הדף בטעינה

על המילה מִטְעָנִית

במילון

 (ללא ניקוד: מטענית)
מיןנקבה
שורשטען (מטען)
נטייהמִטְעָנִיּוֹת

הגדרה

  • מַשָׂאית קטנה (בלועזית: טֶנְדֶּר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של אדם בתנועה רכוב על רכינוע

מילים על גלגלים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5590
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-09 09:48:28
    [post_date_gmt] => 2012-06-09 06:48:28
    [post_content] => 

מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה

מִטְעָנִית (טנדר)

מתוך מילון הכיס "100 מילים"מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו נוצרו על פי המילה מְכוֹנִית, חידושו של איתמר בן אב"י בתחילת המאה העשרים. ראשיתה של המכונית בצירוף המילים 'עֲגָלָה מְכוֹנִית' (בצירוף זה 'מכונית' היא שם תואר מן המילה 'מכונה'). המילה מטענית נקבעה במילון למונחי הנדסת דרכים, תש"ן (1990).

הֶסֵּעִית (שאטל)

היסעית היא כלי תחבורה ההולך ושב לעיתים מזומנות במסלול קבוע בין מקומות מוגדרים, למשל בין נמל תעופה למרכזה של העיר הסמוכה, ובדרך כלל אינו חלק מן התחבורה הציבורית הרגילה. המונח הלועזי shuttle (שאטל) נשאל לתחום התחבורה מן האריגה. זהו חלק דמוי סירה בנול, העובר הלוך ושוב דרך חוטי השתי ואורג את חוטי הערב. בלשוננו קוראים לחלק הזה בּוּכְיָיר (על פי התלמוד הבבלי). המילה היסעית אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003) וכלולה במילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012).

רְכִינוֹעַ (סגוויי)

רכינוע הוא רכב חשמלי בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד, והוא משמש לאדם אחד בעמידה. על הרוכב לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוע: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון). את המילה רכינוע הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

גַּלְגִּנּוֹעַ

כבר בשנת תרצ"ז נקבעה החלופה העברית גַּלְגִּלַּיִם (בלי ניקוד: גלגיליים) לקורקינט במילון למונחי ההתעמלות שפרסם ועד הלשון. המילה לא נקלטה. לא מכבר פנה ד"ר אלישע פרוינד לאקדמיה בהצעה לחדש את המילה גלגינוע לגלגיליים ממונעים. הצעתו נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). אולי דרך הגלגינוע תהיה עדנה למילה גלגיליים. ודרך אגב, המילה קורקינט היא שיבוש של המילה הצרפתית trottinette (טְרוֹטִינֵט).

צְמִיגִיָּה (פנצ'רייה)

צמיגייה היא בית מלאכה לתיקון נְקָרִים בצמיגי המכונית ולטיפולים אחרים הקשורים בגלגלי המכונית. העובד בצמיגייה (פנצ'ר־מאכער) הוא צְמִיגַאי. המילים צמיגייה וצמיגאי נגזרו מן המילה צְמִיג – גם היא חידוש בן זמננו. הצְמיג עשוי מצֶמֶג – מוהַל חלבי שנוצר בכמה סוגי צמחים, והוא המקור לגומי. כיום מייצרים צמיגים גם מגומי סינתטי. את המילה צמיגייה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994). [post_title] => מילים על גלגלים [post_excerpt] => טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:13:19 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:13:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5590 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה. המשך קריאה >>
רכבת על גשר

מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9176
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-19 13:33:49
    [post_date_gmt] => 2012-03-19 11:33:49
    [post_content] => 

בכ"ה באדר תשע"ב (19 במארס 2012) שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ונשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מכריזים על הופעתו של המילון למונחי התחבורה היבשתית הראשון בישראל.

במילון החדש בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־1800 מונחים במגוון תחומי התחבורה היבשתית: תכנון תחבורה, הנדסת תנועה, תחבורה ציבורית, תחבורה מסילתית, שינוע מטענים ועוד.

