הדף בטעינה

על המילה מִרְמָה

במילון

 (ללא ניקוד: מרמה)
מיןנקבה
שורשרמי
נטייהמִרמוֹת

הגדרה

  • רַמאוּת, הַטעָיה בכַוונה להָפיק תועֶלת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מתקוטטים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5285
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-07-06 11:32:21
    [post_date_gmt] => 2014-07-06 08:32:21
    [post_content] => 

מדון, תככים, ניצים, התגלע

מָדוֹן

מדון פירושו ריב: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ" (ירמיהו טו, י). המילה מָדוֹן קשורה למילה דִּין בשורשה וגם בתוכנה: במקרא המילים רִיב, דִּין ומִשְׁפָּט באות בהקשרים קרובים ואף בהקבלה זו לזו. מילה קרובה למָדוֹן היא מְדָנִים (ברבים בלבד), שמקורה בספר משלי, למשל: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (י, יב). עוד מתועדת בספר משלי המילה מִדְיָנִים – לרוב זו צורת הקרי, והכתיב הוא 'מדונים'. למשל: "פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב" (כו, כא). מָדוֹן ואחיותיה הן חלק קטן משלל מילות הריב והוויכוח שבלשוננו: מְרִיבָה, תִּגְרָה, קְטָטָה, הִתְכַּתְּשׁוּת, הִתְגּוֹשְׁשׁוּת, הִתְנַצְּחוּת, עִמּוּת, מַאֲבָק, סִכְסוּךְ, פֻּלְמוּס ועוד.

תְּכָכִים

בלשוננו היום תככים הם מזימות וסכסוכים מתחת לפני השטח (בלעז אינטריגות). איש תככים, או תַּכְכָן, הוא אדם סכסכן וחורש מזימות. את המילה תְּכָכִים ירשנו מספר משלי: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ" (כט, יג). לפי ההסבר המקובל המילה תְּכָכִים היא צורת הרבים של תֹּךְ – מילה המוכרת מספר תהלים ומקבילה בו למילים מִרְמָה, עָמָל, אָוֶן וחָמָס. לפי הסבר אחר 'איש תככים' שבמשלי קרוב במשמעו ל'רש' – אדם מסכן ועני. השורש תכ"ך קיים בכמה לשונות שמיות, והוא מציין לחיצה, מחיצה ודיכוי.

נִצִּים

ניצים הם אנשים הרָבִים ומתקוטטים ביניהם, כמסופר על משה: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?" (שמות ב, יג). המילה נִצִּים גזורה מן השורש נצ"י בבניין נפעל. צורת היחיד היא נִצֶּה, ובעבר – נִצָּה. במקרא מתועדת גם צורת העתיד: "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו" (דברים כה, יא). כן מתועד פועל בבניין הפעיל – הִצָּה – שמשמעו 'רב', 'עורר ריב ומחלוקת'. על דתן ואבירם נאמר: "אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'" (במדבר כו, ט). מן השורש נצ"י יש גם שמות עצם שמשמעם ריב ומדון. שם העצם מַצָּה מקורו במקרא: "הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע" (ישעיהו נח, ד), ובלשון הפיוט חודשה המילה נִצָּיוֹן.

הִתְגַּלַּע

בספר משלי נאמר: "וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב – נְטוֹשׁ" (יז, יד), כלומר: הימנע ממריבה עוד לפני שהתחילה. לפועל הִתְגַּלַּע ניתנו שני הסברים עיקריים: 'התפרץ', 'התלקח' או 'נחשף', 'נגלה'. ההסבר השני מבוסס על משמעו של השורש גל"ע בלשון חז"ל: "אם יש מכה והיא יכולה להיגלע [מקובל לפרש: היפתח, להיחשף] ולהוציא דם" (משנה נידה ח, ב). בימינו הפועל התגלע משמש בהקשר של מריבה ודומיה בעקבות הפסוק ממשלי, למשל 'התגלעה מחלוקת', 'התגלעו חילוקי דעות', 'התגלע סכסוך' וכיוצא באלה. [post_title] => מתקוטטים בעברית [post_excerpt] => מדון הוא ריב, תככים הם מזימות, נִצִּים הם אנשים המתקוטטים ביניהם, ומה הם שני ההסברים העיקריים לפועל התגלע? על מריבות בעברית תקנית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%98%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:02:11 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:02:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5285 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מדון הוא ריב, תככים הם מזימות, נִצִּים הם אנשים המתקוטטים ביניהם, ומה הם שני ההסברים העיקריים לפועל התגלע? על מריבות בעברית תקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איך אומרים מרד ברבים? איור הדמויות מהסדרה "המורדים"

מרד ברבים

WP_Post Object
(
    [ID] => 106
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-08-12 13:13:09
    [post_date_gmt] => 2012-08-12 10:13:09
    [post_content] => צורת הרבים הדקדוקית של המילה מֶרֶד היא מְרָדִים, כמו מֶסֶר–מְסָרִים, נֶשֶׁף–נְשָׁפִים. צורה זו מתועדת בספרות חז"ל ובכמה פיוטים. כך למשל נאמר בתלמוד הירושלמי: "מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים – כאילו הן שגגות לפניו" (יומא ג: ח; מ ע"ד).

עם זאת בעברית בת ימינו לא מקובל להשתמש בצורת הרבים מרדים. כשרוצים לרבות את המושג מרד יש הנוקטים את הצירוף מעשי מרד או פעולות מרד, ויש הנוקטים את צורת הרבים של מְרִידָה – מְרִידוֹת.

אין זה מקרה יוצא דופן. למשל את המילה רֶצַח מקובל לרבות 'מעשי רצח' וגם 'רציחות'. גם מילים אחרות, כגון מֶרִי, אֹנֶס ומִרְמָה, מקובל לרבות באמצעות הוספת הנסמך 'מעשֵי־' ולא על ידי צורות הריבוי הדקדוקיות שלהן.

מכל מקום גם צורת הרבים מְרָדִים ראויה לשימוש.
    [post_title] => מרד ברבים
    [post_excerpt] => מעניין שאף על פי שצורת הרבים 'מְרָדִים' היא הצורה המתבקשת, איננו משתמשים בה אלא בצירופים 'מעשי מרד' או 'פעולות מרד' או בצורת הרבים של מְרִידָה – 'מְרִידוֹת'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-12-15 17:29:04
    [post_modified_gmt] => 2021-12-15 15:29:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=106
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מעניין שאף על פי שצורת הרבים 'מְרָדִים' היא הצורה המתבקשת, איננו משתמשים בה אלא בצירופים 'מעשי מרד' או 'פעולות מרד' או בצורת הרבים של מְרִידָה – 'מְרִידוֹת'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִרְמָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


מִרְמָה
לרשימה המלאה
משפט (תשס"ו, 2005)
הוֹנָאָה , מִרְמָה בלשון המשפטית ובלשון ימינו המונח הוֹנָאָה משמש במשמעות שווה ל'מִרמה'; אולם בלשון חז"ל משמעותו אחרת: 'מכירה במחיר שאינו הולם'. הוֹנָאָת דְּבָרִים עניינה פגיעה וגרימת צער בדיבור