מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" – כלומר סימן את גבולותיו – ואז התברר שהקונה קיבל לידיו שטח קטן ממה שצוין. מן השורש מצ"ר נגזר בלשון חכמים גם הפועל מָצַר (=תָּחַם, סימן גבול). המילה המקבילה בארמית היא מִצרא. בעל הקרקע השכנה הוא מִצְרָן או בר־מִצְרָא (בעברית בן־מצר), ולפי ההלכה יש לבר־מִצרא זכות קְדימה בקניית הקרקע הסמוכה לו.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה מֶצֶר
במילון
מֶצֶר
(ללא ניקוד: מצר)| מין | זכר |
|---|---|
| שורש | מצר |
| נטייה | מְצָרִים, מִצְרֵי־ לכל הנטיות |
הגדרה
- גְְּבוּל (משמש חלק בביטויים)
צירופים
על יסוד מילון ההווה
במינוח המקצועי
מֶצֶר
לרשימה המלאהרפואה (תשע"ד, 2014)
רפואה (תשנ"ט, 1999)
המונח המעודכן: שְׁקִיפַת מֶצֶר הַבֵּינַיִם
במבט היסטורי
שכיחות הערך מֶצֶר 1 (גבול) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך מֶצֶר 2 (גשר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.001%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
-
200- עד 00 עד 300300 עד 600
