הדף בטעינה

על המילה מְצוּקָה

במילון

 (ללא ניקוד: מצוקה)
מיןנקבה
שורשצוק
נטייהמצוקות

הגדרה

  • דוחַק, מַחסור, צרה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננות

מילים שוות לכל נפש

WP_Post Object
(
    [ID] => 5605
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-05-06 10:03:43
    [post_date_gmt] => 2014-05-06 07:03:43
    [post_content] => 

בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

בַּעַת (פוֹבְּיָה)

בעת הוא פחד מוגזם ממצב מסוים או מנוכחות של דבר מסוים, פחד שאינו תואם את המציאות. לעיתים הבעת מלֻווה בהתקף חרדה ואף בתבהלה (פניקה). סוגי בעת מוכרים: בַּעַת גבהים, בַּעַת סֶגֶר (קלאוסטרופוביה). המילה 'בעת' לקוחה מלשון הפיוט ומשמעותה כמשמעות המילה המקראית בְּעָתָה. המילים בַּעַת ובְעָתָה מצטרפות לקבוצה לא קטנה של מילים בעברית שמשמען פחד, ולכל אחת מהן גוֹן־משמעות ייחודי: אימה, בהלה, בַּלָּהָה (למשל בצירוף 'חלום בלהות'), ביעותים, חלחלה, חרדה, יִרְאָה, מורא, חִיל, מָגוֹר, חַת (בביטוי 'ללא חת') ועוד, ואף צירופים כמו מוֹרֶך לב ופיק ברכיים. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד (1994).

עָקָה (סְטְרֵס)

עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה. משמע זה מצוי גם במילים אחרות מאותו השורש: הֵעִיק ומוּעָקָה מן המקרא ותְעוּקָה המחודשת. גם הביטוי הארמי "דא עקא" (=זו הצרה) קשור לשורש זה. השורש עו"ק מקביל לשורש צו"ק (הציק, מצוקה). המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

חִשָּׁכוֹן (בלקאאוט)

חישכון הוא איבוד זיכרון רגעי, לרוב בשל לחץ או חרדה. מושג זה מוכר בהקשר של חרדת בחינות: "באמצע הבחינה היה לי חישכון ולא זכרתי את התשובה". המילה נוצרה על פי מילים אחרות שמשמען פגע ומחלה, כמו עִוָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, וכן החידושים אִדָּשׁוֹן (אפתיה), שִׁגָּרוֹן (רימטיזם), טֵרָדוֹן (אובססיה). המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

צַיְמָנוּת (אנורקסייה)

כשחיפשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה חלופה לאנורקסייה העלה חבר הוועדה הבקיא בספרות התלמוד את הביטוי "בתולה ציימנית" שבתלמוד הירושלמי. ציימנית היא מי שמרבה לצום (כמו ביישנית – נוטה להתבייש). בתלמוד מדובר באישה צעירה הגוזרת על עצמה צומות – אומנם לא מן הסיבות של התקופה המודרנית אלא מסיבות דתיות. משם התואר "ציימנית" נוצר השם המופשט "ציימנות". את המילה ציימנות אימצה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם)

בורחנות היא נטייה לברוח מן המציאות ומשִׁגרת החיים בעזרת שקיעה בדמיונות, בידור ובילוי. לפועל המקראי בָּרַח יש כמה נרדפים: נִמְלַט, נָס (שניהם רווחים במקרא), וכן חָמַק (פעם אחת במקרא). ואולם בימינו הפועל הרגיל והנפוץ הוא בָּרַח, כנראה בעקבות לשון חז"ל. כך נוצר הצירוף 'לברוח מן המציאות' וממנו בורחנות. המילה בּוֹרְחָנוּת שקולה במשקל המילים סוֹבְלָנוּת, תּוֹקְפָנוּת. שמות התואר הם בורחן (אסקפיסט) ובורחני (אסקפיסטי), בדומה לסובלן, תוקפן, סובלני, תוקפני המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

פַּרְצָנִי (אימפולסיבי)

