הדף בטעינה

על המילה מַצְנֵם

במילון

 (ללא ניקוד: מצנם)
מיןזכר
שורשצנם
נטייהמַצְנְמִים

הגדרה

  • מכשיר לקלִיית לחם (בלועזית: טוֹסְטֶר)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9000
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-15 11:29:48
    [post_date_gmt] => 2014-12-15 09:29:48
    [post_content] => 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

  • נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
  • דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
  • חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

  • מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
  • זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
  • עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
  • שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
  • מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
  • מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

  • תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
  • תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
  • פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
  • לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:25:30 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:25:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9000 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
למי אתם קוראים טוסטר? איור של מצנם לחיצה, מצנם ותנורון

דרוש טוסטר עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 9990
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-04-20 13:46:56
    [post_date_gmt] => 2014-04-20 10:46:56
    [post_content] => הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה", ודיוני הוועדה התרחבו גם לשאלת החלופה העברית לטוסטר "הקופץ".

החלופה העברית המוכרת לרבים היא מַצְנֵם, ואולם המונח התקני שקבעה האקדמיה בשנת תשל"ח (1977) הוא מַקְלֵה לֶחֶם. מונח זה לא נקבע מחוסר היכרות עם המילה מַצְנֵם, אלא מתוך רצון לדייק במינוח: מדובר במכשיר הקולה את הלחם – כלומר משחים את הפרוסה מבחוץ, ואילו התוך נשאר רך. לעומת זאת צנימים נאפים פעמיים בתנור והם קשים ופריכים גם מבפנים.

הוועדה שקלה להמליץ לאקדמיה לאמץ בכל זאת את המונח מַצְנֵם, כי המונח התקני לא נקלט. כן התלבטה הוועדה בשאלת שמו של הכריך המעובד בטוסטר הלחיצה.

ל"טוסטר לחיצה" הוצעו כמה שמות:
  • מַצְנֵם בתוספת שם לוואי: מַצְנֵם לְחִיצָה, מַצְנֵם כְּרִיכִים
  • ניצול של המילה מַקְלֶה: מַקְלֶה, מַקְלֶה־לוֹחֵץ
  • צורה מורחבת של המילה מַצְנֵם: מַצְנֵמָה
  • שם מן השורש לח"ץ: מַלְחֵצָה, מַלְחִיצָה, מַלְחֶצֶת.
הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על ההצעות ולהציע הצעות נוספות. בישיבת המליאה ה־338 בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה. במצנם מכינים לֶחֶם קָלוּי, ובמצנם הלחיצה – כָּרִיךְ קָלוּי. [post_title] => דרוש טוסטר עברי [post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה". הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על הצעותיה ולהציע הצעות נוספות. בישיבת המליאה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-11-11 18:27:04 [post_modified_gmt] => 2020-11-11 16:27:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9990 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה". הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על הצעותיה ולהציע הצעות נוספות. בישיבת המליאה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

עברית במטבח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5512
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-10-28 11:32:35
    [post_date_gmt] => 2012-10-28 09:32:35
    [post_content] => 

אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה

אִלְפָּס

אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה וצורתו כמחבת עמוקה כמחבת עמוקה (קָסֵרוֹל או קָסֵרוֹלָה; מצרפתית, באנגלית: casserole). שמו לקוח מכלי הבישול הנזכרים בספרות חז"ל. כך למשל מצאנו בתוספתא: "המערֶה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה..." (מעשרות א, ט). המילה אלפס התגלגלה מן היוונית, והיא מצויה בספרות חז"ל גם בצורות אחרות: לְפָס, לַפָּס. המילה אלפס נקבעה במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).אִלְפָּס

תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

תנורון הוא תנור קטן לאפייה ולקליית לחם. המילה תנורון בנויה מן המילה תנור בתוספת סיומת ההקטנה ־וֹן. תנור הוא מתקן לאפייה כבר בתנ"ך, כגון "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד" (ויקרא כו, כו), והוא נזכר גם בהקשר כללי של בערה ואש – למשל "תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ" (תהלים כא, י) או "בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט). ייתכן שהמילה תנור נגזרה מן המילה נוּר שמשמעה אש (אליה קשורות גם המילים נר ומנורה). המונח תנורון אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995). תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

מַצְנֵם או מַקְלֶה?

