הדף בטעינה

על המילה מָחוֹג

במילון

 (ללא ניקוד: מחוג)
מיןזכר
שורשחוג
נטייהמְחוֹגִים

הגדרה

  • זְרוֹע מסתובבת על ציר בשעון ובכלֵי מדידה שונים להורות על השעה או על הכיוון או על המידה המדויקת
  • העוויה, רמז (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של שני שעונים והכיתוב: זכרתם לעבור לשעון חורף?

שעון מתקתק בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 37585
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2019-10-27 14:40:10
    [post_date_gmt] => 2019-10-27 12:40:10
    [post_content] => את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון. הוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת 1885 (ראו להלן). קודם לכן נהג הצירוף 'מורה שעות', ולצידו שימשו לעיתים הצירופים 'מד זמן', 'כלי שעה' ו'כלי מורה שעות'. עוד נהגו המילים שָׁעָה ואוֹרְלוֹגִין: השימוש במילה שָׁעָה הן ליחידת הזמן הן לכלי המדידה שלה נעשה על דרך הערבית (سَاعَة), ואילו המילה אוֹרְלוֹגין נזכרת בספרות המדרשית ומקורה במילה היוונית horologion ('מודד זמן'; מילולית: 'אמירת זמן'). משנתקבלה המילה שעון התייחדה המילה אורלוגין לשעון קיר גדול, לרוב בעל מטוטלת.

נעיר כי במילון בן־יהודה (בכרך שיצא שנים רבות לאחר מותו) הערך "שעון" מסומן כחידושו של המחבר. אבל בן־יהודה עצמו כתב כבר בשנת 1898 "שעון חדשה רי"מ פינס" (הצבי, כ"א באייר תרנ"ח).

גם את המילה מָחוֹג לציון ה"יד" המצביעה על השעה בשעון חידש פינס. המילה מָחוֹג מוכרת מן הארמית של התלמוד הבבלי במשמע מֶחֱווה ביד או בפנים, ומשמשת במשמעות זו בספרות העברית של ימי הביניים.

הינה השימוש הראשון במילה "שעונים" במאמר מאת יחיאל מיכל פינס תחת הכותרת "סחר הארץ", הצבי, כ"ח בשבט תרמ"ה (12 בפברואר 1885):

שימוש הראשון במילה "שעונים" במאמר מאת יחיאל מיכל פינס תחת הכותרת "סחר הארץ", הצבי, כ"ח בשבט תרמ"ה (12 בפברואר 1885)
    [post_title] => שעון מתקתק בעברית
    [post_excerpt] => את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%aa%d7%a7-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-10-28 13:28:23
    [post_modified_gmt] => 2020-10-28 11:28:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37585
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 47

אקדם 47

WP_Post Object
(
    [ID] => 8058
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-02-14 16:33:16
    [post_date_gmt] => 2013-02-14 14:33:16
    [post_content] => תוכן העניינים
  • כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1
  • החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1
  • הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' 1
  • רָאשות ערים והמשנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • "העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה על תשלחו יד" (לזכר יחיאל מיכל פינס) מאת יוסף שלמון וקרן דובנוב, עמ' 6
  • החוקרים והמחקר מאת משה בר־אשר (דברים בטקס חלוקת פרס אמ"ת), עמ' 3
  • דבר לעוסקים בתחית שפתנו מאת יחיאל מיכל פינס, עמ' 7
  • תעודה: לתושבי תל־אביב מאת מאיר דיזנגוף (תרצ"ו); שבוע הלשון העברית מאת נתן אלתרמן (ת"ש), עמ' 8
[post_title] => אקדם 47 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-47 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-28 00:53:41 [post_modified_gmt] => 2015-07-27 21:53:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8058 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום בשחור לבן של יחיאל מיכל פינס

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

WP_Post Object
(
    [ID] => 5976
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-02-13 10:20:12
    [post_date_gmt] => 2013-02-13 08:20:12
    [post_content] => לקריאת המאמר

הכותבים דנים בגישתו של אחד מראשוני ועד הלשון, הרב יחיאל מיכל פינס, לעברית. במאמר מובאות דוגמאות לגישתו החדשנית של פינס בעניין הרחבת אוצר המילים, ולשמרנותו בכל הנוגע לסגנון.

בחידושים של פינס הנזכרים במאמר: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.

[post_title] => "העשירוה נא במילים - אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס [post_excerpt] => הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%94-%d7%a0%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:57:43 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:57:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5976 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של מדורה והכיתוב: מדורה

מסביב למדורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => מסביב למדורהבעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מסביב למדורה [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-02 13:32:08 [post_modified_gmt] => 2021-05-02 10:32:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָחוֹג ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


מָחוֹג
לרשימה המלאה
עבודה (תשל"ג, 1973)
שִׁיטַת הַמָּחוֹג הַחוֹזֵר שיטת מדידת זמנים, שבּהּ משתמשים בּשעוֹן עצר חוֹזר למדידה ישירה של משך כּל אלמנט.
עבודה (תשל"ג, 1973)
שְׁעוֹן עֶצֶר דּוּ-מְחוֹגִי , דּוּ-מָחוֹג שעוֹן עצר בּעל שני מחוֹגים, שאחד מהם נעצר בּלחיצת כּפתוֹר, בּעוֹד השני ממשיך בּמהלכוֹ.
עבודה (תשל"ג, 1973)
שִׁיטַת הַמָּחוֹג הַחוֹזֵר שיטת מדידת זמנים, שבּהּ משתמשים בּשעוֹן עצר חוֹזר למדידה ישירה של משך כּל אלמנט.
עבודה (תשל"ג, 1973)
שְׁעוֹן עֶצֶר דּוּ-מְחוֹגִי , דּוּ-מָחוֹג שעוֹן עצר בּעל שני מחוֹגים, שאחד מהם נעצר בּלחיצת כּפתוֹר, בּעוֹד השני ממשיך בּמהלכוֹ.