WP_Post Object
(
    [ID] => 63338
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2022-05-26 16:29:49
    [post_date_gmt] => 2022-05-26 13:29:49
    [post_content] => המילה מזוודה מוכרת מן המשנה במסכת כלים (כ, א; בחלק מעדי הנוסח הגרסה היא 'מזדה' או 'מזרה'). פרשני המשנה למן תקופת הגאונים פירשו את המילה על פי השורש זו"ד בארמית ובערבית שעניינו 'צידה' ומכאן שמזוודה היא שק או כיס שנותנים בו צידה לדרך.

הפרשנים הסתמכו בעיקר על המילה זְוָדִין שמשמשת בתרגומי המקרא הארמיים תמורת צֵידָה, כגון בצירוף המקראי צֵדָה לַדֶּרֶךְ (בראשית מה, כא ועוד) המיתרגם תדיר "זְוָדִין לְאוֹרְחָא". המילה מוכרת גם מן הביטוי התלמודי שבפי האמורא מר עוקבא: "זוודין קלילין ואורחא רחיקתא" (בבלי כתובות סז ע"ב), מעין 'הצידה דלה והדרך רחוקה'. צורת הרבים 'זוודין' מופיעה פעם אחת בעברית של ספרות חז"ל: "'צדה לא עשו להם' – מלמד שלא נטלו בידם זוודין לדרך" (מכילתא דרשב"י שמות יב, לט).[1]

המילה 'מזודה' הייתה מוכרת לסופרי העברית החדשה ואחדים השתמשו בה בספרים ובעיתונים תמורת רייַזעטאַש ביידיש (Reisetasche בגרמנית; מעין 'תיק נסיעות'), ואפילו בניקוד מְזוֹדָה.[2] כך התגלגלה המילה מזוודה להוראתה המודרנית במובן suitcase.

על פי המילים מזוודה וזוודין במקורות חז"ל חידש ועד הלשון את המילים זְוָד (תמורת package) ומִזְוָד (תמורת luggage או baggage), ואולם בהמשך הוחלפה המילה מִזְוָד ב־כְּבֻדָּה, ומכאן בימינו גם בִּטּוּחַ כְּבֻדָּה (תמורת baggage insurance; במקום בִּטּוּחַ מִזְוָד).

מן השורש זו"ד נגזר בימינו גם הפועל זִוֵּד, המקובל בלשון הצבאית במובן 'צִייד (כלי רכב למשל) בכלים המיוחדים לו'.

--------------------------------------------------------------
[1] בהקשרים אחרים משמשת בתלמוד הבבלי גם המילה הארמית זוודתא במובן 'תכריכים', ויש שהסבירו שאין הם אלא משל לצידה שאדם מכין לקראת פטירתו מן העולם.
[2] אגב, במסורת תימן למשנה – מְזוּדָה.
    [post_title] => מזוודה
    [post_excerpt] => המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d6%b4%d7%96%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%93%d6%b8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-18 16:29:49
    [post_modified_gmt] => 2022-08-18 13:29:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63338
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 31820
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-11-07 16:19:24
    [post_date_gmt] => 2018-11-07 14:19:24
    [post_content] => למן אמצע המאה העשרים התקבלה בקרב אנשי הלשון המוסכמה שמשקל מִפְעָלָה (בחיריק במ"ם) משמש לחידוש מילים במשמעות מקום, כמו במילים מִדְרָשָׁה, מִכְלָאָה, מִכְלָלָה, מִסְעָדָה, ואילו משקל מַפְעֵלָה (בפתח במ"ם) משמש למילים המציינות מכשירים ומכונות, כמו במילים מַזְמֵרָה ומַחְרֵשָׁה (מן המקרא), מַגְרֵפָה (מלשון חז"ל), מַקְדֵּחָה ומַבְחֵנָה (מן העברית החדשה).

לפי מוסכמה זו יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה. כשהאות הראשונה של השורש היא עיצור גרוני – יש פתח במקום חיריק במ"ם: מַחְצָבָה, מַעֲגָנָה, מַחְלָבָה (ולא מַחְצֵבָה, מַעֲגֵנָה, מַחְלֵבָה). כל המילים האלה מציינות מקומות ולכן המשקל הראוי להן הוא משקל מִפְעָלָה.

נציין שיש כמה מילים במשקל מִפְעָלָה המציינות כלי או דבר דומה לזה: מִזְוָדָה (מלשון חז"ל), מִמְחָטָה (חידוש של בן־יהודה), מִמְלָחָה (חידוש של ועד הלשון).

חשוב להדגיש שמילים לא מעטות בשני המשקלים האלה – בעיקר מילים שירשנו מלשון המקורות – אינן נכנסות למשבצות המשמעות של מקום וכלי. למשל במשקל מִפְעָלָה יש מילים כמו מִלְחָמָה, מִשְׁאָלָה, מֶמְשָׁלָה, מַחְשָׁבָה – המציינות שם מופשט או מעין שם פעולה. אליהן מצטרפות המילים המחודשות מִתְקָפָה ומִגְנָנָה, וכן מִפְרָעָה ומִקְדָּמָה. בדומה לכך אפשר למצוא מילים במשקל מַפְעֵלָה שאינן מציינות כלי אלא מושגים מופשטים, כגון מַהְפֵּכָה, מַכְשֵׁלָה, מַשְׂטֵמָה.

במילים נוספות במשקלים האלה קשה לקבוע מה המשמעות הגלומה במשקל, כמו המילים המקראיות מִשְׁפָּחָה ומִפְשָׂעָה במשקל מִפְעָלָה, ומַקְהֵלָה ומַדְקֵרָה במשקל מַפְעֵלָה.
מדבקה ומגלשה
מה הניקוד הנכון של המילה מדבקה? בעבר היו שהמליצו דווקא על מִדְבָּקָה, אך הצורה התקנית כיום היא מַדְבֵּקָה – שהרי מדבקה בוודאי אינה מקום.

ואיך קוראים למתקן השעשועים שגולשים בו? הצורה המומלצת היא מַגְלֵשָׁה, וכך מנקדים המילונים.
    [post_title] => מִסְפָּרָה או מַסְפֵּרָה?
    [post_excerpt] => יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 22:14:39
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:14:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31820
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)