הדף בטעינה

על המילה מִצְלָם

במילון

 (ללא ניקוד: מצלם)
מיןזכר
שורשצלם
נטייהמִצְלָמִים

הגדרה

  • (בצילום סרט) צילום רצוף מרגע הלחיצה על כפתור הצילום עד הפסקתו (בלועזית: שׁוֹט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

קולנוע עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5495
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-02 10:17:07
    [post_date_gmt] => 2012-12-02 08:17:07
    [post_content] => 

מן המילון למונחי תקשורת, תשע"ב-תשע"ג (2012)

חלונית, מצלם, צחקיק, קדימון, פעלולים

חַלּוֹנִית (פריים)

kolnoaחלונית היא מונח בתחום הצילום שמשמעו מסגרת הצילום כפי שהיא נראית מבעד לעדשת המצלמה. מעצבים את הצילום על ידי הרחבה או הצרה של החלונית או על ידי הזזתה לצד זה או אחר. המילה הלועזית פריים היא גם תמונה יחידה בסרט; למשמעות זו נקבעה המילה תְּמוּנִית. קצב הצילום וההקרנה של סרט הוא בדרך כלל 24 או 25 תמוניות בשנייה. בשתי המילים חַלּוֹנִית ותְמוּנִית נוספה למילים קיימות הסיומת ־ִית לציון הקטנה.

מִצְלָם (שׁוֹט)

מצלם הוא צילום רצוף מרגע הלחיצה על כפתור הצילום ועד הפסקת הצילום. החידוש מִצְלָם  מצטרף לשורה של מילים מן השורש צל"ם שנוצרו בעברית החדשה כגון צִלֵּם, תַּצְלוּם ומַצְלֵמָה – מן המילה המקראית צֶלֶם שמשמעה דמות. עוד חידוש שיסודו בשורש זה הוא צְלַמְנוֹעַ ("דּוֹלִי", מכשיר להסעת המצלמה בשעת הצילום); ביאליק השתמש במילה זו לקולנוע. עוד על חידוש המילים מן השורש צל"ם ראו במאמרו של ראובן סיוון מי המציא את הפועל צלם?

צַחְקִיק (גאג)

צחקיק הוא פרט קטן שעשוי להצחיק ואינו קשור במישרין לעלילה, למשל כובע מצחיק לראשה של דמות הנכנסת לפתע ברגע מתוח בעלילה. המילה צחקיק מצטרפת למילים אחרות שחודשו במשקל הזה – כמו זמריר (ג'ינגל) וסמליל (לוגו). שורש המילה הוא צח"ק. חוקר העברית והארמית יחזקאל קוטשר הראה בספרו מילים ותולדותיהן כיצד ארבעת הפעלים המביעים צחוק בעברית – צָחַק, שָׂחַק, גִּחֵךְ, חִיֵּךְ – התגלגלו משורש שמי אחד.

קְדִימוׁן (פרומו, טריילר)

קדימון הוא סרטון המורכב מקטעים של סרט קולנוע או של תכנית טלוויזיה שיוצגו בקרוב. מטרתו להודיע לצופה על הסרט או על התכנית, להטעימו מהם ולמשוך אותו לצפות בהם. המילה קדימון נבחרה מתוך כמה הצעות שעלו בדיון במליאת האקדמיה ובהן מַקְדִימוֹן, מַטְעִימוֹן, אַתְחַלְתּוֹן. את המילה קדימון הציע חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן. המילה קדימון אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

פַּעֲלוּלִים (אפקטים)

פעלולים, מתוך מילון הכיס פעלולים הם פעולות מכוונות של תאורה או של קול או של אמצעים טכניים אחרים שנועדו ליצור רושם של המציאות המוצגת. המילה משמשת בתחום התיאטרון, הקולנוע, הטלוויזיה וכדומה, וכיום גם במחשבים, כגון בעריכת מצגות. המילה פַּעֲלוּל נוצרה מהכפלת אות השורש האחרונה, והיא דומה למילה לַהֲטוּט שחידש אברהם שלונסקי, וכן למילים גַּבְשׁוּשׁ, זַהֲרוּר, קַמְטוּט, קַמְצוּץ. נעיר כי בהקשרים מדעיים המילה הלועזית אפקט מתורגמת במילה תּוֹצָא, כגון תוצא חממה, תוצא דוֹפְּלֶר. את המילה פעלולים קבע ועד הלשון בשנת ת"ש (1940) במילון למונחי תיאטרון. [post_title] => קולנוע עברי [post_excerpt] => "כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:51:06 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:51:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5495 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"כבר בפרומו של הסרט רואים שימוש מרובה באפקטים, והסרט מלא גאגים משעשעים" – בעברית תוכלו לומר שבקדימון רואים שפע פעלולים וצחקיקים. על חלופות אלו וגם על חלונית ומִצְלָם – מבחר מונחי קולנוע ממילון התקשורת של האקדמיה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום של גולדה מאיר

אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9148
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-11-20 12:05:22
    [post_date_gmt] => 2012-11-20 10:05:22
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ז במרחשוון תשע"ג (12 בנובמבר 2012) אושרו מילים בשימוש כללי ורשימות מונחים שונים וכמה ענייני דקדוק.

מילים ומונחים שונים

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי: לצד בּוֹרְחָנוּת לאסקפיזם נקבעו בּוֹרְחָן לאסקפיסט ובוֹרְחָנִי לאסקפיסטי. כמו כן הוחלט לייחד את המילה בּוֹנְנוּת (שנקבעה בעבר תמורת insight) למדיטציה; הפועל: בּוֹנֵן; מודט (מי שעוסק במדיטציה) הוא בּוֹנָן. האקדמיה החליטה שלא לחדש מילה מיוחדת ל"סלוגן" אלא להמליץ על המילה הוותיקה סִסְמָה כשהיא לעצמה או  בצירופים כגון ססמת בחירות, ססמת פרסומת.

עוד החליטה האקדמיה שכיסוי המתברג על צוואר הבקבוק יכול להיקרא הן מִכְסֶה מִתְבָּרֵג הן פְּקָק מִתְבָּרֵג. התקליטור הקרוי די־וי־די הוא תַּקְלִיטוֹר חֹזִי (או תקליטור וידאו). כמו כן אושרו כמה מילים ומונחים הרווחים בשימוש: הוֹפְכִי (במתמטיקה); רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה (playlist); כּוֹנַן תַּקְלִיטוֹרִים (במחשב); נַגָּן (player) – בהקשר זה חשוב להדגיש כי הפועל ושם הפעולה יותאמו להקשר, כגון 'השמעת מוזיקה','להפעיל תכנה', 'הַצג סרט' (ולא "לנגן סרט" וכדומה).

מונחי הדברה ורשימה משלימה למונחי התקשורת

מליאת האקדמיה אישרה את מונחי ההדברה – פרק משלים למילון למונחי איכות הסביבה שאושר בשנת תשע"א (2011), וכן אושרה רשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים, ובה המילה מִצְלָם לשוֹט.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)".

המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, פרצה את הדרך, וכעת באופן רשמי ובאישור האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורות נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אישה. משמעות ההחלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר - ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר), וכאמור כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעקרון השוויון בשמות התואר לא פסחה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונתנה למעשה תוקף גם לשמות דרגות צה"ליות כמו רב־טוראית, רבת סרן או תת־אלופה.

המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית ועוד. לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים עברית.

בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה:

  • נקבעו כללים המסדירים את ניקודם ואת נטייתם של ראשי תיבות ההגויים כתיבה אחת.
  • נקבעו כללים לנטיית פעלים במגזרת פ"י בבניין קל. החידוש העיקרי הוא בקביעת הנטייה של הפועל יָזַם: אֶזֹּם תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם – על דרך פעלים מגזרת פ"נ, בדומה לפעלים יָצַר ויָצַק: אֶצֹּר תִּצֹּר, לִצֹּר; אֶצֹּק תִּצֹּק.

> החלטות נוספות תוכלו למצוא במדור החלטות האקדמיה.

[post_title] => אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי, וכן אושרו מונחי ההדברה ורשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים. בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%91%d7%9b%d7%96-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-14 00:35:35 [post_modified_gmt] => 2020-09-13 21:35:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9148 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי, וכן אושרו מונחי ההדברה ורשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים. בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

שׁוֹט (בקולנוע)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9913
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-02-13 16:15:06
    [post_date_gmt] => 2012-02-13 14:15:06
    [post_content] => בדיון במליאת האקדמיה על המילון למונחי התקשורת הוחלט שיש מקום לקבוע חלופה עברית למילה שׁוֹט הרווחת בתחום הקולנוע והטלוויזיה - לצד המונח הלועזי.

