הדף בטעינה

על המילה מַבְצֵרָה

בתשובות באתר

חידון חקלאות עברית – פתרונות מלאים והרחבות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21429
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-05-28 10:37:36
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 07:37:36
    [post_content] => 

1. כְּרָב הוא:

אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד. צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.

2. אֲפָר הוא:

אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").

3. נִיר במקורות אינו:

אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח. בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש. בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע). ראו עוד: עבודת האדמה.

4. עידית היא:

אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת. ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה). בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך. ראו עוד: עבודת האדמה.

5. מניין לנו חקלאות?

אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה). בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.

6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?

אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות. בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת. גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן. עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו. שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם. שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).

7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?

אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח. חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה. גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת. מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם. פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.

8. איזו מושג אינו חקלאי?

אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ. מָרִישׁ משמעו קורת עץ. שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל: גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים). גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה. עָדִיר – פעולת העידור.

9. מה ההפך של אָפִיל?

אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר. אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל. לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל. ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.

10. איזו מילה אינה מן המקרא?

אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן. בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד. שאר המילים מופיעות בתנ"ך: גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו). כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית). מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל). מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו). פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת). שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).

12. איזו מילה אינה קיימת?

אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים). שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים: חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'. מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים. מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה. מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.

13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?

אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית. לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד). המילים האחרות קשורות לחקלאות: סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים. בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה. הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.

חידון חקלאות עברית - גרסה להדפסה

חזרה לחידון

[post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-11 21:32:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אדם מחזיק אשכול ענבים והכיתוב חג אסיף שמח

אסיף לחג

WP_Post Object
(
    [ID] => 1015
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-10-10 10:10:00
    [post_date_gmt] => 2011-10-10 08:10:00
    [post_content] => 

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). תקופת האסיף חלה בסתיו, "שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים" (רש"י בפירושו לפסוק משמות).

הפעולות החקלאיות היו חלק בלתי נפרד מחייהם של אבותינו, והן זכו למקום של כבוד גם בִּשדה הלשון. כך למשל לשוננו מבחינה בין שלל פעולות הקשורות לאסיף. כבר בתנ"ך אנו מוצאים את הפועל קָצַר המיוחד לחיטה ושעורה, ואת הפועל בָּצַר המיוחד לענבים. הפועל קָטַף כללי יותר, והפועל אָרָה בא בתנ"ך פעמיים בלבד – פעם ביחס למור (בושם) ופעם ביחס לגפן. קָצַר, בָּצַר וקָטַף מציינים ביסודם חיתוך, ואילו אָרָה מציין ביסודו איסוף – כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות קרובות. הוא דומה במשמעותו לפועל לָקַט או לִקֵּט המציין איסוף של פרטים, ובכלל זה של פירות וּתבואה.

אשר לזיתים, בתנ"ך אין הפועל מָסַק, אך נזכרת בו שיטה המוכרת גם בימינו – חבטה על הענפים במקל כדי להשּׁיר את הפירות: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). הפועל פֵּאֵר קשור כנראה למילה פֹּארֹת (=ענפים), ולדעת רבים הכוונה לליקוט הפירות שנשארו על הענפים לאחר החביטה. גם הצירוף נֹקֶף זַיִת (ישעיהו יז, ו) מציין כנראה את הפירות שנותרו לאחר החביטה, שכן השורש נק"ף עניינו הכאה.

פעלים נוספים לִקטיף הפירות ירשנו מלשון חכמים. בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי נאמר: "פועלין שהיו אורין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים – הרי אלו אוכלין ופטורין" (בבא מציעא פט ע"ב). ולעניין מלאכות האסורות בשבת אמרו חז"ל: "הקוצר והבוצר והגודר והמוסק והאורה – כולן מלאכה אחת הן" (בבלי שבת עג ע"ב ועוד).

