הדף בטעינה

על המילה מְנוֹרָה

במילון

 (ללא ניקוד: מנורה)
מיןנקבה
שורשנור
נטייהמנורות

הגדרה

  • כלי להאיר שנועד לעמוד על הארץ (על רֶגל) או על השוּלחן או להצמיד אל הקיר או לתלות על התקרה – ומאיר על ידי נוּרה (אחת או יותר) או נֵרות או פְּתיל שָקוע בנֵפט

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אם הוא מל ולא מהל למה קוראים לו מוהל? איור של יד של מוהל ואביזרי מהילה.

מוֹהֵל

WP_Post Object
(
    [ID] => 227
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-03-27 13:50:28
    [post_date_gmt] => 2012-03-27 11:50:28
    [post_content] => נשאלנו מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל, שהרי אין ה"א בפועל מָל, לָמוּל.

בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד: מָל, מוּלִים, נִמּוֹל. אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה.

השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית. בארמית יש כמה מילים משורשי ע"ו שהוחלפה בהן הווי"ו בה"א. כך הוא למשל הפועל הארמי רְהַט (=רָץ). השורש רה"ט הארמי מקורו בשורש רו"ט המקביל לשורש העברי רו"ץ (הטי"ת והצד"י מתחלפות). שורש זה חדר גם לעברית, כגון בצירוף 'כתב רהוט', כלומר כתב רץ, מהיר, שוטף – הנכתב ביד. חילופים דומים יש בשורשים נו"ר ונה"ר המציינים שניהם אור: נֵר ומְנוֹרָה מן השורש נו"ר לעומת נְהָרָה וסגי נְהוֹר (מילולית 'רב אור') מן השורש נה"ר.

נעיר כי המילים מוֹהֵל ומָהוּל במשמעות של ערבוב ומזיגה שייכות לשורש אחר שבו הה"א מקורית.
    [post_title] => מוֹהֵל
    [post_excerpt] => מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל? בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד, אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה. השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%94%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:06:29
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:06:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=227
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל? בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד, אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה. השורש מה"ל, בן זוגו של השורש מו"ל, נוצר בהשפעת הארמית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה אוחזת בשתי נרות כמשקפת הכיתוב: מחפשת בנרות

הנר בקצה המנהרה

WP_Post Object
(
    [ID] => 986
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:42:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:42:00
    [post_content] => 

הנר בקצה המנהרההנרות דולקים בימינו בעיקר בהקשרים טקסיים מסורתיים: נרות חנוכה, נר של שבת ויום טוב, ולהבדיל – נר נשמה. מטבע הדברים בימי קדם היה הנר כלי תאורה מרכזי אשר דלק בכל בית, וצורה אחרת הייתה לו: לא גליל של שעווה, כי אם כלי קיבול, עשוי על פי רוב חרס, ובו פתילה הדולקת בשמן.

המילה נֵר גזורה מן השורש נו"ר, המציין אור ואש. מילה נוספת משורש זה היא מְנוֹרָה. בעת העתיקה הייתה המנורה כלי שהתקינו עליו נרות: "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (ויקרא כד, ד). עם התפתחות הטכנולוגיה בעת המודרנית נפרדה המנורה מן הנרות, וקיבלה בנות לוויה חדשות מן השורש נו"ר: נוּרָה ונוּרִית.

השורש נו"ר משותף לכמה מן הלשונות השמיות. המילה הארמית נוּר מופיעה שבע־עשרה פעמים בספר דניאל, בין השאר בצירופים נְהַר דִּי נוּר ('נהר של אש' ויש מפרשים 'אור של אש') ושְׁבִיבִין דִּי נוּר ('שביבים של אש'). דומה להם הצירוף זיקוקין דנור הנזכר בתלמוד. פירושו המילולי הוא 'ניצוצות של אש', אך בימינו הוא משמש במשמעות חדשה: אורות צבעוניים המתפוצצים באוויר בטקסים חגיגיים.

גם שם הפרח נוּרִית מתקשר לכאן: כאשר נקבעו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל בראשית המאה העשרים, חודש השם נוּרִית הן על פי השם הארמי נוּרִיתָא (שמקורו אינו ברור), הן בהתאמה לאחד ממיני הנורית הנפוצים והבולטים בארץ – נורית אסיה – הפורחת בצבעי האש: אדום, צהוב וכתום.

אחיו של השורש נו"ר הוא השורש נה"ר. אליו שייכים המילה המקראית נְהָרָה (איוב ג, ד) שפירושה 'אור' והפועל נָהַר (ישעיה ס, ה ועוד) שפירושו 'זָרַח'. בלשון חז"ל נָהִיר ('בהיר', 'ברור'), ובעברית החדשה נְהִירוּת ('בהירות'), הִנְהִיר ('הבהיר') ועוד. יש הקושרים לשורש זה את המילה מִנְהָרָה הנזכרת בשופטים ו, ב: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת". וכותב רד"ק בפירושו ל'מנהרות': "כמו מערות, ויש להם חלון למעלה שתכנס ממנו האורה ומפני זה נקראו מנהרות". לשורש נה"ר שייך גם הביטוי לשון סגי נהור (דברים הנאמרים באירוניה ובכוונה מהופכת) על פי הכינוי הארמי סגי נהור (מילולית: 'רב אור') שניתן לאדם עיוור.

הנר הדליק בלשוננו כמה ביטויים: נרו יאיר הוא איחול לאדם שיזכה להאריך ימים. מי שמחפש בנרות מחפש חיפוש מדוקדק במיוחד, על פי הכתוב בצפניה א, יב: "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַ‌ִם בַּנֵּרוֹת...". נר לרגלו של אדם הוא עיקרון המנחה אותו בדרכו, על פי הכתוב בתהלים קיט, קה: "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי". כמדליק נר מנר (מדרש תנחומא פינחס יא) הוא משל למי שעושה טובה לאחרים ובעצמו אינו מפסיד דבר, שכן אורו של הנר איננו נגרע כשמדליקים ממנו נר אחר. דומה לכך הביטוי נר לאחד נר למאה (בבלי שבת קכב ע"א) המציין דבר המשמש אדם אחד או אנשים מעטים, אך יכול לשמש אנשים רבים.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה

[post_title] => הנר בקצה המנהרה [post_excerpt] => המילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו"ר, שהוא אחיו של השורש נה"ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-18 17:38:07 [post_modified_gmt] => 2021-03-18 15:38:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=986 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו"ר, שהוא אחיו של השורש נה"ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְנוֹרָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>