הדף בטעינה

על המילה מֵקַר

במילון

 (ללא ניקוד: מקר)
מיןזכר
שורשקרר
נטייהמְקָרִים

הגדרה

  • מתקן למי שתייה קרים (בלועזית: קוּלֶר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילים רטובות לכבוד הקיץ

WP_Post Object
(
    [ID] => 5586
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-24 09:43:15
    [post_date_gmt] => 2012-06-24 06:43:15
    [post_content] => 

מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר)

מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'. גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר הוא ללא יו"ד, וכך גם כתיבן של מילים נוספות באותו המשקל – מצר, מרב (מקסימום), ממד. המילה מֵקַר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מַרְוָן ("בר מים")

מרוון הוא מתקן למי שתייה חמים וקרים כאחד. המתקן מרווה את הצמאים ומכאן שמו; אל צורת הבינוני מַרְוֶה נוספה הסיומת ־ָן, המציינת בין השאר כלים, כגון מַחְוָן. נבחין בין מרוון ובין מֵקַר (קוּלֶר) ומֵחַם (סמובר): מחם ומקר מספקים רק דבר אחד (מים חמים בלבד או מים קרים בלבד), ואילו מרוון מספק גם מים חמים וגם מים קרים. את המילה מרוון הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

צַנְרָן (שנורקל)

צנרן הוא מכשיר המאפשר לשׂוחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה. הפועל הוא צָנַר ושם הפעולה צְנִירָה. כל המילים הללו גזורות מן המילה צִנּוֹר – מילה המופיעה פעמיים בתנ"ך ונפוצה בספרות חז"ל. בפירושה של המילה בתנ"ך יש כמה דעות, אך בלשון חז"ל משמעה ברור: גליל מוארך העשוי להעברה ולקילוח של מים או נוזל אחר. מן המילה צינור חודשו בימינו המילים צַנֶּרֶת (מערכת צינורות) וצְנִיר (שקע בצורת חצי צינור שנוצר משחיקה של מים בדופן של אפיק נחל וכדומה). את המילה צנרן הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

אַמְבַּט עִסּוּי (ג'קוזי)

אמבט עיסוי הוא אמבט ובו התקן המזרים מים בתנועת מערבולת לצורך עיסוי הגוף. יש הקוראים לו 'אמבט זרמים', ולמתקן גדול יותר – 'ברֵיכת זרמים'. עיסוי בעברית ימינו הוא מסז'. המשמעות הבסיסית של השורש היא 'לחץ'. במקרא מופיע פועל מן השורש הזה (יחזקאל כג, ח) אך הוא נכתב בשׂי"ן: עִשּׂוּ (לחצו). לשורש עס"י/עשׂ"י קרוב אולי השורש עס"ס שמשמעו 'מעך', וממנו עָסִיס (מיץ פרי) ועיסה (בצק). את הצירוף אמבט עיסוי הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997). [post_title] => מילים רטובות לכבוד הקיץ [post_excerpt] => מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:29:38 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:29:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5586 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך יולי 1995

למד לשונך 11

WP_Post Object
(
    [ID] => 6776
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1995-07-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-07-14 12:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה

עדכון: אוטומט מכירות > מְכוֹנַת מִמְכָּר (תשע"ט)
    [post_title] => למד לשונך 11
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה: גְּרִיד, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה, מְכִירָה בַּהֲמָרָה, אוֹטוׁמַט מְכִירוֹת, מֵקַר, מוּתָג, מֻחְדָּשׁ, קַנְיוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-11
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:06:56
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:06:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6776
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה: גְּרִיד, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה, מְכִירָה בַּהֲמָרָה, אוֹטוׁמַט מְכִירוֹת, מֵקַר, מוּתָג, מֻחְדָּשׁ, קַנְיוֹן. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 6

אקדם 6

WP_Post Object
(
    [ID] => 7181
    [post_author] => 9
    [post_date] => 1995-05-21 10:55:08
    [post_date_gmt] => 1995-05-21 07:55:08
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ראש עיריית ירושלים (אהוד אולמרט) בביקורו באקדמיה: "עיריית ירושלים תגבש דרכים לסייע לאקדמיה", עמ' 1
  • תמיהה באקדמיה: רבין ופרס נאמו באנגלית בטקס הענקת פרס נובל, עמ' 1
  • אבא בנדויד ז"ל, עמ' 2
  • ציונות של לשון – דברים לזכר אבא בנדויד, עמ' 2
  • ד"ר ראובן סיוון ז"ל, עמ' 2
  • מהחלטות המליאה – מילים בשימוש כללי, עמ' 3 מְחִיקוֹן, יְדוּעָן, גְּרִיד, מֵקַר, מֻחְדָּשׁ, חִשָּׁכוֹן
  • משקל פְּעָלָה, עמ' 3
  • בחירות באקדמיה: שמעון זנדבנק – חבר יועץ, עמ' 3
  • מפרסומי האקדמיה: עיונים בלשון העברית מאת ניסן ברגגרין, עמ' 3
  • על מחקר הערבית היהודית מאת יהושע בלאו, עמ' 4
  • לקבל פרס מאת אבא בנדויד, עמ' 5
  • עגבנייה – גורלה של מילה "גסה" (תרמ"ו) מאת ראובן סיוון, עמ' 5
  • תעודה: מכתב מש"י איש הורוויץ לא' בן־יהודה, עמ' 6
[post_title] => אקדם 6 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-09 16:41:33 [post_modified_gmt] => 2015-07-09 13:41:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7181 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ראש עיריית ירושלים (אהוד אולמרט) בביקורו באקדמיה: "עיריית ירושלים תגבש דרכים לסייע לאקדמיה", עמ' 1 תמיהה באקדמיה: רבין ופרס נאמו באנגלית בטקס הענקת פרס נובל, עמ' 1 אבא בנדויד ז"ל, עמ' 2 ציונות המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מֵקַר
לרשימה המלאה
כללי (תשנ"ה, 1995)
מֵקַר מתקן למי שתייה קרים. המילה מקר על דרך מחם, והיא נכתבת בלא יו"ד. ברבים: מְקָרִים
מונחים נוספים באותה המשמעות: קוּלֶר (לועזי)
כללי (תשנ"ה, 1995)
מֵקַר מתקן למי שתייה קרים. המילה מקר על דרך מחם, והיא נכתבת בלא יו"ד. ברבים: מְקָרִים
מונחים נוספים באותה המשמעות: קוּלֶר (לועזי)