הפעלים בָּצַר ואָרָה משמשים כאמור עוד בתנ"ך, ואולם בספרות חז"ל נתייחד אָרָה לִקטיף התאנים. הפעלים גָּדַר וגָדַד באים שניהם בכתבי יד של ספרות חז"ל לציון קטיף התמרים, וייתכן שמדובר בחילוף גרפי בגלל דמיון האותיות ד–ר. לפועל גָּדַד יש מקבילות בארמית ובערבית המציינות חיתוך וכריתה, ובערבית הפועל משמש גם במשמעות של קטיף תמרים.

הפועל מָסַק מציין קטיף זיתים מן הענף בתנועת משיכה (בדומה לחליבה), ויש הסוברים שהוא קרוב למָשַׁךְ. כמו בתנ"ך, גם בספרות חז"ל נזכר קטיף של זיתים הנעשה בחביטה. פעולה זו קרויה נִקּוּף – בדומה לצירוף המקראי נֹקֶף זַיִת.

לְרוב הפעולות החקלאיות הקשורות באסיף יש שם פעולה במשקל פָּעִיל: אָסִיף, בָּצִיר, קָצִיר (מן התנ"ך), מָסִיק (מלשון חכמים), קָטִיף, גָּדִיד (בלשון ימינו). ב'מלון כל בו לחקלאות' מאת מלך זגורודצקי משנת תרצ"ט (1939) הוצעו מונחים נוספים במשקל זה, ובהם נָקִיר לירקות שורש (כגון גזר ותפוחי אדמה), תָּלִישׁ לפול ולָקִיט לפרחים. המונחים לא נקלטו, וכיום משתמשים במונחים הכלליים אסיף, כגון 'אסיף גזר', 'אסיף תפוחי אדמה', וקטיף, כגון 'קְטיף פרחים'.

במשקל פָּעִיל שקולות עוד פעולות חקלאיות: חָרִישׁ, זָמִיר (מן המקרא), עָדִיר (פעולת העידור, מלשון חכמים), ושמות אחרים הקשורים לחקלאות: אָבִיב, גָּדִישׁ, סָפִיחַ, עָמִיר, לָקִישׁ (עונת הזריעה המאוחרת).

פעולות אסיף אחדות הולידו שמות של כלים ומכונות: מַקְטֵפָה ומַבְצֵרָה (כלים הדומים למזמרה), קַטֶּפֶת (מכונה לקטיף כותנה), מַקְצֵרָה (מכונה לקציר מספוא וכדומה). מכונת הקטיף המוכרת ביותר בימינו היא קומביין, ויש הקוראים לה קְצַרְדָּשׁ (מכונה המשלבת קציר ודיש של הדגן).

נסיים בפסוקים מן הברכות שבספר ויקרא: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (כו, ד–ה).

חג אסיף שמח!

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה

נספח: פעולות הקטיף ברשימה

  • אָסִיף (מילה כללית) – ירקות ופירות שונים (למשל גזר ואבטיחים)
  • אֲרִיָּה (בלי ניקוד ארייה) – תאנים
  • בָּצִיר – ענבים
  • גָּדִיד (או גָּדִיר) – תמרים
  • מָסִיק – זיתים
  • קָטִיף (מילה כללית) – פרחים, פירות שונים (למשל רימונים ופירות הדר)
  • קָצִיר – דגנים
ההצעות ממילון כל־בו לחקלאות שלא התקבלו:‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
  • חָשִׁישׁ – עשבים יבשים שנקצרו
  • לָקִיט – פרחים וירקות
  • נָמִיר – בצלים שנעקרים אחדים מתוך רבים
  • נָקִיר – ירקות שורש (למשל גזר ותפוחי אדמה)
  • עָקִיר – תורמוס
  • קָנִיב – אספרגוס
  • תָּלִישׁ – פול
[post_title] => אסיף לחג [post_excerpt] => חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%97%d7%92 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-29 13:06:36 [post_modified_gmt] => 2021-09-29 10:06:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1015 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>