הדף בטעינה

על המילה מֶתֶג

במילון

 (ללא ניקוד: מתג)
מיןזכר
שורשמתג (מן מֶתֶג)
נטייהמְתָגִים, מִתְגֵי־

הגדרה

  • חלק הרֶסן הניתן בפי הבהמה
  • רצועה קטנה, כגון של שוקולד
  • (בטעמי המקרא) קו אנכי מתחת לאות לצַיין הטעמה או הטעמת מִשנֶה
  • (בחשמל) התקן הסוגר מעגל חשמלי או מנתקו לשם הפעלת מכשיר חשמלי או כיבויו (בלועזית: סְוויץ')
  • (בביולוגיה) סוג של חיידק בצורת קו (בלועזית: בָּצִילוּס)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון אי פעם של הטלוויזיה הישראלית

להפעיל את המתג בשידור הטלוויזיה הראשון

בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).
המשך קריאה >>
מאמרי מדע

החיסון העברי הראשון

WP_Post Object
(
    [ID] => 45824
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-11-15 15:25:09
    [post_date_gmt] => 2020-11-15 13:25:09
    [post_content] => ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית? נראה שאפשר לשים את האצבע במדויק על השימוש הראשון במילה: מאמר מאת הרופא יצחק בן יוסף טובים שהתפרסם בעיתון המליץ משנת 1896.

טובים, "ד"ר לחכמת הרפואה בפטרבורג", פרסם ב'המליץ' סדרה של מאמרים על מחלת "הַדִּפְתֵּירִיָּה", הָאַסְכָּרָה בלשונו — ובהם פירט באריכות, בלוויית תרשימים, את דרך פעולתה ואת דרכי ריפוייה.

בחלק הראשון של הסדרה תיאר ד"ר טובים את דרכי ההתמודדות עם המחלה שהיו מקובלות בעבר, ובחלק השני הוא הציג את "אופן הריפוי החדש". כך פותח החלק השני: "בפרקי מאמרי זה הראשונים הנה דברתי על קדמוניות האסכרה, על הבצילים או המתגים המעוררים את המחלה הזאת [...] על הליכות האסכרה, מראותיה וסימניה ועל המוקשים, אשר טמנה המחלה לנפש כל הנגפים בה" (המליץ, 22 במאי 1896).

"הבצילים" ו"המתגים" הם חלק מן השמות שניתנו ליצורים הקרויים בפינו היום חיידקים. המילה חַיְדַּק היא מחידושי אליעזר בן־יהודה (הלחם של 'חי' ו'דק'), ולפני כן השתמשו בשלל חלופות למילה: "בקטר", "מזיק", "יצרצור" (יצור קטן), "בציל" (מהמילה הלועזית בצילוס — bacillus, שפירושה מקל קטן), "מתג" (בשל צורת החיידקים שנתגלתה לחוקריהם הראשונים, מעין קו קטן — דוגמת המתג שבטעמי המקרא), "קו" ואף "מרכה", כשם הטעם שבמקרא. ד"ר טובים מכנה כאן את החיידקים בשמות 'מתג' או 'בציל', ובמקומות אחרים במאמריו הוא מכנה אותם "כמהים מתפוררים" או" פרפרות", "יען אשר ברבותם יתפוררו ויחצו לשנים" (כך במאמר מיום 19 בנובמבר 1895 — המאמר הראשון בסדרת המאמרים על הדיפתריה).

המתגים והבצילים כמעט אינם מוכרים לדובר העברית כיום (השם מתג עודנו משמש בספרות המקצועית לסוג מסוים של חיידקים), אך מילה אחרת שטבע ד"ר טובים מלווה אותנו עד ימינו אנו: החיסון.

