הדף בטעינה

על המילה מוֹעֲדוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: מועדון)
מיןזכר
שורשיעד
נטייהמוֹעֲדוֹנִים

הגדרה

  • מָקום קבוע לפגישת חברים (בלועזית: קְלוּבּ)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עושים עסקים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5537
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-26 12:13:23
    [post_date_gmt] => 2012-08-26 09:13:23
    [post_content] => 

מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

מִדּוּד (benchmarking)

מידוד הוא תהליך לשיפור ביצועים בארגון על ידי השוואה לארגונים אחרים. בתחילת התהליך מגדירים את נקודות המידוד (benchmarks) – נקודות התייחסות שאליהן משווים את הביצועים. עוד כולל התהליך בחירת ארגונים מובילים בתחום לשם השוואה, איסוף נתונים מהם ומן הארגון הנבדק, זיהוי ההבדלים והגורמים להם ויישום המסקנות בניהול הארגון. מִדּוּד הוא שם הפעולה של מִדֵּד, פועל המצוי במקרא לצד מָדַד באותה המשמעות. המונחים מידוד ונקודת מידוד אושרו באקדמיה בשנת תשס"ד (2004).

מוֹעֵד אַחֲרוֹן (deadline)

מועד אחרון הוא תרגומו הענייני של הביטוי האנגלי הציורי "דד־ליין". למשל: מועד אחרון להשלמת משימה, מועד אחרון להגשת עבודה. מוֹעֵד בהקשר זה הוא זמן המיועד לדבר מה. גם מועד במשמע חג הוא ביסודו זמן שנועד לציון דבר מה. בהקשרים אחרים מוֹעֵד הוא מקום התוועדות (למשל אוהל מועד), ומכאן המילה מוֹעֲדוֹן. הצירוף מועד אחרון אושר באקדמיה בשנת תש"ס (2000).

קוֹד קַוִּים (ברקוד)

קוד קווים הוא קוד מסחרי בדמות סדרה של קווים ישרים ומקבילים – דקים ועבים. הקוד מוטבע על מוצרים ונושא מידע הקשור בהם, כגון שמם ומחירם. את קוד הקווים קורא ומפענח סורק ממוחשב המוצב למשל בקופת המרכול. המילה קוד היא מילה לועזית שאומצה בעברית, ואף נגזר ממנה הפועל לקודד ושם הפעולה קידוד. הצירוף קוד קווים אושר באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

יְמָמִית, חֲנוּת יְמָמִית

חנות יממית – ובקיצור יממית – היא חנות הפתוחה יומם ולילה, כלומר בכל שעות היממה. יממה היא יחידה בת 24 שעות. מילה זו נוצרה בעת החדשה על פי המילה הארמית יְמָמָא המציינת דווקא את שעות האור – יום ולא לילה. המילה יוֹם עצמה משמשת בעברית ובארמית לא רק לציון שעות האור, אלא גם לציון היחידה השלמה של היום והלילה. בפסוק "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" המילה יוֹם באה פעמיים – בראשונה אונקלוס מתרגם יְמָמָא (יום ולא לילה) ובשנייה יוֹם (יום ולילה). המונח חנות יממית אושר באקדמיה בשנת תש"ע (2010).

מַרְכּוֹלִית (מינימרקט)

מרכולית היא צורת הקטנה מן המילה מַרְכּוֹל (=סופרמרקט). את המילה מַרְכּוֹל חידש יצחק אבינרי עוד בשנת תשכ"ג (1963). מַרְכּוֹל ומַרְכּוֹלִית הן מן השורש רכ"ל, הקשור למסחר ולמצרכים, כמו במילים רוֹכֵל ומַרְכֹּלֶת. נוסף על כך מצטלצלת בהן המילה כֹּל – שהרי בחנויות מן הסוג הזה יש כל מה שזקוקים לו בקניות של יום־יום. ואף יש בהן רמז למילה המקראית מַכֹּלֶת – שהיא כשלעצמה גזורה ככל הנראה מן השורש אכ"ל. המילה מַרְכּוֹלִית אושרה באקדמיה לצד המילה מַרְכּוֹל בשנת תשל"ט (1979). [post_title] => עושים עסקים בעברית [post_excerpt] => כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:47:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:47:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5537 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 27

אקדם 27

WP_Post Object
(
    [ID] => 7994
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-09-14 16:08:14
    [post_date_gmt] => 2004-09-14 13:08:14
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1
  • אירועי שנת היובל, עמ' 1
  • "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1
  • מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות רות אלמגור־רמון, חיים א' כהן, יורם מלצר ויוסף עופר בהנחיית עינת גונן (מיום העיון הפתוח "לשון הרבים"), עמ' 2 בדיון: צורות הרבים של רִקְמָה, מִלְגָּה, לִשְׁכָּה, דַּוְשָׁה, פַּרְוָה, דַּיְסָה, שַׁוְעָה פִּרְכָה; צורות עבר נוכחים: שְׁמַרְתֶּם, הֲלַכְתֶּם; שְׁתִיל / שָׁתִיל, יָשֵׁן / יוֹשֵׁן
  • פרסום חדש: מלשון יחידים ללשון אומה מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • כל האמת על "שח־רחוק" מאת אסתר גולדנברג, עמ' 6 מחידושי משפחת בן־יהודה: שׂח־רָחוֹק, שַׂרְחוֹק, מִבְרָק, מִבְרָקָה, יַרְכְּתוֹן (פיליטון), רַמְקוֹל, אַלְחוּט, וָזִיר, וְזָרָה, מִכְלָלָה, מוֹרְשׁוֹן (פרלמנט), מַלְעָב (ספורט), שַׁתְפָנִי (סוציאליסט), כְּנֵסִיָּה (קונגרס), תַּקְדִּים, עַצְמָאוּת, מִטְרִיָּה, אַכְזָבָה, מִסְפָּרָה, אוֹפַנּוֹעַ, מַאֲחָדָה (קואליציה), יַחְדָּה (אנסמבל), דַּרְכִּיָּה (דרכון), קוֹלְנוֹעַ, בִּטָּאוֹן, מוֹעֲדוֹן, רְכוּשָׁנִי, תָּמִיר
[post_title] => אקדם 27 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-27 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-25 00:49:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-24 22:49:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7994 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1 אירועי שנת היובל, עמ' 1 "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1 מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות המשך קריאה >>