרותית, כגון 'זהרורי אור' ו'זהרורי שמש'. [post_title] => מילים של אור [post_excerpt] => ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:57:29 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:57:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5485 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >>
אם הוא מל ולא מהל למה קוראים לו מוהל? איור של יד של מוהל ואביזרי מהילה.

מוֹהֵל

WP_Post Object
(
    [ID] => 227
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-03-27 13:50:28
    [post_date_gmt] => 2012-03-27 11:50:28
    [post_content] => נשאלנו מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל, שהרי אין ה"א בפועל מָל, לָמוּל.

בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד: מָל, מוּלִים, נִמּוֹל. אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה.

השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית. בארמית יש כמה מילים משורשי ע"ו שהוחלפה בהן הווי"ו בה"א. כך הוא למשל הפועל הארמי רְהַט (=רָץ). השורש רה"ט הארמי מקורו בשורש רו"ט המקביל לשורש העברי רו"ץ (הטי"ת והצד"י מתחלפות). שורש זה חדר גם לעברית, כגון בצירוף 'כתב רהוט', כלומר כתב רץ, מהיר, שוטף – הנכתב ביד. חילופים דומים יש בשורשים נו"ר ונה"ר המציינים שניהם אור: נֵר ומְנוֹרָה מן השורש נו"ר לעומת נְהָרָה וסגי נְהוֹר (מילולית 'רב אור') מן השורש נה"ר.

נעיר כי המילים מוֹהֵל ומָהוּל במשמעות של ערבוב ומזיגה שייכות לשורש אחר שבו הה"א מקורית.
    [post_title] => מוֹהֵל
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%95%d6%b9%d7%94%d6%b5%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-01-18 14:23:36
    [post_modified_gmt] => 2021-01-18 12:23:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=227
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)


המשך קריאה >>
איור שלט על דלת חדר עם ג'ירפה, עליו רשום "החדר של: יאיר ואורי" וכיתוב 'שמות ומשמעויות'

יאיר ואורי

WP_Post Object
(
    [ID] => 28164
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-03-20 10:16:42
    [post_date_gmt] => 2018-03-20 08:16:42
    [post_content] => השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.

יָאִיר ומֵאִיר

יאיר ומאיר – שניהם צורות פועל בבניין הפעיל – הם שמות פרטיים העולים מן המקורות: יאיר מן המקרא ומאיר מן המשנה. במקרא שלושה אנשים נשאו את השם יאיר: יאיר בן מנשה, מנכדי יוסף (הנזכר למשל בספר במדבר לב, מא); יאיר הגלעדי, משופטי ישראל (שעליו מסופר בשופטים י, ג–ה); ויאיר אבי מרדכי (כאמור במגילת אסתר ב, ה). צורת הנקבה של יאיר היא תאיר, ובימינו היא משמשת שם פרטי לבנות. מעניין כי דווקא הצורה יָאִיר נבחרה לשם פרטי ולא הצורה יָאֵר. יאיר היא צורת העתיד הרגילה (כלומר צורת חיווּי), ואילו יאֵר היא צורה המביעה משאלה (צורת איווּי), והיא תתפרש היום כ'הלוואי שיאיר'. כך למשל בפסוק השני בברכת הכוהנים מובעת המשאלה "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו, כה). זה גם ההבדל בפעלים רבים אחרים במקרא, כמו יָשֵׂם (הלוואי שיָשים) לעומת יָשִׂים, יָגֵל (הלוואי שישמח) לעומת יָגִיל.

אוֹרִי

המילים אוֹר ואוֹרָה משמשות כאמור גם כשמות. אליהן מצטרף השם אוֹרִי 'האור שלי', הרווח היום גם לבנים וגם לבנות. מצד הדקדוק מתבקשת הטעמתו במלרע, אך הטעמת מלעיל רגילה בשמות פרטיים. לבנות – בהטעמת מלעיל – אורי יכול גם להתפרש, בדומה לשם רוני, כצורת ציווי בבניין קל ('זִרחי', 'היי אור'), ככתוב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" (ישעיהו ס, א).

