הדף בטעינה

על המילה מִבְצוֹר

במילון

 (ללא ניקוד: מבצור)
מיןזכר
שורשבצר
נטייהמבצורים

הגדרה

  • חפירה מבוצרת להגנה מפני פגיעה במלחמה (בלועזית: בּוּנְקֶר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שער גיליון 113 של למד לשונך

למד לשונך 113

WP_Post Object
(
    [ID] => 16636
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-08-07 12:50:27
    [post_date_gmt] => 2016-08-07 09:50:27
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 113
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו: שׁוֹמֵרָה, סוֹכֵכָה, מִצְלָלָה, מִבְצוֹר, לַבָּה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-113
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:04:41
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:04:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16636
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו: שׁוֹמֵרָה, סוֹכֵכָה, מִצְלָלָה, מִבְצוֹר, לַבָּה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016)

WP_Post Object
(
    [ID] => 14622
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-04-13 23:15:45
    [post_date_gmt] => 2016-04-13 20:15:45
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בג' בניסן תשע"ו, 11 במארס 2016 (ישיבה שמה), אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע, כמה מונחים בסוציולוגיה ומילים בשימוש כללי, וכן אושרו החלטות בדקדוק.

הוועדה הוותיקה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור, ובהם כמה חידושים:

  • הֶזֵּן (בלי ניקוד היזן) – feed
  • כָּפְרָה – נזקה שמונעת את הגישה למערכת ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי לפתוח את המחסומים.
  • נְתוּנֵי עָתֵק – big data
  • תַּג הַקְבָּצָה – hashtag; תג ההקבצה המקובל הוא סולמית (#)

כמו כן אושרו המונחים האלה: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT), קוֹד מֻטְבָּע (hardcode), הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization), הַחְזָרַת זֶהוּת (re-identification), הִנְדּוּס לְאָחוֹר (reverse engineering).

מליאת האקדמיה החליטה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. מילה זו נחשבה עד כה לא תקנית משום שמסך – כעולה משורש המילה סכ"ך – הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע כגון בצירופים 'צג מגע' או 'מרקע מגע' וכן את המונח מַצָּג המציין את התמונה שנראית על המרקע, כגון בצירוף 'תצלום מצג' (screenshot).

עוד התקבלו כמה מונחים המשלימים את המילון למונחי הסוציולוגיה שאושר לפני כשלושה חודשים, ובהם החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות) ותַלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולֹא־תַּלְמָנִי (נון־קונפורמיסט).

עוד נדונו כמה מילים בשימוש כללי. שתיים מהן הוצגו לא מכבר לחוות דעתו של הציבור באתר האקדמיה, ועתה זכו לאישור: שׁוֹמֵרָה (בודְקה, בוטקה), מִבְצוֹר (בונקר). שתי מילים נוספות שאושרו מהלכות זה כבר בציבור: בִּיּוּשׁ (שיימינג), דִּבְקִית (סטיקר).

לבסוף אישרה האקדמיה כמה החלטות בדקדוק ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים פָּמוֹטִים (לצד פָּמוֹטוֹת) וכך גם פָּגוֹשִׁים, פָּשׁוֹשִׁים. בשמות אחרים מאותו המשקל צורת הרבים היא בסיומת ־וֹת כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת.

האקדמיה ללשון העברית בהחלטותיה אלו נענתה לצורך שעלה מן הציבור במינוח עברי בחיי היום יום ובתחומים המקצועיים, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. בשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המְהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה מילים ושימושי לשון רווחים – שנחשבו קודם לכן לא תקניים – משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית.

[post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016) [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-04-27 10:24:01 [post_modified_gmt] => 2017-04-27 07:24:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14622 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מתבצרים בעברית: חלופה למילה בונקר

WP_Post Object
(
    [ID] => 13543
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-01-10 13:48:21
    [post_date_gmt] => 2016-01-10 11:48:21
    [post_content] => בונקר הוא מקלט מבוצר המשמש מחסה לחיילים, לכלֵי ירייה ולמִתקנים חיוניים. לרוב הוא בנוי מתחת לפני הקרקע, בתחומי מערך ההגנה.