את מאמרו מ־29 במאי 1896 הוא מכתיר בכותרת: "הַחֹסֶן מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹת הַמִּתְדַּבְּקוֹת – כְּאַחַד רָאשֵׁי הַיְּסוֹדוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נוֹסְדָה הַמְצָאַת נַסְיוּב הָרְפוּאָה". בהערת שוליים הוא מבאר לְמה הוא מכוון בשם חוסן:

להעתיק לעברית את המושג אימוניטאֶט (אי־כשרון לחלות חלי ידוע) בחרתי בשם "חוסן", אשר יכוֵן באחת למושג "אומץ" ולמושג "מחסה". לפי זה תהיה הוראת שם התואר חסון — אימון בלע"ז — כלומר בלתי מוכשר לחלות חלי ידוע, וענין הפעלים "חסן" ו"החסין" — אימוניזירן בלע"ז, כלומר הנחיל אדם או חיה את הכשרון לעמוד נגד חלי ידוע ולבלתי חלות אותו [...] בשמות "חיסון" ו"החסנה" אשתמש במאמרי זה לתרגם את המובן אימוניזציון בלע"ז — כלומר הנחלת החוסן מפני מחלה ידועה.

השורש חס"ן בתנ"ך נושא את המשמעים כוח ועוצמה – למשל "כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס ב, ט), וכן הוא מתפרש מלשון שמירה ואחסון – למשל: "וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אֹוצְרֹות מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹֽיְבֵיהֶם" (ירמיהו כ, ה). ד"ר טובים מכנה את המשמעים הללו בשמות 'אומץ' ו'מחסה', ולכן הוא בוחר בשורש זה להביע את תכונת החוסן הרפואי – כלומר הכוח המעניק לבעל החיים מחסה והגנה מפני המזיקים. כפי שהוא מתאר בהערתו, הוא השתמש בבניינים שונים כדי לתאר את פעולת החיסון – חיסן בבניין פיעל, כמו בימינו, וכן החסין, בבניין הפעיל. בהתאמה, שמות הפעולה יהיו חיסון או החסנה. לימים אימצה העברית את הצעתו, אך בחרה בבניין פיעל לשימושים הרפואיים, והותירה את שאר הצורות למשמעים האחרים של השורש חס"ן. כך, איננו משתמשים בתואר 'חסון' במשמעות הרפואית, וכן איננו אומרים שהתרופה 'הֶחסינה' את האדם, אלא קוראים לפעולת הענקת החסינות בשם חיסון, ובמטונימיה כך נקרא גם התרכיב שמוחדר לגוף במטרה לחסנו. בתקופה מאוחרת יותר התרחבה המשמעות הרפואית גם לתחומים אחרים, וכך בגד חסין אש הוא בגד המחוסן ומוגן מפני האש, וחוקי החסינות מעניקים הגנה לבעלי תפקידים מפני האשמות שונות. [post_title] => החיסון העברי הראשון [post_excerpt] => ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%9b%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-01-16 23:15:37 [post_modified_gmt] => 2021-01-16 21:15:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45824 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

עברית אלקטרונית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5410
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-03-10 12:38:40
    [post_date_gmt] => 2013-03-10 10:38:40
    [post_content] => 

משושה, אַכָּן, מתג, שנאי, נעימון

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה)

משושהמשושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון חרקים וחסרי חוליות. לצידה חודשה המילה מָחוֹשׁ. בהמשך הפכה המשושה למָשׁוֹשׁ. וכיום הביולוגים מבחינים בין השניים: משוש הוא איבר גמיש וחסר שלד כגון זה המצוי בשבלולים. מחוש הוא איבר נוקשה, בעל פרקים ושלד חיצוני כגון זה המצוי בחרקים. המונח משושה נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938). שבלול

אַכָּן (לוקייטור)

