הדף בטעינה

על המילה מִזְעָר

במילון

 (ללא ניקוד: מזער)
מיןזכר
שורשזער
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • הכמות הקטנה ביותר (בלועזית: מִינִימוּם)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אומנות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5599
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-05-20 09:59:39
    [post_date_gmt] => 2012-05-20 06:59:39
    [post_content] => 

הדבק, מזערת, חלון מסכית, פתכה, טינית, מוזאון קטור

הֶדְבֵּק (קולז')

הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים זה לזה: הדבק סוגות, הדבק רעיונות, הדבק סגנונות, הדבק ציטוטים ועוד. הדבק הוא גם אתר במרשתת הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים (mashup). המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק. את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).

מִזְעֶרֶת (מיניאטורה)

מזערת היא יצירת אומנות – ציור, פסל ואף טקסט – במידות זעירות, וכן דגם זעיר של מבנה, של עיר וכדומה. השורש זע"ר מביע קטנוּת ומיעוט, והוא מקביל לשורש צע"ר (צָעִיר, מִצְעָר). מן השורש זע"ר יש במקרא מִזְעָר וזְעֵיר: "מְעַט מִזְעָר" (ישעיהו), "כַּתַּר לִי זְעֵיר" (איוב, מקובל לפרשו 'חכה לי מעט'). מספר הזוהר ירשנו את הצירוף 'בזעֵיר אנפין' (מילולית 'בקטן־פנים') המתפרש כיום "בפנים קטנות" ומשמש לעיתים חלופה ל'מיניאטורי'. לצד אלו התחדשו בלשוננו זָעִיר, זַעֲרוּרִי, זִעוּר (למשל סרט זיעור – מיקרופילם), מִזְעָרִי (מינימלי), ומכאן הפועל מִזְעֵר, וגם מִזְעֶרֶת. המילה מִזְעֶרֶת נכללת במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).

חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז')

חלון מסכית הוא לוח המורכב מחתיכות זכוכית צבעוניות, המצטרפות לקישוט. הלוח מותקן כשמשה במבנה. המילה מסכית נקבעה על פי מַשְׂכִּית שבתנ"ך, שמקובל לפרשה 'ציור', 'קישוט', 'מעשה אומנות', למשל: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא). שורש המילה משכית הוא שׂכ"י, ובתקופה מאוחרת יותר נכתב בסמ"ך. הפועל סָכָה משמעו 'הסתכל', 'ראה', וכך נאמר במדרש על יסכה "שהכל סוכים ביופיה". מכאן גם המילה סיכוי – תקווה, תוחלת, מה שנראה לעתיד. בדומה למשכית יש במקרא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה. שכיות וכן משכיות הן חפצים נחמדים למראה. את הצירוף חַלּוֹן מַסְכִּית הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

פְּתֵכָה (פָּלֵטָה)

פתכהפתֵכה היא לוח של ציירים למשיחה ולפיתוך (ערבוב) של צבעים. בדרך כלל לפתכה צורה אליפטית, ויש בה מקום להנחת הצבעים וחלל להכנסת האגודל. מילים מן השורש פת"ך המציינות ערבוב מוכרות מספרות חז"ל. את המילה שָׁמַיִם שבסיפור הבריאה דרשו חז"ל במשמעות 'אש' ו'מים': "נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה, ומהן נעשו שמים" (בראשית רבה). על הפסוק "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (שמות ט, כד) נאמר במדרש "אש וברד פתוכין זה בזה" (פסיקתא דרב כהנא). המילה פתכה אושרה באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

טִינִית (פלסטלינה)

טיניתטינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת המילה בצורה טִינָה (או טִינָא), והיא מקבילה במשמעה למילים המקראיות 'חומר' ו'טיט'. במדרש תהלים נאמר על ים סוף: "נעשה להם [לבני ישראל] טינא, כמה שנאמר 'דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (חבקוק ג, טו), ובמצרים כתיב 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים' (שמות א, יד). כיון שירדו לים אמרו: מטיט וחומר יצאנו ובטיט וחומר חזרנו. מיד 'וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב' (תהלים קו, ט)". המילה טינית אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).

מוּזֵאוֹן קָטוּר

מוזאון קטור הוא "מוזאון פתוח" (open air museum), כלומר אתר המשמש מוזאון, שהמוצגים בו הם מבנים ומתקנים היסטוריים, ארכאולוגיים וכדומה שהיו באתר או שהובאו אליו. המבקרים במוזאון קטור מסיירים במבנים ומחוץ להם. המילה קָטוּר מקורה בספר יחזקאל. בתיאור המקדש שראה הנביא בחזונו נזכרות חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. במשנה הוסברה המילה "קטורות" – "שאינן מקוֹרות", כלומר ללא תקרה. רחבעם זאבי ז"ל, בהיותו מנכ"ל מוזאון ארץ ישראל, הציע לחדש מילה ל"מוזאון פתוח" הגזורה מן המילה קטור. הצירוף מוזאון קטור אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004). [post_title] => אומנות עברית [post_excerpt] => מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:11:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:11:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5599 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות מרב

מרב

WP_Post Object
(
    [ID] => 53754
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-10-19 15:19:10
    [post_date_gmt] => 2021-10-19 12:19:10
    [post_content] => בתנ"ך מֵרַב היא בתו של שאול: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּי שׁוּעַ, וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל" (שמואל א יד, מט). על פי הסיפור המקראי הציע שאול לדוד את מרב, אולם בסופו של דבר היא ניתנה לאדם אחר – עדריאל המחולתי, ודוד נשא לאישה את הבת הצעירה מיכל.