גיזרונה של המילה האנגלית bunker אינו מחוור. לפי המילונים האנגליים היא מתועדת בסקוטית במאה השמונה עשרה במשמע 'ספסל' ובהמשך 'ספסל שהוא תיבה'. יש הקושרים אותה למילה השוודית העתיקה bunke – 'לוח להגנה על מטען בספינה'. למן המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה יש תיעוד למילה bunker במשמע 'כלי לאחסון פחם בספינה'. המשמע הצבאי נוצר כנראה בגרמנית בימי מלחמת העולם הראשונה, וממנה הוא חדר אל האנגלית וללשונות נוספות.

הוועדה פנתה אל הציבור בבקשה להגיב על הצעותיה ולהציע הצעות נוספות.

הצעות הוועדה:

  • בֶּצֶר – כשמה של עיר מקלט בנחלת ראובן (באיוב כב, כד במשמע לא ברור; בדבהי"א ז, לז שם פרטי).
  • מִבְצוֹר – במשקל מִסְתּוֹר. המילה מתועדת מעט בספרות ההשכלה ומשמעה קרוב למבצר או ביצור: "וילכוד את מבצור סין מעוז מצרים אשר בקצה הגבול" (מרדכי אהרן גינצבורג, 1835).
  • בִּצָּרוֹן – זכריה ט, יב: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". רד"ק: "שובו לאל יתברך שהוא מבצר ומגדל עוז". נגד ההצעה נטען שאינה הוגנת כלפי מי שגר במושב ביצרון או בשכונת ביצרון בתל־אביב.
  • מִבְצָרִית / בִּצּוּרִית – בהשראת מיגונית (יחידת מיגון ניידת העשויה בטון מזוין או פלדה).
  • מִבְטוֹן – מבנה בטון. במילה גם רמז לבטן האדמה, שכן לרוב בונקרים הם תת־קרקעיים.
עוד הצעות שעלו בוועדה ונדחו: מילים מן השורש חפ"ר (משום שבונקר אינו בהכרח תת־קרקעי, ובגלל מונח צבאי אחר הקשור לבונקר אך שונה ממנו: מַחְפֹּרֶת – מחסה חפור מתחת לפני הקרקע שהותקן כדי למגן חיילים וציוד צבאי מפני אש האויב); מָעֻזִּית וכדומה (קרוב מדיי למונח הצבאי השכיח מָעֹז); מְצָד, מִמְצָד וכדומה (נקשר למצדה ולמְצָד בארכאולוגיה – מבצר קטן במערכות הגנה). באתר נרשמו כמעט 13,000 הצבעות, ונתקבלו עשרות הצעות. נתוני ההצבעה וההצעות הועברו לוועדה להמשך הדיון במונח. בדיון בוועדה היה רוב להצעה מִבְצוֹר. בניסן תשע"ו (אפריל 2016) אישרה מליאת האקדמיה את המונח מִבְצוֹר. [post_title] => מתבצרים בעברית: חלופה למילה בונקר [post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצביע לחלופות המוצעות למילה בונקר: בֶּצֶר, מִבְצוֹר, בִּצָּרוֹן, מִבְצָרִית, בִּצּוּרִית, מִבְטוֹן. נתוני ההצבעה והצעות נוספות הועברו לוועדה להמשך הדיון במונח. הוועדה בחרה ברוב קולות את ההצעה מִבְצוֹר. המונח אושר במליאת האקדמיה בניסן תשע"ו (אפריל 2016). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2016-12-22 11:44:47 [post_modified_gmt] => 2016-12-22 09:44:47 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13543 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצביע לחלופות המוצעות למילה בונקר: בֶּצֶר, מִבְצוֹר, בִּצָּרוֹן, מִבְצָרִית, בִּצּוּרִית, מִבְטוֹן. נתוני ההצבעה והצעות נוספות הועברו לוועדה להמשך הדיון במונח. הוועדה בחרה ברוב קולות את ההצעה מִבְצוֹר. המונח אושר במליאת האקדמיה בניסן תשע"ו (אפריל 2016).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מִבְצוֹר
לרשימה המלאה
כללי (תשע"ו, 2016)
מִבְצוֹר בונקר

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִבְצוֹר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>