WP_Post Object
(
    [ID] => 21597
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-04 11:08:18
    [post_date_gmt] => 2017-06-04 08:08:18
    [post_content] => 
א. מה צורת היחיד – תשובות

1. גִּילָאִים
תשובה: גִּילַאי
ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) באה המילה גִּילָאִים כחלק מן המונח "קבוצת גילאים", והיא מכוונת לקבוצה של בני אותו גיל. את צורת היחיד גִּילַאי נקט איש הלשון יצחק אבינרי, לפי עדותו, כבר בשנת תר"ץ. המילה גִּילַאי חודשה בהשראת "עולמי גילאי" שבתלמוד הבבלי וכפירושו של רש"י: "בחורים בני גיל אחד" (זבחים טז ע"ב. גרסה אחרת: "גולאי"). כמו שקורה לעיתים, מילה מחודשת תופסת את מקומה של מילה ותיקה ממנה. כך פשטה המילה 'גילאים' במקום גִּילִים – צורת הרבים המתבקשת של גִּיל (כמו שיר–שירים, דין–דינים). אם כן במקום לומר 'הפעילות מתאימה לכל הגילאים' נֹאמר 'הפעילות מתאימה לכל הגילים' או 'לכל גיל' להרחבה: גילאים.
2. מוֹתָרוֹת
תשובה: מוֹתָר
המילה מוֹתָר – משורש ית"ר – מצטרפת למילים אחרות משורשי פ"י באותו המשקל: מוֹלָד, מוֹרָד, מוֹשָׁב ועוד. למילה מוֹתָר כמה משמעויות, ובהן 'שפע', 'תועלת', 'ההפך ממחסור': "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר" (משלי יד, כג). בימי הביניים נוספה למילה המשמעות 'דבר מיותר', 'תענוג שאינו הכרחי' – לרוב בצורת הרבים מוֹתָרִים או מוֹתָרוֹת. כיום רגילה הצורה מוֹתָרוֹת בלבד, ומקובל לנקוט אותה גם כשמדובר בדבר יחיד, כגון 'באותם הימים מכונית פרטית עדיין נחשבה מותרות'.
3. עֲדָשִׁים
תשובה: עֲדָשָׁה
עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, עדשים מבושלות. להרחבה: עדשה ועדשים.
4. עֲוִיתוֹת
תשובה: עֲוִית
מקור המילה עווית בתלמוד הבבלי. בדברים ב, כג נזכר עם בשם עַוִּים, ועל שם זה נאמרר בתלמוד: "שכל הרואה אותם אוחזתו עוית" (חולין ס ע"ב), ומפרש רש"י: "עוית – רתת וחלחלה".

5. פַּרְפְּרָאוֹת
תשובה: פַּרְפֶּרֶת
פרפרת היא מאכל לתיבול הפת, תוספת למזון העיקרי, ומכאן – קינוח. בהשאלה פרפראות הן דברים קלים ומשעשעים שבאו כתוספת לעניינים אחרים: "רבי אליעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, תקופות וגמטריאות – פרפראות לחכמה" (משנה אבות ג, יח).
6. קִטְנִיּוֹת
תשובה: קִטְנִית
צורת היחיד קִטְנִית מוכרת כבר מן המשנה, למשל: "הבורר קטנית ביום טוב" (ביצה א, ח).
7. שׁוּלַיִם
תשובה: שׁוּל
צורת היחיד שׁוּל משמשת בעיקר בלשונם של אנשי המקצוע בתחום התחבורה ומאפשרת לדייק בתיאור של אירועים ובניסוח של תקנות תעבורה. במונחי האקדמיה צורת היחיד הזאת מצויה החל במילון למונחי הנדסת דרכים משנת תש"ן, 1990. בשימוש הכללי נוהגים לומר שׁוּלַיִם גם כשמתכוונים לצד אחד של הכביש או של הדף.
8. תְּהִלִּים
תשובה: תְּהִלָּה
בתנ"ך עצמו אין עדות לשם הספר, אך נראה שחלקים ממנו היו כלולים בקובץ מזמורים בשם "תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי" (תהלים עב, כ). על פי האנציקלופדיה המקראית שם החיבור 'תהלים' בא לראשונה במגילת תהלים מקומראן שבה נאמר על דוד "ויכתוב תהלים". השם תְּהִלִּים הוא צורת רבים של תְּהִלָּה – שכן רבים מן המזמורים בספר הם שבח לאל (והשורש הל"ל חוזר בו הרבה). למעשה נוצר כאן בידול בין הצורה תְּהִלּוֹת ובין הצורה תְּהִלִּים: הצורה תְּהִלּוֹת נשארה צורה כללית והצורה תְּהִלִּים נתייחדה לשם הספר (פה ושם אפשר לראות שהיה בעבר שימוש גם ב'תהלות' לשם הספר).
על ריבוי של מילים בנקבה בצורן הרבים ־ים ראו סיומת הרבים בין קביעות להתרוצצות.
9. תְּפִלִּין
תשובה: תְּפִלָּה
המילה תְּפִלִּין היא ריבוי של המילה תְּפִלָּה. צורת היחיד תפילה במשמעות הזאת עדיין משמשת בלשון התנאים (כגון 'תפילה של ראש', 'תפילה של יד'). היה מקובל להסביר כי חל כאן מעתק משמעות – כיוון שאת התפילין מניחים בעיקר בשעת התפילה, קיבלו הטוטפות את השם תפילה. הריבוי הזכרי ־ין (תפילין ולא תפילות) נועד להבחין בין התפילין שמניחים ובין התפילות שמתפללים. ואולם לאחרונה התקבלה הדעה כי התפילין אינם קשורים למילה תפילה. השורש "תפל" בא בארמית הסורית במשמעות קשר, ובמיוחד במשמעות תכשיט קשור או מלופף על גוף האדם. כיוון שהמילה טוטפת גם היא בעיקר תכשיט למצח (משנה שבת ו, א) הרי שהמשמעות של תכשיט וקשר הולמים את התפילין.
10. גֶּחָלִים
תשובה: גַּחֶלֶת
צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה מוטעית לאחור מצורת הרבים.


