הדף בטעינה

על המילה מֵידָע

במילון

 (ללא ניקוד: מידע)
מיןזכר
שורשידע

הגדרה

  • אוסף של עובדות ונתונים, לעיתים מלווים בהסברים ובדוגמאות, שאפשר למסור אותם לאחר או לשמור אותם במערכת ממוחשבת (בלועזית: אִינְפוֹרְמַצְיָה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הבטחת איכות ואבטחת מידע

מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.
המשך קריאה >>

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

WP_Post Object
(
    [ID] => 902
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-04-24 13:14:58
    [post_date_gmt] => 2012-04-24 10:14:58
    [post_content] => נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק, חוסר ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד.

האקדמיה ללשון העברית לא דנה בסוגיה כללית זו, וממילא אין כאן תקן מחייב. אכן בהקשרים רבים די בשם הקיבוצי ביחיד. ואולם יש הקשרים שבהם יש צורך של ממש בריבוי. למשל: הפרסומת פונה לקהלים שונים; מאפייה זו ידועה בלחמים המשובחים שלה. המבקשים להימנע מצורות הרבים יוכלו לנקוט צירופים כגון סוגי קהל, מיני לחם, וכן כלי נשק ופריטי מידע.

חיים א' כהן, במאמרו "רכבים ונשקים וכיוצא בהם", כותב: "תופעה רווחת היא בעברית בת ימינו ששם המשמש מלכתחילה כשם קיבוצי מתגלגל במהלך הזמן לשמש כשם סָפִיר, המציין יחידה אחת – הפרט האחד מן הכלל… ממילא מובן שמכאן ועד יצירת ריבוי לאותם שמות המציינים מלכתחילה את הקיבוץ הדרך קצרה מאוד." לדעתו גזירת צורת הרבים משמות אלו היא מסימניה של לשון חיה, ואין מקום לפסול זאת.
    [post_title] => ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים
    [post_excerpt] => נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק, חוסר ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 16:23:29
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 14:23:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=902
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק, חוסר ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד.

רכבים ונשקים וכיוצא בהם

WP_Post Object
(
    [ID] => 6065
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-04-18 11:56:14
    [post_date_gmt] => 2012-04-18 08:56:14
    [post_content] => לקריאת המאמר

"תופעה רווחת היא בעברית בת ימינו, וכפי שנראה להלן גם בעברית לדורותיה, ששם המשמש מלכתחילה כשם קיבוצי מתגלגל במהלך הזמן לציין יחידה אחת – הפרט האחד מן הכלל... ברשימה קצרה זו יוצגו שמות אחדים מרבדיה הקלסיים של העברית, שחל בהם מהלך זה, תוך בירורם לפרטיהם."

[post_title] => רכבים ונשקים וכיוצא בהם [post_excerpt] => תופעה רווחת היא בעברית ששם המשמש מלכתחילה כשם קיבוצי מתגלגל במהלך הזמן לציין יחידה אחת – הפרט האחד מן הכלל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a0%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%94%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 03:22:28 [post_modified_gmt] => 2019-08-03 00:22:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6065 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תופעה רווחת היא בעברית ששם המשמש מלכתחילה כשם קיבוצי מתגלגל במהלך הזמן לציין יחידה אחת – הפרט האחד מן הכלל.
איור של המפטי דמפטי והכובען המטורף. הכיתוב: ביצה – בייצה או בצה?

הגיית הצירי המלא

WP_Post Object
(
    [ID] => 841
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 12:41:44
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 09:41:44
    [post_content] => הצירי המלא – כלומר צירי שאחריו יו"ד, כגון במילים בֵּיצָה, הֵישִׁיר, בְּנֵי (ישראל) – נהגה בפי חלק מדוברי העברית ey. מקורו של הצירי המלא בדו־תנועה (דיפתונג) ay, וכבר בתקופה קדומה הפכה דו־תנועה זו לתנועת e, והיו"ד שייצגה במקור עיצור נשתמרה בכתב ואינה אלא אם קריאה.

במהלך הדורות שבהם לא שימשה העברית בדיבור חי התפתחו כמה מסורות הגייה וכמה שיטות ניקוד של הטקסט המקראי, וכן של טקסטים אחרים: המשנה, המדרש, התפילות וכדומה. חלק מן המסורות הללו התגלגלו אל העברית החדשה, והן משפיעות על דרך ההגייה עד היום הזה.

במסורת ההגייה הספרדית – שממנה בעיקר שאבה העברית החדשה את דרך הגיית התנועות – אין כל הבדל בהגייה בין צירי (מלא או חסר) ובין סגול. ואילו במסורת ההגייה האשכנזית, שהתגבשה בימי הביניים בהשפעת הלשונות הגרמניות, נוצר הבדל בין הגיית הצירי ובין הגיית הסגול: צירי מלא או חסר נהגה ey, ואילו סגול נהגה e.

בראשית המאה העשרים הציע דוד ילין להגות צירי מלא ey (כלומר לבטא את היו"ד), ובכך להבחינו מן הצירי החסר. עם קשר או בלי קשר להצעתו זו, במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, בֵּינוני, מֵידָע, מֵיטָב, אֵילת, אבנֵי (רחוב), הֵיכן, דֵּי, לפנֵי, וכן במילה תֵּשַׁע ובשמות האותיות הֵא ופֵא – שאין בהם יו"ד. עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן,[1] מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל – שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד. לעומת זאת יש מילים בעלות צירי מלא שרווחת בהן ההגייה e, כגון רֵיק, נהנֵיתי.

אשר להיבט התקני, אומנם בראשית המאה העשרים קבע ועד הלשון את המבטא התקני בעיקר על פי מסורת ההגייה הספרדית הן בתנועות הן בעיצורים. ואולם בפועל ההגייה שהתגבשה אצל רוב הדוברים היא שילוב בין שתי מסורות ההגייה – הספרדית והאשכנזית (מערכת התנועות בעיקר מן המסורת הספרדית ומערכת העיצורים בעיקר מן המסורת האשכנזית). כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.

מוזמנים לצפות בסרטון בנושא שהופק לכבוד יום העברית תשפ"א:

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=A1ZumBMUn7k[/embed]

__________________________

[1] בגלל הכתיב הרווח ליצן ביו"ד. בכללי הכתיב המלא שנקבעו בשנת תשע"ז החריגה האקדמיה את המילה וקבעה את הכתיב 'ליצן' ביו"ד ככתיב המלא התקני.

[post_title] => הגיית הצירי המלא [post_excerpt] => כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-15 14:47:57 [post_modified_gmt] => 2021-02-15 12:47:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=841 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.

במינוח המקצועי


מֵידָע
לרשימה המלאה
רפואה (תשפ"א, 2021)
הַטָּיַת מֵידָע הטיה הנובעת מנתונים שגויים או לא מדויקים או מסיווג שגוי
רפואה (תשפ"א, 2021)
מוֹסֵר מֵידָע אדם שמוסר מידע לא ישיר הנחוץ למחקר
רפואה (תשפ"א, 2021)
מוֹסֵר מֵידָע מֶרְכָּזִי איש מפתח שיכול למסור מידע על הקהילה או על הארגון וכיו"ב (ולא רק על עצמו)