הדף בטעינה

על המילה מָבוֹךְ

במילון

 (ללא ניקוד: מבוך)
מיןזכר
שורשבוך
נטייהמְבוך־, מְבוֹכים

הגדרה

  • מערכת מסובכת של פרוזדורים שהנכנס לתוכה מתקשה למצוא את היציאה ממנה (בלועזית: לַבִּירִינְת)
  • (בהשאלה) מצב מסובך
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב 'עוקמני' בשירת רחל

עוקמני בשיר "אני ואתה"

WP_Post Object
(
    [ID] => 141
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-11-15 12:53:26
    [post_date_gmt] => 2011-11-15 10:53:26
    [post_content] => רחת המשוררת

בשירה של רחל 'אני ואתה' (משנת תרפ"ט, 1929) הדוברת אומרת "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה ודממה בסתרי עֻקְמָנִי".

על פי מילונם של דוד ילין ויהודה גרזובסקי (גור) משנת תרע"ט (1919) עֻקְמָן פירושו "בנין רחב ידים שבו דרכים עקֻמות ומפֻתלות שקשה למצוא בו דרך לצאת ממנו". כלומר עֻקְמָן הוא מבוך.

הפירוש מיוסד על מדרש מבראשית רבה ומקהלת רבה. על המילים "וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים" (קהלת ט, יד) אומר המדרש: "עקמן וכמנן" (בנוסחאות אחרות: כמנון ועקמון). ככל הנראה בַּמדרש אלו שמות פרטיים של המצודים – המשקפים בשורשיהם את מהותם של הבניינים הללו (השם כמנן, מן השורש כמ"ן, קשור כנראה למילה מִכְמַנִּים המציינת מסתור).

נראה שרחל בחרה את המילה עֻקְמָן  אולי היישר מן המילון – והשתמשה בה שימוש מטפורי, לציון מבוך הנפש שלה. מטפורה זו נמשכת גם בבית השני של השיר – "לֹא אֹחַז בְּיָדְךָ לְהַנְחוֹת", ובבית השלישי – "נִבּוֹךְ".

יצוין שבמילונו של יעקב כנעני מובאים בערך עֻקְמָן ציטוטים משיריו של המשורר וחוקר הספרות שמעון הלקין, ובהם יש שימוש במילה הדומה לשימוש שעושה בה רחל: "מה נודע לפתע לי עֻקמן־שביליך", "מעֻקמן־חיים חלצתני ולא תדע", ואולם כנעני עצמו מגדיר את המילה עֻקְמָן "נפתל, מי שהולך בדרך בלתי נכונה".

 אֲנִי וְאַתָּה

מַחֲשִׁים – אַתָּה וַאֲנִי,
מַמְתִּינִים – אֲנִי וְאַתָּה.
בְּסִתְרֵי עֻקְמָנִי עֲלָטָה
וּדְמָמָה בְּסִתְרֵי עֻקְמָנִי.

לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי – הֲתָבִין?
לֹא אֹחַז בְּיָדְךָ לְהַנְחוֹת.
אֶחֱשֶׁה וְאַמְתִּין – לְאוֹת.
אֶחֱשֶׁה, אַמְתִּין.

כִּי תִלְעַג: "עִקֶּשֶׁת כָּמוֹךְ",
כִּי תִרְחַק – אַצְדִּיק אֶת הַדִּין.
גַּם אֲנִי, גַּם אַתָּה – נָבִין
נֶחֱשֶׁה, נִבּוֹךְ.
    [post_title] => עוקמני בשיר "אני ואתה"
    [post_excerpt] => בשירה של רחל 'אני ואתה' הדוברת אומרת: "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה / ודממה בסתרי עֻקְמָנִי". מה פירוש המילה 'עוּקמן' ומניין נטלה המשוררת רחל את המילה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-27 23:12:41
    [post_modified_gmt] => 2021-04-27 20:12:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=141
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בשירה של רחל 'אני ואתה' הדוברת אומרת: "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה / ודממה בסתרי עֻקְמָנִי". מה פירוש המילה 'עוּקמן' ומניין נטלה המשוררת רחל את המילה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מָבוֹךְ 1 (לבירינת; מצב מסובך) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>