שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב מכונים 'ימי בין המצרים'. מה מקור הכינוי הזה? והאם יש לו קשר לביטוי 'ללא מצרים'?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה מֶצֶר
במילון
מֶצֶר
 (ללא ניקוד: מצר)מין | זכר |
---|---|
שורש | מצר |
נטייה | מְצָרִים, מִצְרֵי־ לכל הנטיות |
הגדרה
- גְְּבוּל (משמש חלק בביטויים)
צירופים
על יסוד מילון ההווהבתשובות באתר
בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים
מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" – כלומר סימן את גבולותיו – ואז התברר שהקונה קיבל לידיו שטח קטן ממה שצוין. מן השורש מצ"ר נגזר בלשון חכמים גם הפועל מָצַר (=תָּחַם, סימן גבול). המילה המקבילה בארמית היא מִצרא. בעל הקרקע השכנה הוא מִצְרָן או בר־מִצְרָא (בעברית בן־מצר), ולפי ההלכה יש לבר־מִצרא זכות קְדימה בקניית הקרקע הסמוכה לו.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
במבט היסטורי
שכיחות הערך מֶצֶר 1 (גבול) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0