הדף בטעינה

על המילה מִקְצָת

במילון

 (ללא ניקוד: מקצת)
שורשקצי (קצֶה)
נטייהמִקְצַת־

הגדרה

  • חלק (של דבר שָלֵם או של קבוצה), כגון באמרה: 'אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו'

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ

WP_Post Object
(
    [ID] => 65543
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-09-21 14:21:09
    [post_date_gmt] => 2022-09-21 11:21:09
    [post_content] => אבא בנדויד היה במשך שנים רבות יועץ הלשון לרדיו ולטלוויזיה מטעם האקדמיה ללשון העברית. את הכרעותיו כינס (עם הדסה שי) ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" (תשל"ד), המשמש עד היום אורים ותומים לעורכי החדשות, ולא להם בלבד. כוונתו הייתה לעצב סגנון מופתי, הראוי לתקשורת הממלכתית. ואכן סגנון החדשות נחשב, כידוע, לשיא השיאים של לשון תקנית למהדרין. לחידוד השאלות טרח בנדויד לא אחת להציג את ההבדל בין הביטוי הפסול לתחליפו המתוקן, בעיקר כשהביטוי הפסול פסול הוא לעניין הנידון אבל כשר הוא לעניין אחר. במקרה שלנו – הביטוי (ב)חלקו.

בנדויד נוקט, כדרכו, לשון קצר ("חלקוֹ, חֶלקם, בּחֶלקם", עמ' 191):

(1) יש 'חלק מהם', בּעברית: מקצתם (2) יש 'חלק שלהם', בְּעברית: חלקם, כּלוֹמר מנת חלקם      איזהוּ עשיר: השמח בּחלקוֹ (בִּמנת חלקוֹ)

המשפט השמיים יהיו מעוננים בחלקם פירושו אפוא, לשיטתו, שיהיו מעוננים במנת חלקם... (בהמשך הדברים יש דוגמות לשימוש והפניה לאימונים בניסוח). הלשון שבנדויד ביקש לעצב חוטאת פעמים ב"תִקניות־יתר", כלומר, יש שדחק בנדויד את רגליו של ביטוי לא משום שאינו כשר כשהוא לעצמו, אלא משום שהמקורות מושיטים לנו בקנה ביטוי מתאים. אף כאן, הואיל ולא ראה בנדויד להביא נימוק של ממש לפסול את חלקם (חלק מהם), עולה על הדעת שכל אשמו הוא שמקצתם הקלסי יפה ממנו. כנגדו אפשר לטעון, כמובן, שאין להתעלם מהתפתחות הלשון; שכשם שנוצרים ביטויים להבעת הבחנות חדשות בלשון כך יש שביטויים מרחיבים את שימושם ומתוך כך נוצרת דו־משמעות, וזו דרכה של לשון חיה. כל שכן שההקשר עשוי להסיר ספק בדבר כוונת הדובר, ואין חשש שהשמיים מעוננים בחלקם יתפרש שהם מעוננים במנת חלקם, או שהשמח בחלקו יתפרש שהוא שמח במקצתו. אף על פי כן עיון מדוקדק מגלה שיש פגם בביטוי (ב)חלקו בו עצמו, פגם דקדוקי: כינוי הקניין כולל יסוד של יידוע: חֶלקו משמע 'הַחֵלק שלו', הַחלק בה"א הידיעה. לשָלֵם יש, למשל, רוב ומיעוט, ולכן אין פסול בביטויים הרוב, המיעוט, רובו, מיעוטו (כגון "דעת הרוב", "רובו ככולו", "הרע במיעוטו"), אבל אין לשָלֵם חלק, חלק סתם, יָדוע או מיוחד, שיפה לו היידוע, וממילא יפה לו כינוי הקניין. יש היגיון דקדוקי בביטוי חלקוֹ אם הוא מלוּוה לוואי מצמצם, שיפרש לאיזה מן החלקים של השלם הכוונה, כגון "חלקו הפנימי" (של מנגנון), "חלקו הקדמי" (של מטוס), "חלקו העיקרי" (של קוּרס), או בעניין שלנו: "השמיים יהיו מעוננים בחלקם הצפוני". אבל אם הכוונה היא לחֵלק לא מוגדר כלשהו היִידוע או הקניין מנוּעים. כדי לחוש את הצרימה הדקדוקית שבמשפט "השמיים יהיו מעוננים בחלקם" די להמיר את בחלקם בתחליפו האנליטי: *השמיים יהיו מעוננים בַּחלק שלהם. ספק אם היום יש עוד טעם לקדש מלחמת חורמה על הביטוי (ב)חלקו. הורגלנו אליו, והפגם הדקדוקי שבו ניטשטש בתודעת ההמון, שהרי "אין לך 'אבסורד' – מן הצד הדקדוקי אם גם ההגיוני – שלא תעכל אותו קיבת הלשון החיה" (ח"נ ביאליק, חבלי לשון). מכל מקום, תחליפו הדקדוקי הוא הצירוף הלא־מיודע בְּחלק ממנו, ויש במלאי הלשון מבחר תחליפים אחרים, מילוניים, כגון הביטוי הנזכר (ב)מקצת, (ב)מקצתו, או תואר הפועל הרוֹוח חלקית. עוד מציע בנדויד, מן המאגר הקלסי:

אמש פתחה תערוּכת מכוניות, מהן חדישות וּמהן ישנות. אלפי אנשים החלו לברוֹח מן העיר אלה במכוֹניוֹת ואלה בְּרגל.

ועוד, הכול לפי טיב המשפט ולפי הטעם האישי. [post_title] => מה רע בביטוי בְּחֶלְקוֹ [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%a2-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%97%d6%b6%d7%9c%d6%b0%d7%a7%d7%95%d6%b9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-21 21:35:30 [post_modified_gmt] => 2022-09-21 18:35:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=65543 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אבא בנדויד היה במשך שנים רבות יועץ הלשון לרדיו ולטלוויזיה מטעם האקדמיה ללשון העברית. את הכרעותיו כינס (עם הדסה שי) ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" (תשל"ד), המשמש עד היום אורים ותומים לעורכי החדשות, ולא להם בלבד. המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מִקְצָת
לרשימה המלאה
מטאורולוגיה (תשל"א, 1971)
עַרְפִלִּי בְּמִקְצָת כּשהראוּת לקוּיה מחמת ערפל קל
סטטיסטיקה ( תש"ו, 1946)
לֹא תָּאוּם בְּמִקְצָת* , לֹא סִימֶטְרִי בְּמִקְצָת*
* במילון המקורי כתוב: לֹא תָאוּם בְּמִקְצָת
* במילון המקורי כתוב: לֹא סִמֶּטְרִי בְּמִקְצָת
סטטיסטיקה ( תש"ו, 1946)
לֹא תָּאוּם בְּמִקְצָת* , לֹא סִימֶטְרִי בְּמִקְצָת*
* במילון המקורי כתוב: לֹא תָאוּם בְּמִקְצָת
* במילון המקורי כתוב: לֹא סִמֶּטְרִי בְּמִקְצָת

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִקְצָת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>