הדף בטעינה

על המילה מַדְרִיךְ

במילון

 (ללא ניקוד: מדריך)
בנייןהפעיל
שורשדרך
נטייהמַדְרִיכָה; הִדְרִיךְ, יַדְרִיךְ, לְהַדְרִיךְ לכל הנטיות

הגדרה

  • מַראֶה את הדרך
  • מחנך
  • מלמד לבצע פעולות מסוגים שונים
  • [בצורת הווה] ראש לקבוצה של מטיילים או של חברי תנועת נוער וכדומה
  • [בצורת זכר] ספר עֵזר בנושא מסוים, כגון 'מדריך טלפונים', 'מדריך טיולים'

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צולל וצוללן

WP_Post Object
(
    [ID] => 2541
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-19 14:25:12
    [post_date_gmt] => 2014-02-19 12:25:12
    [post_content] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין:

צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף.

צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם סיומת זו רגילה לציון בעל מקצוע או עיסוק, כגון פְּסַנְתְּרָן, אוֹפַנּוֹעָן. צירופה של סיומת זו לצורת בינוני מוכר למשל מן המילים חוֹבְבָן, תּוֹקְפָן, סוֹבְלָן.

אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. במונחי תרבות הגוף של האקדמיה האדם "שיודע לשהות זמן ממושך מתחת למים" נקרא צוֹלֵל (מונחי שחייה וכדור מים, תשכ"ג–1963). המונח צוֹלְלָן לא נזדמן במילוני האקדמיה.

צוֹלֵל במשמעות מי שצולל בעצמו מצאנו בספרות העברית ובעיתונות העברית שלמן המחצית השנייה של המאה התשע־עשרה. לעומת זאת המילה צוֹלְלָן מאוחרת הרבה יותר: בעיתונות העברית היא מופיעה משלהי שנות החמישים של המאה העשרים – הן לציון אדם הצולל במים הן לציון איש צוות בצוללת. אברהם אבן־שושן מביא את המילה לראשונה במילונו משנת תשכ"ח (1968) במשמעות "מַלָּח בצוללת, איש צוללת".

הערות

א. עוד כינוי לאדם הצולל במים, אשר רָווח יותר בעבר ומשמש מעט גם כיום, הוא אָמוֹדַַאי. מקורה של מילה זו בארמית של התלמוד הבבלי, והיא קשורה אל הפועל הארמי אֲמַד (גם עֲמַד) שפירושו צָלַל. אדם הצולל למטרות לחימה מכונה גם 'איש צפרדע' בעקבות האנגלית: frogman. ב. השם של כלי השיט צוֹלֶלֶת נתקצר כנראה מן הצירוף 'סירה צוללת' או 'אונייה צוללת', בדומה למונחים אחרים שהיו בראשיתם שם תואר בצירוף: עגלה מכונית, איגרת גלויה, שמלה חצאית, מכנסיים תחתונים. דוגמה לשימוש בצירוף השלם מתוך ידיעה בעיתון 'הזמן', 1905:
ה"מאטען" מפרסם ידיעה סנסציונית כי הסירה הצוללת, לצרכי הצי האשכנזי, שבנינה נגמר זה מקרוב בנמל קיל, נבנתה עפ"י התכנית של אינז'יניור צרפתי ובמתכונתן של הסירות הצוללות הצרפתיות.
בעבר כינו את כלי השיט הזה גם בשמות 'צוללה', 'צוללנית', 'אונייה מתחת למים', 'תחת־מים' (תרגום מילולי של submarine) ועוד. [post_title] => צולל וצוללן [post_excerpt] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 21:53:34 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:53:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=2541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. המשך קריאה >>
איור רועה בלבוש של מנהלים ואחריו שלושה כבשים - על מנהיגים ומנהלים

על מנהיגים ומנהלים

WP_Post Object
(
    [ID] => 996
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-10 14:22:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:22:00
    [post_content] => נהג, התנהג ומנהיג
לפני שהיה משה מנהיגם של ישראל הוא נָהַג – כלומר הוליך והוביל – את צאנו של יתרו: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ... וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א). במשמעות זהה משמש גם הפועל נִהֵג (בבניין פיעל), למשל בתיאור מסע ישראל במדבר במזמור תהלים: "וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר" (עח, נב). פעלים אלו משמשים בתנ"ך גם להובלת כלי רכב, כגון "וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה... וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (שמואל ב ו, ג).