ב. מה צורת הרבים – תשובות

 	
אֵזוֹר – אֵזוֹרִים / אֲזוֹרִים
הצירי שבמילה אֵזוֹר הופך לחטף פתח בגלל התרחקות ההברה המוטעמת.
 	
בִּקְתָּה – בִּקְתּוֹת / בְּקָתוֹת
בְּקָתוֹת, אבל בנסמך בִּקְתוֹת־(חומר). כך בכל המילים מן המשקל הזה: שִׂמְלָה, שְׂמָלוֹת, שִׂמְלוֹת־(ערב); מִלְגָּה, מְלָגוֹת, מִלְגוֹת־(קיום); גִּבְעָה, גְּבָעוֹת, גִּבְעוֹת־(חול).
 	
רֵאָיוֹן – רֵאָיוֹנוֹת / רַאֲיוֹנוֹת
המילה רֵאָיוֹן שייכת למשקל פִּעָלוֹן, כמו זִכָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, אלא שיש בה תשלום דגש: צירי במקום חיריק לפני האל"ף שאיננה מקבלת דגש. בריבוי של משקל פִּעָלוֹן אין דגש ויש שווא ולא קמץ: זִכְרוֹנוֹת, שִׁגְעוֹנוֹת. צורת הרבים של רֵאָיוֹן הייתה אמורה אפוא להיות *רִאְיוֹנוֹת, אך בגלל העיצור הגרוני אל"ף יש פתח במקום החיריק וחטף פתח במקום השווא.
 	
דְּלַעַת – דְּלוּעִים / דִּלְעִיּוֹת
הצורה דלועים מקורה בלשון חכמים. דומה לה צורת הרבים של שְׁעוּעִית – שְׁעוּעִים.
 	
חוֹבֶרֶת – חוֹבְרוֹת / חוֹבָרוֹת
חוֹבֶרֶת–חוֹבָרוֹת כמו כּוֹתֶרֶת–כּוֹתָרוֹת, חוֹתֶמֶת–חוֹתָמוֹת.
 	
מַחְשֵׁב – מַחְשְׁבִים / מְחַשְּׁבִים
מַחְשֵׁב–מַחְשְׁבִים כמו מַסְמֵר–מַסְמְרִים. לעומת זאת הצורה מְחַשְּׁבִים היא ריבוי של מְחַשֵׁב (צורת ההווה של הפועל חישב).
השוו: מַסְמֵר–מַסְמְרִים, מַבְרֵג–מַבְרְגִים.
 	
מִקְטֹרֶן – מִקְטָרְנִים / מִקְטוֹרָנִים
הקמץ בטי"ת הוא קמץ קטן, כלומר תנועת o.
 	
קֵיסָם – קִסְמִים / קֵיסָמִים
מקור המילה קיסם בלשון חז"ל ויש לה כמה מסורות ניקוד והגייה. במונחי האקדמיה נקבעה הצורה התקנית קֵיסָם וברבים קֵיסָמִים.