איך נקרא המכשיר "טוסטר" בעברית? החלופה העברית שנוצרה למילה הייתה מַצְנֵם. באקדמיה התנגדו למילה כי המכשיר אינו מכין צְנִים, שהוא קשה ופריך בחוץ ובפנים, אלא רק קולה את הפרוסה – משחים אותה מבחוץ אך התוך נשאר רך. לכן קבעו מַקְלֵה לֶחֶם ובקיצור מַקְלֶה (במילון 500 מונחים בכלכלת הבית, תשל"ח 1977). לאחר יותר משלושים שנה, התברר מעל לכל ספק שהניסיון להחליף את המונח לא צלח, ומליאת האקדמיה החליטה לאמץ את המונח המשמש מַצְנֵם (תשע"ה, 2014). ואולם מקומו של השורש קל"י במטבח לא נפקד, והוא נשמר בחלופה העברית ל"טוסט" - לֶחֶם קָלוּי. עוד מילה משורש זה היא קָלִי – גרגירי דגן קלויים, כגון הקלי שנתן בועז לרות המואבייה: "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל" (רות ב, יד). בספרות חז"ל המילה באה בצורת הרבים: "לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו" (משנה בבא מציעא ד, יב). ומניין לנו צְנִים? המילה הזאת נוצרה בעת החדשה, כנראה על פי "פת צנומה" שבתלמוד הבבלי (ברכות לט ע"א) ולפי הפירוש של רש"י ואחרים: פת יבשה. פירושים אחרים ל"פת צנומה" הם פת מפוררת, פת שהצטמקה במים או פת דקה. מַקְלֵה לֶחֶם, מַקְלֵה (טוסטר)

מְקַפָּה (skimmer)

מקפה היא כף בעלת נקבים להסרת הקצף והזוהמה העולים על פני התבשיל. הפועל קיפה משמש בלשון חז"ל, למשל: "שמן של תרומה שנפל על גבי היין יקפה אותו והיין מותר" (תוספתא) – כלומר יסיר ממנו את שכבת השמן הצפה על פניו. על פי פועל זה חודשה גם המילה קֹפִי (בלי ניקוד: קופי. ההגייה במלעיל כמו דופי, אופי): זוהמת התבשיל הצפה למעלה בשעת הרתיחה. המונח מקפה הוא מחידושיו של ביאליק, והוא נקבע במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933). מְקַפָּה (skimmer)

מַמְחֵה יָד ("בלנדר מוט")

ממחה יד הוא מכשיר חשמלי שאוחזים אותו ביד והוא מרסק מזון מוצק למְחית, לרוב בתוך נוזל. ממחה היד מצטרף אל הממחה (בלנדר) הוותיק ממנו. המילה מַמְחֶה מבוססת על אחת משלל המשמעויות של השורש מח"י: להמס, לרכך – בעיקר מזון. למשל, על עיבוד החרדל בשבת יש מחלוקת בתלמוד הבבלי: "חרדל שלָשׁוֹ מֵעֶרֶב שבת למחר – אמר רב: מַמְחוֹ בכלי ואין ממחו ביד... אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואין ממחו בכלי" (שבת קמ ע"א). את המַמְחֶה קבעה האקדמיה כבר בשנת תשי"ט (1959) במסגרת מונחי האפייה, ואילו את מַמְחֵה הַיָּד היא קבעה בשנת תש"ס (2000).

מַפְרֵסָה (סלייסר)

מפרסה היא מכונה לחיתוך פרוסות של לחם, גבינה, נקניק וכדומה. השורש פר"ס משמעו חיתוך. ממנו המילה פְּרָס שמשמעה היסודי 'חֵלק', 'חצי': במימרה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" פרס הוא מנת הלחם היומית – חצי כיכר. ואולי גם הפַּרְסָה נקראת כך כי היא מחולקת לשניים. שורש אחר בעל אותן אותיות – פר"ס (וגם פר"שׂ) – משמעו פיזור ופישוט: פריסת כוחות, תפרוסת של אוכלוסייה, התפרסות, וכן מפרשׂ. צילום של מַפְרֵסָה (סלייסר) [post_title] => עברית במטבח [post_excerpt] => מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%91%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-30 18:26:07 [post_modified_gmt] => 2021-04-30 15:26:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5512 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך אוקטובר נובמבר 1995

למד לשונך 13

WP_Post Object
(
    [ID] => 6780
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1995-11-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-11-14 13:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה

הערת עדכון (ראו תנורון): מַקְלֵה לֶחֶם > מַצְנֵם (תשע"ה, 2015).
    [post_title] => למד לשונך 13
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-13
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:11:31
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:11:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6780
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מַצְנֵם
לרשימה המלאה
כללי (תשע"ה, 2015)
מַצְנֵם מילה זו באה במקום המונח מַקְלֶה שנקבע בעבר
כללי (תשע"ה, 2015)
מַצְנֵם מילה זו באה במקום המונח מַקְלֶה שנקבע בעבר