פרצני הוא תואר לאדם שפעולתו נובעת מהתפרצות של רגש, דחף וכדומה. שם העצם הוא פַּרְצָנוּת (אימפולסיביות). השורש פר"ץ שייך לקבוצה גדולה של שורשים הפותחים באותיות פר ומשותפת להם המשמעות של פיזור, שבירה ופירוק: פרא (פֶּרֶא), פרד (הפריד), פרז (פרזות), פרח (הפריח שמועה), פרט (פָּרַט כסף), פרך (פריך = שביר), פרם, פרס (=חתך פרוסה), פרע (פרוע), פרץ, פרק (פֵּרוּק), פרר (לפורר). לפועל פָּרַץ מגוון משמעויות הקשורות כולן במשמעות הבסיסית האמורה: הָרַס ("עת לפרוץ ועת לבנות", קהלת ג, ג), התפשט ("ופרצת ימה וקדמה", בראשית כח, יד), נכנס בכוח (פרץ לבית), הביע רגש עז בבת אחת (פרץ בבכי). למשמעות אחרונה זו שייך התואר פרצני. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

הֲנִיעָה (מוטיווציה, מוטיבציה)

הניעה היא מכלול הגורמים – המודעים והלא מודעים – המביאים את הפרט לפעול, להשיג מטרה, להתנהג בצורה מסוימת. גורם מסוים לפעולה הוא מֵנִיעַ (ובלעז: דרייב). המילה הניעה היא צורת משנה של שם הפעולה הֲנָעָה. הֲנִיעָה נוצרה בדומה למילה הֲסִבָּה – צורה עתיקה המביעה את פעולת ההֲסָבָה בליל הסדר. הצורה הניעה נבחרה כדי לייחדה מן הנעה, שהיא מילה כללית, אף כי לפעמים משתמשים בה במשמעות של מוטיווציה. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

תְּסוּגָה (רגרסיה)

תסוגה היא חזרה להתנהגות האופיינית לשלב התפתחות מוקדם יותר מן השלב שבו האדם מצוי, בעיקר בעת משבר וקשיים בהתמודדות. תסוגה היא סוג של מנגנון הגנה: השיבה לשלב מוקדם ומוכר מקנה תחושת ביטחון. המילה תסוגה בנויה על דרך מילים כמו תשובה, תגובה, תקומה, תנועה, תמורה, וכמותן היא שייכת לשורשי ע"ו, כפי שמוכיח הפועל נָסוֹג (הנו"ן שייכת לבניין נפעל). תסוגה היא סוג מסוים של נסיגה (מילה שמשתמשים בה לפעמים גם במשמעות של רגרסיה). במילה נְסִיגָה הנו"ן הפכה לחלק מן השורש. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

בּוֹנְנוּת (מדיטציה)

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננותאת המילה בּוֹנְנוּת קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית. המילה בּוֹנְנוּת שקולה במשקל המילים כּוֹנְנוּת, עוֹרְרוּת, רוֹמְמוּת, שׁוֹבְבוּת, שׁוֹטְטוּת. בעבר קבעה האקדמיה את המילה בּוֹנְנוּת תמורת insight, אך לאחרונה הוחלט לאמץ לעניין זה את המילה תּוֹבָנָה הרווחת בציבור.

שְׁלוֹמוּת (well-being)

שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. את המילה הציעה מלכה זמלי. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

[post_title] => מילים שוות לכל נפש [post_excerpt] => איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:00:24 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:00:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5605 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מצוּק ומצוֹק

WP_Post Object
(
    [ID] => 257
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-12-31 15:14:50
    [post_date_gmt] => 2012-12-31 13:14:50
    [post_content] => 

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק מוכרת מן הצירוף "צוֹק הָעִתִּים" (דניאל ט, כה) שמשמעו 'עת צרה', 'זמנים קשים', והמילה צוּקָה מוכרת מן הצירוף "צָרָה וְצוּקָה" (ישעיהו ל, ו ועוד). כל המילים האלה גזורות מן השורש צו"ק – אחיו של השורש עו"ק אשר ממנו המילים מֵעִיק, מוּעָקָה, תְּעוּקָה ועָקָה (stress).

לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה. המילה מָצוּק מקורה בספר שמואל א, והיא נזכרת בו פעמיים. בשירת חנה נאמר: "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל" (ב, ח). 'מצוקי ארץ' הם עמודי הארץ, היסודות שהארץ עומדת עליהם, בדומה לצירופים "מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, כא) ו"מוֹסְדוֹת תֵּבֵל" (שמואל ב כב, טז; תהלים יח, טז) וכן לאמוּר בתהלים על הארץ "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ" (עה, ד). המילה מָצוּק נזכרת גם בסיפור על יונתן בן שאול ונערו אשר טיפסו אל עבר חיילי פלשתים: "וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה... הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע" (שמואל א יד, ד–ה). יש הרואים במילה מָצוּק כאן שם תואר שפירושו 'עומד', 'מוצק', ואילו לדעת אחרים גם כאן מָצוּק הוא עמוד: שן הסלע ניצבת כעמוד.

המילה מָצוּק באה גם בביטוי "נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים". מקור הביטוי בקינתו של בר־קפרא על מותו של רבי יהודה הנשיא: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש. ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש" (בבלי כתובות קד ע"א). ארון הקודש הוא כמובן רבי יהודה הנשיא, ועל האראלים והמצוקים אומר רש"י: "מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ". גיזרונה של המילה מָצוּק איננו מחוור. מצד הדקדוק נראה שגם היא – כמו מָצוֹק – גזורה מן השורש צו"ק, אך מצד המשמעות היא קרובה יותר אל השורש יצ"ק המציין חוזק ויציבות. בלשון חז"ל ובמגילת הנחושת ממגילות ים המלח אנו פוגשים את המילה הקרובה צוּק או צוֹק במשמעות סלע זקוף, הר גבוה ותלול, כגון "עלתה [הבהמה] לראשי הצוקים ונפלה" (משנה בבא מציעא ז, י). המילה צוק מוכרת במיוחד מתיאור השָׂעיר לעזאזל הנדחף מן הצוק (משנה יומא פרק ו, ומכאן גם בפיוטים של סדר העבודה ליום הכיפורים).

בלשוננו היום המילים צוּק ומָצוּק קרובות מאוד במשמען. נראה שמקובל הן בציבור הן בקרב אנשי המקצוע להשתמש במילה צוּק לציון סלע מבודד הבולט מעל פני השטח, ואילו המילה מָצוּק מציינת קיר אנכי בעל חזית רחבה, המצוי בעיקר בחופי ימים, נהרות או אוקיינוסים וכן במדבריות (אך יש המשתמשים במילים בהיפוך המשמעויות).

אשר לצירוף המצוק הפיסקלי – מדובר בתרגום של הצירוף האנגלי the fiscal cliff: דימוי לסכנת הידרדרות לתהום המאיימת על כלכלת ארצות הברית בשל החלה אוטומטית של תקנות בתחילת 2013. בהקשר זה נכון אפוא לומר מָצוּק בשורוק. לצד המצוק הפיסקלי משמש בתרגום הצירוף הלועזי גם הצוק הפיסקלי.

 

הערה

אלה המונחים שנקבעו במילוני האקדמיה:

  • צוּק – cliff (מונחי גאוגרפיה, תשכ"א [1961])
  • מָצוּק – bluff (מילון לתכנון מרחבי, תשמ"ה [1985])
  • מַתְלוּל – escarpment (מונח קרוב מאוד במשמעו; מונחי גאוגרפיה, תשכ"א [1961])
  • טִפּוּס מְצוּקִים [טיפוס על משטחים תלולים ואנכיים] – rock climbing (שימוש כללי, תשנ"ט [1999])

בירור עם אנשי מקצוע העלה שאין אצלם אחידות בהתאמת המונחים העבריים למקביליהם הלועזיים.

תודה לפרופ' ניר אוריון ממכון ויצמן ולפרופ' יהושע קולודני מן האוניברסיטה העברית על עזרתם בבירור השימוש במונחים.

[post_title] => מצוּק ומצוֹק [post_excerpt] =>

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a6%d7%95%d6%bc%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%95%d6%b9%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-10-28 13:36:13 [post_modified_gmt] => 2020-10-28 11:36:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=257 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְצוּקָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>