המילון הוא פרי יזמה של משרד התחבורה. בשנת 1995 פנה שר התחבורה דאז, ישראל קיסר, לאקדמיה ללשון בבקשה להקים ועדה שתסדיר את מונחי התחבורה בכל התחומים: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המילון החדש כולל מונחים רבים שכבר נקלטו בעברית, כמו המֶחלף שנועד לשפר את התחבורה מבחינת התעבורה והבטיחות גם יחד, המָסוף (טרמינל) המשמש לנוסעים ומטענים ומכמונת המהירות. לצדם מופיעים במילון מונחים שכבר החלו לשמש, כמו מסוע לכת שאנו נעזרים בו בנמל התעופה והנסועה המחליפה את המילה הלועזית קילומטרז'.

לצד המילים שכבר נקלטו, המילון מציע מונחי תחבורה עבריים חדשים, ואלה – יש לקוות – יהפכו עד מהרה לנחלת הכלל. במקום לנסוע ב"רכב היברידי" ניסע בקרוב ברכב כלאיים, את תופעת ה"חאפרים" יחליפו החטפניות, הטנדר המיתולוגי יהפוך למטענית, ובמקום צ'קלקה נאמר צפירור.

במילון אפשר למצוא גם את הנווטן, הקרוי בפינו ג'י־פי־אס, וגם את העדכן – מערכת שילוט אלקטרונית המציגה מידע בזמן אמת לנוסעי התחבורה הציבורית, וכן את הסְעוֹנית – מיניוואן להסעת 5–8 נוסעים ומטענים. עוד אפשר למצוא במילון את המילה העתיקה קַרְפִּיף שנקבעה לציון שטח מסילתי לתחזוקת רכבות ולתפעולן.

השר כץ ציין כי המילון, המסדיר את המונחים התקניים בתחום התחבורה, יסייע לאנשי המקצוע להנהיג שפה אחידה ותקנית, ויתרום לשיח הציבורי בתקשורת ובקרב כלל דוברי העברית בכל מה שקשור לתחבורה. "התפתחותה המהירה של התחבורה בישראל לצד ההתפתחות המופלאה של השפה העברית מחייבות ריכוז של כל מונחי התחבורה תחת קורת גג אחת," הוסיף כץ. לדברי השר כץ, משרד התחבורה מקדם כיום מיזמי תחבורה רבים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים. מדובר במיזמים שיחברו את כל חלקי המדינה ברשת תחבורה מודרנית ומתקדמת, הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד ואחד מאתנו.

נשיא האקדמיה ללשון פרופ' בר־אשר העלה על נס את שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין האקדמיה ללשון העברית. לדבריו, זהו מפעל מינוח בעל היקף עצום, ויש לקוות ששיתוף הפעולה יביא לכך שהמונחים לא ייוותרו בין דפי המילון אלא ייקלטו בקרב בעלי המקצוע, ומהם יגיעו גם אל הציבור הרחב.

מנכ"לית האקדמיה טלי בן־יהודה ציינה שמאחורי המילון עומדים חברי הוועדה למונחי התחבורה שהשקיעו שנים רבות של עבודה מסורה. היא הזכירה את אנשי משרד התחבורה סימונה גולדנברג יושבת ראש הוועדה, פינחס בן־שאול וד"ר דן לינק, ואת חברי האקדמיה ד"ר קציעה כ"ץ והמתרגם והעורך אברהם יבין. עוד היא הדגישה את תרומתם הגדולה של עובדי המזכירות המדעית של האקדמיה לעבודת הוועדה ואת פועלם בהפקת המילון. בסיום דבריה אמרה: "שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המקצוע לאנשי הלשון חיוני לקביעת מונחים מקצועיים מדויקים ברוח העברית".

קטע ממילון למונחי התחבורה היבשתית

כתבו עלינו:

תפעילו צפירור, יש כאן חטפנית – "ידיעות אחרונות", כ"ה באדר תשע"ב (19 בפברואר).

> מחיר: 58 ש"ח. להזמנת המילון כתבו לנו לכתובת etti.mishli@gmail.com.

[post_title] => מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012) [post_excerpt] => כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:51:57 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:51:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9176 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כ"ה באדר תשע"ב, 19 במארס 2012: במילון החדש מילים חדשות רבות, כמו נווטן לג'י-פי-אס, רכב כלאיים במקום רכב היברידי, הטנדר הפך למטענית והצ'קלקה לצפירור. המשך קריאה >>
מכונית מן המוכן - איור

מכונית מן המוכן

WP_Post Object
(
    [ID] => 989
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 08:03:00
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 06:03:00
    [post_content] => 

איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים?

כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים בבית המקדש שבנה שלמה: "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת... כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" (מלכים א ז, לח). מבנה המכונות – כלומר הבסיסים – מתואר בפירוט רב, ובין השאר נאמר שהמכונות ניצבו על אוֹפַנִּים (גלגלים).

ביוונית העתיקה שימשה מילה שצלילה דומה: מֵכָנֶה (mechane) – מתקן מעשה ידי אדם שנועד לתכלית מסוימת. המילה אף חדרה ללשון חז"ל בצורה מוּכְנִי – במשמעות מכשיר או חלק של מכשיר. ביוונית שימשה המילה בעיקר לציון מתקן להרמה.

משמעות זו מוכרת מן הביטוי דֵּאוּס אֵקְס מָכִינָה (deus ex machina = אֵל מתוך מכונה). זו גרסתו הלטינית של ביטוי מן התיאטרון היווני הקדום: הופעה פתאומית של האל מעל לבימה באמצעות מתקן הרמה המתירה עלילה שהסתבכה. המילה היוונית מֵכָנֶה נתגלגלה לכל לשונות אירופה, כגון machine באנגלית ו־máquina בספרדית, ומשמעה התרחב והתעדכן על פי ההתפתחות הטכנולוגית. ממנה נגזרו גם המילים מֵכָנִי, מֵכָנִיקָה ומֵכָנִיזְם.

בעיתונות ובספרות העברית החדשה נקשרו שתי המילים העתיקות – מֵכָנֶה היוונית ומכונה העברית: המילה 'מכונה' קיבלה את המשמעות של המילה היוונית בגלגולה המודרני בלשונות אירופה. כך למשל מתוארת יעילותה של מכונת דפוס בעיתון המגיד משנת 1857: "מכונה (מאשינע) אשר מאליה תמלא מלאכת ארבעה זעצער [סַדָּרִים השׂמים את אותיות העופרת] יום יום". כיום יש לנו מכונות עד בלי די, ואף נגזר מהן שם הפעולה מיכּוּן שמשמעותו החלפה של עבודת ידיים במכונות.

המילה המקראית מכונה זכתה אפוא לחיים חדשים בלשוננו. לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius.

ואיך נוצרה המכונית? בראשית המאה העשרים החלו לכנות את האוטומוביל – אותו כלי המונע בכוח עצמו – בצירוף העברי "עגלה מכונית" (מכונית כשם תואר). כך מצאנו בידיעה מ־1909 בעיתון "הצבי" בעריכת בן־יהודה: "המלכה מרגריתה, אמו של מלך איטליה, תסע בקרוב למדינת יפן. בנסיעתה זו תקח אתה עגלה מכונית לעבר בה לארך הארץ ולרחבה". עד מהרה התקצר הצירוף והיה למכונית.

על פי צורתה של המילה מכונית התחדשו במשך הזמן כמה וכמה שמות של כלי תחבורה בסיומת ־ית: מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, חֲלָלִית, כַּבָּאִית, וגם חידושים מוכרים פחות: מִטְעָנִית (טנדר), הֶסֵּעִית ('שאטל'), מְפַנִּית שֶׁלֶג, מִשְׁלוֹחִית ('ואן' מסחרי), צַוְתָּאִית (carpool), תִּיּוּרִית (רכב לתיור).

את חידושה של המכונית העברית מייחסים לאיתמר בן אב"י, והוא עצמו ייחס את התפשטותה של המילה לשיר הילדים "המכונית" של ח"נ ביאליק שפורסם לראשונה במרחשוון תרצ"ג (1932):

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר, / קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר. / קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר! / קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, / מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר. / ... הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ / הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה / גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => מכונית מן המוכן [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-06-29 22:05:58 [post_modified_gmt] => 2020-06-29 19:05:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=989 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים? כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מִטְעָנִית
לרשימה המלאה
תחבורה (תש"ן, 1990)
מִטְעָנִית רכב מסחרי לא-אחוד, מכונה טֶנְדֶּר
מונחים נוספים באותה המשמעות: טֶנְדֶּר (לועזי)
תחבורה (תשע"ב, 2012)
מִטְעָנִית מכונה טֶנְדֶּר; רכב מסחרי לא-אחוד
מונחים נוספים באותה המשמעות: טֶנְדֶּר (לועזי)