בלשון חכמים קיבל הפועל נָהַג משמעות חדשה: 'היה רגיל לעשות', ונוסף לו הפועל הגורם הִנְהִיג – 'קבע מנהג'. מן המשמעות הזאת צמחו הִתְנַהֵג, מִנְהָג ונֹהַג, ובהמשך גם הִתְנַהֲגוּת.
את מקומם של נָהַג ונִהֵג המקראיים ממלא בלשון חכמים הִנְהִיג בבניין הפעיל, כגון "ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב" (משנה ביצה ד, ה). ומן 'הורה את הדרך' במשמעות המוחשית התפתחה המשמעות המושאלת: "כל פרנס המנַהג את הצבור בנחת בעולם הזה זוכה ומנהיגן לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מט, י) 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם'" (בבלי סנהדרין צב ע"א). כך נולד המנהיג – מי שעומד בראש קבוצה, ציבור, מדינה וכדומה.

העברית של ימינו נוהגת במילים מן השורש נה"ג על פי לשון חכמים, חוץ מהקשר אחד: לנהוג במכונית – בעקבות לשון המקרא, ומכאן שם העצם נַהָג.

 

ניהל, התנהל ומנהל
 משפחת מילים קרובה גזורה מן השורש נה"ל: הפועל נִהֵל – ממש כעמיתיו נָהַג ונִהֵג – מציין ביסודו הולכה והובלה, כגון בשירת הים: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג). התנהל פירושו 'התקדם בדרכו' כפי שאמר יעקב לעשו: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי" (בראשית לג, יד).

בעברית החדשה, החל במאה התשע־עשרה, קיבל הפועל ניהל משמעות של 'ארגן דבר או עניין', וכך נוצר המנהל – 'מי שעומד בראש מוסד או עניין', כגון מנהל בית ספר, מנהל חשבונות. מכאן צמחו נִהוּל, מִנְהָל, מִנְהָלָה והַנְהָלָה, וכמובן המְנַהֵל הכללי, הידוע יותר בקיצור מנכ"ל.

למרות ההתבדלות שחלה בעברית החדשה בין נָהַג והִנְהִיג ובין נִהֵל, יש גם התקרבות בין משפחות המילים: כך נוצרה המילה נֹהַל – פעולה רשמית הנעשית בסדר קבוע מראש, וקל להבחין בזיקתה למילה נֹהַג. ודרך אגב, צורת הרבים של שתי המילים היא נְהָלִים, נְהָגִים, ובסמיכות נוהלי־, נוהגי־. התקרבות נוספת ניכרת במילה התנהלות המשמשת בפי רבים במשמעות קרובה מאוד ל התנהגות.

אל המנהל והמנהיג מצטרפים המַדְרִיךְ והמַנְחֶה. משמעותם הבסיסית של הפעלים הִדְרִיךְ, נָחָה והִנְחָה גם היא הולכה והובלה, אך כבר בתנ"ך יש שהם באים בהקשר של הוראה ולימוד, כגון "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר" (משלי ד, יא); "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר" (תהלים כז, יא).

המנהיגים והמנהלים שהובילו בעבר את הצאן אל המים – יושבים היום בלשכות השרד שלהם ומובילים אנשים וארגונים, החלטות ועניינים.

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => על מנהיגים ומנהלים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-03 16:53:36 [post_modified_gmt] => 2018-11-03 14:53:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=996 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נהג, התנהג ומנהיג לפני שהיה משה מנהיגם של ישראל הוא נָהַג – כלומר הוליך והוביל – את צאנו של יתרו: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ... וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א). במשמעות המשך קריאה >>