הדף בטעינה

על המילה מָנָה

במילון

 (ללא ניקוד: מנה)
*ראו גם: מְנָת
מיןנקבה
שורשמני
נטייהמְנַת־, מָנות, מְנוֹת־

הגדרה

  • חֵלק
  • כמות אוכל המוגשת לאדם בצלחת (לפי סדר הארוחה)
  • כמות מדודה של תרופה שנועדה לצריכה של מטופל בפעם אחת (בלועזית: דּוֹזָה)

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

משלוח מנות

WP_Post Object
(
    [ID] => 8717
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-02-28 19:23:03
    [post_date_gmt] => 2015-02-28 17:23:03
    [post_content] => אחד המראות האופייניים לימי הפורים הוא ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות. אך אם נרצה לנסח זאת בלשון מקראית, נאמר שהם נושאים מנות.

בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים לחג, כגון 'קיבלנו משלוח מנות מהודר'. ואולם משמעו המקורי של הצירוף 'משלוח מנות' הוא פשוט שליחת מנות – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

המנהג לשלוח מנות של אוכל בחג נזכר גם בספר נחמיה, אך דווקא בהקשר של ראש השנה: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ..." (ח, י). 'לאין נכון לו' פירושו 'למי שאין ידו משגת', ומכאן ששליחת המנות המתוארת כאן קרובה יותר למצווה אחרת של חג הפורים – מתנות לאביונים. אך כפי שראינו לעיל, במגילת אסתר אלו שני עניינים נפרדים.

ומה הן מנות? המילה מָנָה קשורה לפעולת המנייה (ספירה) ומשמעותה 'חֵלֶק'. במקרא היא מציינת לרוב אוכל שהוא חלק מן הזבח: "וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת, וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם..." (שמואל א א, ד–ה). אך במשלוחי המנות שבאסתר ובנחמיה המנות כבר אינן חלקים של זבח אלא דברי מזון בכלל. וגם בימינו יש מנות בתחום המזון: מנה ראשונה, מנה עיקרית, והטעימה מכולן – המנה האחרונה.

משלוח מנות
    [post_title] => משלוח מנות
    [post_excerpt] => בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים בחג פורים. ואולם משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-10 21:52:41
    [post_modified_gmt] => 2020-03-10 19:52:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8717
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים בחג פורים. ואולם משמעו המקורי של הצירוף הוא פשוט 'שליחת מנות' – ככתוב במגילת אסתר (ט, כב): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָנָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>