המילה "שׁוֹט" (מאנגלית: shot) משמעה הבסיסי תנועה מהירה, שיגור מהיר, ירייה מתוך כלי, ומכאן בהשאלה גם צילום (במצלמה רגילה או במצלמת קולנוע). אין קשר למילה העברית שׁוֹט (מקל שמחוברת אליו רצועת עור ונועד להצלפה) למרות הדמיון בין 'שוט' האנגלית לתנועת השוט העברי.

הוועדה למונחי תקשורת ההמונים של האקדמיה פנתה לציבור בבקשה להגיב על ההצעות שעלו ולהציע חלופות משלו.

נוסף על ההצעות שעלו בדיוני הוועדה – צְלִים, תַּצְלִים, הֶצְלֵם, מִצְלָם, טֹל, קיבלנו מן הציבור את ההצעות האלה:
  • מן צל"ם: תצלים, צלימה, הצלמה, צלוּמה, צילומון, צִלְמוּן, תצלימון, צילומית.
  • מן צל"ף: צֶלֶף, תצליף, צְלִיף, צִלּוּף.
  • מן רצ"ף / צר"ף: תרציף, מִרְצָף, רִצָּפוֹן; תצריף.
  • מן בז"ק: תבזיק, בִּזְקון, מבזקית/הבזקית.
  • שורשים שונים: זריזון, שְלַח, הֶסְרֵט, קֶלַע, תקרין, מִסְגָּר, מִתְפָּס, מִצְרָב, קִטעון, תִּמְנוּן.
  • הלחמים: תמונע, תמונף (תמונת חטף), צילצוף (=צילום רצוף), צילומחד, צלמור, צילומשך.
  • מילים קיימות: קטע צילום, רצועה, דגם, מקטע, שיוט.
בישיבה מיוחדת של הוועדה למונחי התקשורת ביום ז' בניסן תשע"ב, 30 במארס 2012, הוחלט להמליץ למליאת האקדמיה על החלופה מִצְלָם. המונח אושר במליאת האקדמיה במרחשוון תשע"ג (נובמבר 2012). [post_title] => שׁוֹט (בקולנוע) [post_excerpt] => בעקבות החלטת האקדמיה שיש לקבוע חלופה עברית למונח 'שׁוֹט' בתחום הקולנוע, פנתה הוועדה למונחי תקשורת ההמונים לציבור בבקשה להגיב על הצעות שעלו או להציע חלופות אחרות. החלופה שנבחרה - מִצְלָם - אושרה באקדמיה במרחשוון תשע"ג (נובמבר 2012). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%81%d7%95%d6%b9%d7%98-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-03-05 14:16:18 [post_modified_gmt] => 2017-03-05 12:16:18 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9913 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעקבות החלטת האקדמיה שיש לקבוע חלופה עברית למונח 'שׁוֹט' בתחום הקולנוע, פנתה הוועדה למונחי תקשורת ההמונים לציבור בבקשה להגיב על הצעות שעלו או להציע חלופות אחרות. החלופה שנבחרה - מִצְלָם - אושרה באקדמיה במרחשוון תשע"ג (נובמבר 2012).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מִצְלָם
לרשימה המלאה
תקשורת (תשע"ב, 2011)
מִצְלָם עֲנָק , שׁוֹט עֲנָק מצלם רחב מאוד שמראה את מושא הצילום ואת הקשרו הסביבתי (רקע, קדמה)
המונח מִצְלָם אושר בשנת תשע"ג.
תקשורת (תשע"ב, 2011)
מִצְלַם בֵּינַיִם , שׁוֹט בֵּינַיִם צילום מִשנִי שתפקידו להפריד בין שני צילומים עיקריים, בדרך כלל כדי לשפר את זרימת העריכה
המונח מִצְלָם אושר בשנת תשע"ג.
תקשורת (תשע"ב, 2011)
מִצְלָם בְּגֹבַהּ הָעַיִן , שׁוֹט בְּגֹבַהּ הָעַיִן מצלם שבו העדשה ממוקמת בגובה עיני הדמות המצולמת
המונח מִצְלָם אושר בשנת תשע"ג.
תקשורת (תשע"ב, 2011)
מִצְלָם עִלִּי , שׁוֹט עִלִּי מצלם ממעוף הציפור, כלומר מזווית גבוהה יחסית לגובהו של מושא הצילום
המונח מִצְלָם אושר בשנת תשע"ג.