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מה היחיד? מה הרבים? - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-06-02 11:49:40
    [post_modified_gmt] => 2020-06-02 08:49:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21597
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5497
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-25 10:27:45
    [post_date_gmt] => 2012-11-25 08:27:45
    [post_content] => 
סוּרגה, צמוּדונים, קטיפת תלמים, רְדיד
סֻרְגָּה (סוודר וכדומה)
סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה.
סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית), ולסורגה נרכסת בעלת שרוולים (קרדיגן) נקבע המונח מִקְטוֹרָה.
המילה סורגה היא מחידושי מילון האקדמיה למונחי תפירה ולבוש משנת תשמ"ד (1984).
צְמוּדוֹנִים (טייטס)
צמודונים הם מכנסיים העשויים חומר גמיש וצמודים לגוף.
במילה מכנסיים, שמקורה בתנ"ך, יש סיומת זוגי על שם שני חלקי הבגד שאליהם נכנסות הרגליים. לעומתה במילה צמודונים נבחרה סיומת הרבים הרגילה (והשוו נעליים לעומת סנדלים). שתי המילים – מכנסיים וצמודונים – מינן זכר ומתאימים להן שמות תואר ופעלים בזכר־רבים: מכנסיים ארוכים, צמודונים עבים וכדומה.
המילה צמודונים חודשה באקדמיה בשנת תשס"א (2001) בעקבות הצעות שהגיעו מן הציבור.
קְטִיפַת תְּלָמִים (קורדרוי)
קטיפת תלמים היא אריג שחלק מחוטיו משוכים החוצה ויוצרים תלמים של קטיפה. זהו אריג חזק והוא משמש למכנסיים, למקטורנים (ז'קטים), לסרבלים (אוברולים) ועוד. באריגי קטיפת תלמים משתמשים גם לריפוד.
המילה קְטִיפָה – המשמשת בעיקר בעברית החדשה – מוכרת מן הערבית, ואילו המילה תֶּלֶם מקורה בתנ"ך.
המונח קטיפת תלמים נקבע במילון למונחי אריגה, שאושר באקדמיה בשנת תשס"ב (2002).
רְדִיד (שָׁל)
רדיד הוא מטפחת גדולה עשויה אריג או סריג שעוטפים בה את הכתפיים.
המילה רדיד נזכרת בתנ"ך פעמיים – בפרק ג בישעיהו בתוך רשימה ארוכה של תכשיטים ופריטי לבוש של נשים: "וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים" (כג); ובשיר השירים: "נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת" (ה, ז).
קרובים לרְדִיד הצָעִיף והסוּדָר. המילה צָעִיף מקורה בתנ"ך, ושם משמעה בד, כנראה שקוף ודק, לכיסוי הפנים. המילה סוּדָר נשאלה ללשון חז"ל מן היוונית, ומשמעה בד, בעיקר לכיסוי הצוואר.
    [post_title] => לבוש עברי לחורף
    [post_excerpt] => זכיתם ללבוש פעם בגד שעשוי קטיפת תלמים? אתם יודעים מהם סורגה ורדיד? ומהי החלופה העברית ל"טייטס"? מתלבשים בעברית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-11-25 16:01:57
    [post_modified_gmt] => 2021-11-25 14:01:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5497
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7544
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-10-09 15:41:52
    [post_date_gmt] => 2011-10-09 13:41:52
    [post_content] => אֲפֻדָּה - sleeveless pullover
סוּרגה בלי פתיחה ובלי שרוולים.



חוֹתָלוֹת - puttee
רצועות אריג שכורכים על השוק מן הקרסול ומעלה.



חֲלִיפַת שֵׁנָה, פִּיגָ'מָה - pyjamas



יַרְכִּית - tunic
טוניקה.



כֻּמְתָּה - beret
בֵּרֵט; כובע עגול בלי מצחייה.



לְסוּטָה - waistcoat
וֵסְט; סורגה נרכסת בלי שרוולים.



מָתְנִית - battledress
בטלדרס, מעיל צבאי קצר או מעיל ספורט, המהודק במעין חגורה ליד המותניים.



מְעִיל רוּחַ - wind jacket, windbreaker
מעיל קל עשוי בד דק ואטום להגנה מפני הרוח.



מִקְטוֹרָה - cardigan
סורגה נרכסת בעלת שרוולים.



מִקְטֹרֶן - jacket
ז'קט, מעיל קצר.



סוּדָר - scarf
כיסוי לצוואר, בדרך כלל פיסת אריג או פיסת סריג מוארכת (המילה המקראית צָעִיף [veil] היא כיסוי שקוף לפנים, ומכאן בימינו: צעיף לכלה).



סֻרְגָּה - sweater
סוודר; שם כולל לבגד סרוג לחלקו העליון של הגוף.
ראו גם: לבוש עברי לחורף



פַּקְרֵס - pullover, jumper
פּוּלוֹבֶר; סוּרגה בלי פתיחה ובעלת שרוולים.



שִׁכְמִיָּה - caps
מעיל ללא שרוולים – המונח על השכם.
    [post_title] => ביגוד לחורף
    [post_excerpt] => מה הם סורגה וירכית? את מה מתרגמת אפודה ואת מה מתרגמת כומתה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%92%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-03-21 23:27:01
    [post_modified_gmt] => 2019-03-21 21:27:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7544
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)