הדף בטעינה

על המילה מִנּוּי

במילון

 (ללא ניקוד: מינוי)
מיןזכר
שורשמני
נטייהשם הפעולה של מְמַנֶּה; השם המופשט של מָנוּי

הגדרה

  • קביעת אדם לתפקיד מסוים או למשרה וכדומה
  • הרשמה לקבלת שירות וכדומה באופן קבוע כגון 'מינוי לכתב עת', 'מינוי לתיאטרון'
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שני ילדים בבריכה ולמעלה בועית דיבור: עשיתי מינוי או מנוי?

מינוי ומנוי

מָנוי – האדם שנמנֶה על רשימה או דבר, כלומר משתתף בו (subscriber). מינוי – פעולת ההרשמה (subscription).
המשך קריאה >>

על העברית בלשון השידור

WP_Post Object
(
    [ID] => 10006
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-20 14:36:02
    [post_date_gmt] => 2015-05-20 11:36:02
    [post_content] => 

לקריאת המאמר

זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע טלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.

[post_title] => על העברית בלשון השידור [post_excerpt] => במאמר מסופר על האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, על העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-12-31 14:12:07 [post_modified_gmt] => 2020-12-31 12:12:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10006 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במאמר מסופר על האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, על העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור. המשך קריאה >>
איור של מליאת הכנסת

לקראת הבחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 

יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

שְׁדֻלָּה (לובי)

שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

מַצָּע

מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ (accountability)

אחריות דיווח היא חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. רבים משתמשים למשמעות זו בחידוש אַחְרָיוּתִיּוּת (שבו גובבה הסיומת ־יוּת פעמיים), ואולם חסר בו רכיב הדיווח שהוא עיקר העניין. בצירוף אחריות דיווח חברו שתי מילים – ותיקה וחדשה. אחריות היא מילה מלשון חז"ל: השם המופשט מן אַחְרַאי, וקושרים אותה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה המחודשת דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). הצירוף אחריות דיווח אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1995). מליאת הכנסת [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:02:56 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:02:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 51

למד לשונך 51

WP_Post Object
(
    [ID] => 6938
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2004-01-14 15:18:26
    [post_date_gmt] => 2004-01-14 13:18:26
    [post_content] => לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד
    [post_title] => למד לשונך 51
    [post_excerpt] => לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: דַּף מֵידָע או עֲלוֹן מֵידָע, דַּף פִּרְסוּם או עֲלוֹן פִּרְסוּם, מְלַאי, מְצַאי, תַּמְצִית, תַּקְצִיר, שִׁעְתּוּק, מִנּוּי.

    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-51
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:11:35
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:11:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6938
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: דַּף מֵידָע או עֲלוֹן מֵידָע, דַּף פִּרְסוּם או עֲלוֹן פִּרְסוּם, מְלַאי, מְצַאי, תַּמְצִית, תַּקְצִיר, שִׁעְתּוּק, מִנּוּי. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 13

אקדם 13

WP_Post Object
(
    [ID] => 7966
    [post_author] => 5
    [post_date] => 1998-11-14 16:01:12
    [post_date_gmt] => 1998-11-14 14:01:12
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1
  • בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1
  • הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2
  • מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת וילי י' אליאס, עמ' 2
  • ישיבה חגיגית בוועדת החינוך בכנסת, עמ' 2
  • פורסמו ברשומות החלטות האקדמיה (דקדוק), עמ' 3 הפעלה בכפולים, משקל פְּעֻלָּה, משקל פַּעְלָה פִּעְלָה, מינוי, פלנטריומים, אישיויות ואחריויות, כפתי (ולא כפתתי), סימון שורש, פיזיקה
  • מישיבות מליאה האקדמיה, עמ' 3 בְּדָל-בְּדָלֵי, צֶלַע, תְּעוּזָה, לְמָחֳרַת, צירוף שרכיבו הראשון כמת, אותו (ה)מקום, שמות כגון דוגמה ומשכנתה
  • מילים ומונחים חדשים, עמ' 3 צָג ומַצָּג, מכתב אלקטרוני ודף פותח, מִפְגָּשׁ, מַלְקֶטֶת, צילום ותצלום, מִנְהָלָה ומִנְהֶלֶת (השכונה)
  • מקומה של הכוונת הלשון בימינו מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 4 כָּרֵס, פִּרְאִי, תינוקות, מָה, רָטֹב ורָטוּב, בלעדי ובלבדי, הגב' או גב', הד"ר או ד"ר
  • שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש מאת אפרים חזן, עמ' 5
  • האקדמיה ללשון באינטרנט (אתר חדש), עמ' 6
  • העיירה היהודית בסיפורת העברית הבתר־קלסית מאת יגאל שוורץ (הרצאה בערב השנתי לכבוד פרופ' אלרהנד), עמ' 6
  • דוד שחר ז"ל, עמ' 7
  • המגיד (העיתון העברי הראשון, במדור הספרות החדשה של המילון ההיסטורי), עמ' 8
  [post_title] => אקדם 13 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-13 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-13 15:45:05 [post_modified_gmt] => 2021-05-13 12:45:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7966 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1 בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1 הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2 מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִנּוּי ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>