הדף בטעינה

על המילה מֵימָן

במילון

 (ללא ניקוד: מימן)
מיןזכר
שורשמים

הגדרה

  • גז חסַר צֶבע וריח – אחד ממרכיבי המים (סמלו: H)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור פרוסות לחם, המבורגרים, עוגיות וקאפקייקס (עוּגוֹנִית) עם כיתוב "פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה"

פחמימה

WP_Post Object
(
    [ID] => 39578
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2020-02-18 16:52:19
    [post_date_gmt] => 2020-02-18 14:52:19
    [post_content] => פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.

המילה פחמימה – השם שניתן לאב המזון המורכב מפחמן, מחמצן וממימן (כמו סוכר ועמילן) – נתחדשה במילון למונחי כימיה (במקור: חימיה) משנת תרפ"ח (1928). במילון זה נקבעו מאות מונחי יסוד עבריים בתחום הכימיה, ובהם גם שמות יסודות כמו חמצן, מימן ופחמן (ראו בצילום; לצידם – שמותיהם בגרמנית). רבים מהם נקלטו ומשמשים הן את אנשי המקצוע הן את הציבור הרחב.

רשימת יסודות כימיים ושמותיהם באנגלית

שמותיהם של כמה יסודות כימיים בעברית הם פרי חידושיו של יחיאל מיכל פינס. וכך הוא הצהיר במאמר בעיתון הצבי מיום י"ד בניסן בשנת תרמ"ז (1887):

והננו קוראים בזה לכל החכמים יודעי הלשון כי יעזרונו בחפץ הזה להרחיב הלשון בשמות חדשים בכל מקצועות החכמה על פי השיטה אשר סלּונו לנו.

לציון שמותיהם של היסודות בחר פינס במשקל פַּעְלָן, ואת אותיות השורש גזר ממילה עברית המורה על רכיב או על פעולה שנקבעו בשמו הלועזי של היסוד.[1] כך למשל מֵימָן מן 'מים', כמו hydrogen באנגלית מן ὕδωρ (הִידוֹר), 'מים' ביוונית; חַמְצָן מן השורש חמ"ץ, כמו oxygen באנגלית מן ὀξύς (אוֹקְסִיס), 'חומצה' ביוונית (מקורו בתפיסה מדעית שרווחה בעבר ולפיה חמצן הוא יסוד שיוצר חומצות).[2] וכך גם פַּחְמַָן מן 'פחם', כמו carbon באנגלית מן carbō, פחם (או פחם עץ) בלטינית. חידושים אלו החליפו צירופים ארוכים יותר כמו יסוד המימי, יסוד החומצי או החמוצי, יסוד הפחמי ועוד. מֵימָה – אף היא מופיעה לראשונה באותו מילון – היא החלופה העברית ל־hydrate, שמן של תרכובות המכילות מולקולות מים. לצד 'מימה' רווחת עד היום בפי אנשי מקצוע דוברי עברית המילה הלועזית 'הִידְרָט', כהגייתה בגרמנית. בלשון הדיבור נעשתה המילה "פחמימה", ובייחוד צורת הרבים "פחמימות", שם כולל למוצרי מזון המכילים אותן: "התזונאית אמרה שחשוב לשלב פחמימות בכל ארוחה", "אני חושב ששמנתי, בשבוע הבא אצמצם פחמימות". ______________________

[1] פירוט נרחב בטורו של אילון גלעד בעיתון הארץ.

[2] הרחבה מעניינת באותו טור בעיתון הארץ.

[post_title] => פחמימה [post_excerpt] => פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-15 11:52:11 [post_modified_gmt] => 2020-03-15 09:52:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39578 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 47

אקדם 47

WP_Post Object
(
    [ID] => 8058
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-02-14 16:33:16
    [post_date_gmt] => 2013-02-14 14:33:16
    [post_content] => תוכן העניינים
  • כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1
  • החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1
  • הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' 1
  • רָאשות ערים והמשנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • "העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה על תשלחו יד" (לזכר יחיאל מיכל פינס) מאת יוסף שלמון וקרן דובנוב, עמ' 6
  • החוקרים והמחקר מאת משה בר־אשר (דברים בטקס חלוקת פרס אמ"ת), עמ' 3
  • דבר לעוסקים בתחית שפתנו מאת יחיאל מיכל פינס, עמ' 7
  • תעודה: לתושבי תל־אביב מאת מאיר דיזנגוף (תרצ"ו); שבוע הלשון העברית מאת נתן אלתרמן (ת"ש), עמ' 8
[post_title] => אקדם 47 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-47 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-28 00:53:41 [post_modified_gmt] => 2015-07-27 21:53:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8058 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1 החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1 הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' המשך קריאה >>
צילום בשחור לבן של יחיאל מיכל פינס

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

WP_Post Object
(
    [ID] => 5976
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-02-13 10:20:12
    [post_date_gmt] => 2013-02-13 08:20:12
    [post_content] => לקריאת המאמר

הכותבים דנים בגישתו של אחד מראשוני ועד הלשון, הרב יחיאל מיכל פינס, לעברית. במאמר מובאות דוגמאות לגישתו החדשנית של פינס בעניין הרחבת אוצר המילים, ולשמרנותו בכל הנוגע לסגנון.

בחידושים של פינס הנזכרים במאמר: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.

[post_title] => "העשירוה נא במילים - אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס [post_excerpt] => הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%94-%d7%a0%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:57:43 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:57:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5976 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֵימָן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>