נָאוֹר

צורת הבינוני נָאוֹר (בבניין נפעל, כמו נבון, נכון) מופיעה במקרא פעם אחת: "נָאוֹר, אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף" (תהלים עו, ה). נָאוֹר הוא כאן כינוי לאלוהים שפירושו אולי 'רב אור' או 'עוטה אור', ובמובן זה המילה משמשת גם בפיוטים, כגון "נאור ונורא, עלימו שית מורא" (קדושתא לשבת של יניי). שימוש נוסף למילה עולה בעת החדשה. מאמצע המאה ה־18 השפיע על יהדות גרמניה הזרם שכּונה Aufklärung 'התבהרות' (באנגלית Enlightenment) כניגוד לחשכת ימי הביניים. תנועת ההשכלה או הנאורות, שממנה צמחה גם תחיית העברית, פשטה ביהדות אירופה, והמשכילים נקראו גם נאורים. על השפעת הגרמנית על העברית כתב שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) במאמרו 'לא ראי זה כראי זה': "אלא שבאמת אין משגיחים כהיום לגערמאניזמען כי רבים המה, ולא ידעתי מפני מה זכה התואר נאורים על אנשים משכילים, שהוא באמת גערמאניזם גמור מאד".

אוּרִי

ומה בין אוֹר לאוּר? אוּר הוא 'אש', כגון בדברי הנביא "חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ [...] אַף יָחֹם וְיֹאמַר: הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר" (ישעיהו מד, טז) או במאמר ר' אליעזר "והווי מתחמם כנגד אוּרָן שלחכמים, והווי זהיר מגחלתן שלא תִּכָּווה" (משנה אבות ב, י). צורת הרבים של אוּר היא אוּרִים, והיא ידועה בעיקר מן האורים והתומים – כינויָם של גורלות הקודש שהיו נתונים בחושן הכוהן הגדול והשיבו בשם האל על שאלות השואל. מן המילה אוּר מתועדים במקרא השמות אוּר, אוּרִי, אוּרִיאֵל ואוּרִיָּה(וּ). השם אוּרִי – במקרא במלרע וכיום בעיקר במלעיל – זכה לאהדה רבה בזכות שירה של רחל 'עקרה':
אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי! רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר. רְסִיס נְהָרָה. לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר "אוּרִי!" – אֶקְרָא!

נְהָרָה ונְהוֹרַאי

שמות משורשים אחרים שמובנם קשור באוֹר הם נוגהּ, זֶרַח, הילה ויָהֵל (מן השורש הל"ל), זוהר ויזהר, נְהָרָה, נְהוֹרָא/נהורה ונְהוֹרַאי. המילה נְהָרָה משמעה 'אור' והיא נזכרת במקרא פעם אחת: "הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ, אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה" (איוב ג, ד). נהוראי (מן נְהור/נְהורא 'אור' בארמית) הוא מעין גרסה ארמית של השם העברי מאיר. וכך אנו קוראים בתלמוד הבבלי במסכת עירובין (יג ע"ב) על רבי מאיר ועל רבי נהוראי (שניהם מחכמי המשנה):

לא ר' מאיר שמו אלא ר' מיישא שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר – שהיה מאיר פני חכמים בהלכה; ולא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו [...], ולמה נקרא שמו ר' נהוראי – שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה.[1]

_____________________

[1]  זאת גרסת כ"י וטיקן 127. בכ"י וטיקן 109 (הגרסה הניתנת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה) גם על ר' מאיר נאמר שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה; בדפוסי התלמוד (דוגמת וילנה וּונציה) נקרא ר' מאיר ר' נהוראי: "לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר – שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה; ולא נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו [...], ולמה נקרא שמו נהוראי – שמנהיר עיני חכמים בהלכה".

[post_title] => יאיר ואורי [post_excerpt] => השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-13 11:34:20 [post_modified_gmt] => 2020-05-13 08:34:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28164 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נְהָרָה 1 (אור) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נְהָרָה 2 (נהר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>