שני פסוקים בספר שמואל ב מראים סתירה בזהותן של מרב ומיכל: בפרק ו נאמר כי מיכל "לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ", ולפי פרק כב לא זו בלבד שהיו לה חמישה בנים, אלא "אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי" (שנזכר קודם לכן כבעלה של מרב!). פרשנות המקרא לגווניה ניסתה להתמודד עם הסתירה: יש מי שטען שמדובר בחילופי גרסאות (ובאמת יש לכתוב מֵרַב), ויש מי שמפרש שבני מרב נקראו "בני מיכל" מפני שהיא זו שגידלתם.[1]

גיזרון השם מֵרַב אינו מחוור דיו. מקובל לומר כי הוא קשור אל השורש רב"ב ולפי זה מדובר בשם מופשט שעניינו שפע וריבוי.[2]

בימינו חודשה המילה הכללית מֵרַב תמורת 'מקסימום', ושם התואר מֵרַבִּי (מקסימלי) כנגד מִזְעָר ומִזְעָרִי (תמורת 'מינימום' ו'מינימלי'). שורש המילה מֵרַב הוא רב"ב, והיא מצטרפת למילים אחרות מגזרת הכפולים כמו מֵמַד (שורש מד"ד), מֵסַב (שורש סב"ב) ומֵחַם (שורש חמ"ם). הכתיב המלא התקני הוא בלי יו"ד: מרב, ממד, מסב, מחם.

מֵרַב הוא שמו של קיבוץ במרומי הגלבוע ההר המזוהה עם הקרב האחרון של שאול ובניו. כמה מן האתרים בסביבתו כרוכים בסיפור נפילתם בקרב, כגון המושבים מָגֵן שָׁאוּל ושְׂדֵי תְּרוּמוֹת (מקינת דוד על שאול ויונתן), וכן הכפר מַלְכִּישׁוּעַ וההר אֲבִינָדָב (על שם שניים משלושת בניו של שאול שנפלו בגלבוע): "וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל" (שמואל א לא א–ב) – וכך גם הקיבוץ על שם בת שאול.

יש הדורשים כי שם היישוב הוא צירוף (מקוצר) של הרכיבים 'מים רבים' – מירב, תשובה לקללת דוד "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם" (שמואל ב א, כא).[3] הכתיב ביו"ד הוא המוכר בציבור וגם המקובל על ועדת השמות הממשלתית.

בשתי חותמות (בּוּלוֹת) מימי בית ראשון נמצא השם מירב (ביו"ד): בראשונה שרדו המילים 'מיר[ב]' (על פי שחזורו של הארכאולוג נחמן אביגד) ו'ישמעאל' ובשנייה 'אניהו' ו'מירב', וייתכן שהשם מרב/מירב שימש גם לגברים. שמות שניתנים הן לגברים הן לנשים הם תופעה מקראית מוכרת; כך הם למשל השמות אביה, אביחיל, אחינֹעם.

בשם הפרטי אפוא יש הנוקטים את הכתיב מירב ביו"ד ואחרים מעדיפים את הכתיב המקראי מרב.

___________________________

[1] מומלץ לעיין בפרק יא בתוספתא סוטה.

[2] יש מי שטען כי השורש הוא יר"ב, מעין צורת משנה של רב"ב, וניסה לתמוך זאת בהקבלה לשם המקראי מֵידָד (והשם האוגריתי מדדבעל), הדומה במבנהו וגזור מן השורש יד"ד, כלומר 'היותו ידיד ואהוב'. מילים מן השורש יר"ב אומנם אינן ידועות בוודאות, אך אולי שייך לכאן הביטוי הקשה "מֶלֶךְ יָרֵב" בספר הושע (ה, יג; י, ו), שנאמר על מלך אשור ושהוראתו היא כנראה "המלך הגדול" (בדומה לביטוי האכדי šarru rabû).

[3] לפי יהודה זיו, שהיה חבר ועדת השמות הממשלתית במשך שנים רבות, זהו ההסבר הרשמי לשמותיהם של יישובים אחרים בגלבוע – אֲבִיטָל ומֵיטָב – והוא אומץ בטעות גם לשם הקיבוץ (אף שיש לו הסבר משל עצמו).

[post_title] => מרב [post_excerpt] => מרב הוא שמה של בת שאול ובימינו שם קיבוץ על הר הגלבוע. מה מקור השם? האם יש קשר בין השניים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:33:44 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:33:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=53754 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מרב הוא שמה של בת שאול ובימינו שם קיבוץ על הר הגלבוע. מה מקור השם? האם יש קשר בין השניים?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִזְעָר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>