אכן הוא התקן לזיהוי מקום הימצאו של כלי רכב באמצעות מערכת האיכון העולמית (GPS). אַכָּן הוא גם התקן למציאת מכשיר נייד, כמו טלפון אלחוטי. בעבר נעשה האיכון – למשל בצבא – באמצעות תצפיות או סיורים, ואילו כיום הוא נעשה באמצעים טכנולוגיים. המילה אַכָּן ושם הפעולה אִכּוּן גזורים מן אֵיכָן (בצורה אחרת: הֵיכָן) – צירוף של מילת השאלה אֵי והמילה כָּאן. המילה אַכָּן שקולה במשקלם של מכשירים כגון וַסָּת, בַּקָּר (יחידת בקרה), שַׁלָּט, נַתָּב, סַפָּק (כגון ספק כוח). המונח אַכָּן נקבע לראשונה במונחי טכנולוגיית המידע משנת תשנ"ז (1997). במילון למונחי תחבורה משנת תשע"ב נקבע אַכָּן תמורת GPS locator.

מֶתֶג (סוויץ')

מתג הוא התקן הסוגר מעגל חשמלי או מנתקו לשם הפעלת מכשיר חשמלי או כיבויו. מכאן מיתוג (switching) – פעולה הגורמת לסגירת מעגל חשמלי או לשינוי כיוון של זרם חשמלי (אין קשר למיתוג בתחום השיווק והפרסום שנגזר מן המילה מותג הקשורה לתָג). המילה מֶתֶג מקורה במקרא – מקל קטן המחובר לרסן ונתון בפי בהמה: "שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים" (משלי כו, ג); "וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ" (מלכים ב יט, כח; ישעיהו לז, כט). נראה שהמילה מתג במשמעות סוויץ' נבחרה בשל צורתו של התקן זה בעבר, ומעניין שגם משמעו הראשוני של switch הוא מכשיר להנהגת הבהמה – שוט דק ומחודד. מתג הוא גם סימן מטעמי המקרא שצורתו קו זקוף. בעברית החדשה יש סוג חיידק הקרוי מתג על שום צורתו, וכן 'מתגי שוקולד' – מקלונים קטנטנים של שוקולד לזרייה על עוגות. המונח מתג במשמעות התקן חשמלי נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

שַׁנַּאי (טרנספורמטור)

שנאישנאי הוא מתקן המשנה זרם חשמלי ממתח אחד לאחר. המילה שַׁנַּאי מן השורש שנ"י שקולה במשקל האופייני לבעלי מקצוע וגם למכשירים ששורשיהם מסתיימים ביו"ד: בַּנַּאי, חַזַּאי, כַּבַּאי, גַּלַּאי. בכל אלו האל"ף נוספה כאם קריאה לפני היו"ד השורשית. מן המילה שנאי נגזר שם הפעולה הַשְׁנָאָה, ומכאן הצירוף תחנת השנאה (transformer station). המונח שנאי נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

נְעִימוֹן (רינגטון)

נעימון הוא נעימה או צליל ממוחשב אחר המשמשים לצלצול הטלפון. נעימה היא ניגון. למשל, על שליח הציבור נאמר שצריך שיהיו לו "נעימה וקול ערב" (בבלי תענית טז ע"א). כיום נעימה היא גם גוון של קול, טון, נימה, כגון נעימה לבבית. הקשר בין השורש נע"ם למנגינה הוא קשר עתיק: בתנ"ך אנו מוצאים "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל" (תהלים פא, ג), ועל דוד נאמר "וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, א). חוקרי הלשון מבחינים בין 'נעים' במשמעות זו ובין 'נעים' במשמעות 'טוב' על פי השורשים המקבילים בערבית. המילה נעימון אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006). [post_title] => עברית אלקטרונית [post_excerpt] => איך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:08:02 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:08:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5410 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מֶתֶג
לרשימה המלאה
אלקטרוניקה (תש"ל, 1970)
אלקטרוניקה (תש"ל, 1970)
מֶתֶג דּוּ-דַּרְכִּי*
* במילון המקורי כתוב: מֶתֶג דּוּ-דַרְכִּי

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֶתֶג 2 (געיה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֶתֶג 1 (רֶסֶן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>