הדף בטעינה

על המילה מְכָל

במילון

 (ללא ניקוד: מכל)
*לא: מֵיכָל
מיןזכר
שורשכול
נטייהמְכָלִים, מְכָלֵי־

הגדרה

  • כּלִי קיבּוּל גדול לנוזלים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ידיים עם סרטי מדידה הכיתוב: על המילה כיול

כִּיּוּל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15270
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 10:27:37
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 07:27:37
    [post_content] => 

kiulכִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק.

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a) – הוא פועל שמשמעו 'מדד', כמו שאפשר להיווכח מן ההקבלה לפעלים מָדַד, תִּכֵּן ושָׁקַל. כָּל בַּשָּׁלִישׁ פירושו מדד במידת השליש – מידת נפח קדומה ששיעורה כנראה קומץ. הפועל כָּל בבניין קל (כמו קָם, שָׁב) קרוב אל הפועל הֵכִיל בבניין הפעיל, ולאותו השורש שייכות גם המילים המחודשות תְּכוּלָה, מְכָל ומְכוּלָה.

בלוח גזר מן המאה העשירית לפנה"ס מופיעים כינויים קדומים לחודשי השנה הקשורים כולם לפעולות חקלאיות. אחד החודשים מכונה שם "ירח קצר וכל", ומקובל לקרוא זאת 'ירח קציר וכֵל' – כֵּל כמו כַּיִל במשמע 'מדידה', כלומר החודש שבו קוצרים את התבואה ומודדים את כמותה.

בתוספתא ובתלמוד הירושלמי נזכר בעל המקצוע כַּיָּל – כנראה מודד קרקעות, ובארמית של התלמוד נמצא הפועל כייל במשמעות 'קבע כללים': "לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל" – 'אל תצייתו לכללים האלה שקבע יהודה אחי משמו של שמואל' (בבלי כתובות כא ע"א; ס ע"א).

במילוני ועד הלשון הפועל כִּיֵּל בא לראשונה במונחי כימיה משנת תרפ"ח (1928), וייתכן שהבחירה בו קשורה גם לקרבת הצליל לפועל הלועזי calibrate.

[post_title] => כִּיּוּל [post_excerpt] => השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d6%bc%d6%b4%d7%99%d7%95%d6%bc%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-20 11:50:30 [post_modified_gmt] => 2021-10-20 08:50:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15270 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של המפטי דמפטי והכובען המטורף. הכיתוב: ביצה – בייצה או בצה?

הגיית הצירי המלא

WP_Post Object
(
    [ID] => 841
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 12:41:44
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 09:41:44
    [post_content] => הצירי המלא – כלומר צירי שאחריו יו"ד, כגון במילים בֵּיצָה, הֵישִׁיר, בְּנֵי (ישראל) – נהגה בפי חלק מדוברי העברית ey. מקורו של הצירי המלא בדו־תנועה (דיפתונג) ay, וכבר בתקופה קדומה הפכה דו־תנועה זו לתנועת e, והיו"ד שייצגה במקור עיצור נשתמרה בכתב ואינה אלא אם קריאה.

במהלך הדורות שבהם לא שימשה העברית בדיבור חי התפתחו כמה מסורות הגייה וכמה שיטות ניקוד של הטקסט המקראי, וכן של טקסטים אחרים: המשנה, המדרש, התפילות וכדומה. חלק מן המסורות הללו התגלגלו אל העברית החדשה, והן משפיעות על דרך ההגייה עד היום הזה.

במסורת ההגייה הספרדית – שממנה בעיקר שאבה העברית החדשה את דרך הגיית התנועות – אין כל הבדל בהגייה בין צירי (מלא או חסר) ובין סגול. ואילו במסורת ההגייה האשכנזית, שהתגבשה בימי הביניים בהשפעת הלשונות הגרמניות, נוצר הבדל בין הגיית הצירי ובין הגיית הסגול: צירי מלא או חסר נהגה ey, ואילו סגול נהגה e.

בראשית המאה העשרים הציע דוד ילין להגות צירי מלא ey (כלומר לבטא את היו"ד), ובכך להבחינו מן הצירי החסר. עם קשר או בלי קשר להצעתו זו, במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, בֵּינוני, מֵידָע, מֵיטָב, אֵילת, אבנֵי (רחוב), הֵיכן, דֵּי, לפנֵי, וכן במילה תֵּשַׁע ובשמות האותיות הֵא ופֵא – שאין בהם יו"ד. עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן,[1] מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל – שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד. לעומת זאת יש מילים בעלות צירי מלא שרווחת בהן ההגייה e, כגון רֵיק, נהנֵיתי.

אשר להיבט התקני, אומנם בראשית המאה העשרים קבע ועד הלשון את המבטא התקני בעיקר על פי מסורת ההגייה הספרדית הן בתנועות הן בעיצורים. ואולם בפועל ההגייה שהתגבשה אצל רוב הדוברים היא שילוב בין שתי מסורות ההגייה – הספרדית והאשכנזית (מערכת התנועות בעיקר מן המסורת הספרדית ומערכת העיצורים בעיקר מן המסורת האשכנזית). כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.

מוזמנים לצפות בסרטון בנושא שהופק לכבוד יום העברית תשפ"א:

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=A1ZumBMUn7k[/embed]

__________________________

[1] בגלל הכתיב הרווח ליצן ביו"ד. בכללי הכתיב המלא שנקבעו בשנת תשע"ז החריגה האקדמיה את המילה וקבעה את הכתיב 'ליצן' ביו"ד ככתיב המלא התקני.

[post_title] => הגיית הצירי המלא [post_excerpt] => כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-15 14:47:57 [post_modified_gmt] => 2021-02-15 12:47:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=841 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ילדה נושאת מיכל מים והכיתוב: שמות ומשמעויות – מיכל

מיכל

WP_Post Object
(
    [ID] => 25871
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-12-25 16:55:40
    [post_date_gmt] => 2017-12-25 14:55:40
    [post_content] => השם הנפוץ מִיכַל הוא כידוע שם בתו הצעירה של שאול ואשת דוד. ואולם משמעותו של שם זה איננה ברורה, והועלו הצעות מהצעות שונות לביאורו. למשל יש שראו בו גרסה מקוצרת לשם מִיכָאֵל. בוולגטה, תרגום המקרא ללטינית, בא התעתיק Michol לשם מיכל,[1] ועל בסיס הגייה זו הוצע כי מדובר בשם מורכב מן הרכיבים 'מי + יכול'.

המילה מיכל – כשם עצם ולא כשם פרטי – מצויה פעם אחת במקרא, אך גם משמעותה מסופקת ומשוערת מן ההקשר. בתיאור בריחת דוד מאבשלום בנו מסופר כי יהונתן ואחימעץ נשלחים אל דוד להורות לו ולאנשיו להמשיך במנוסתם ולעבור את הירדן עוד באותו הלילה. אנשי אבשלום מחפשים אחר השניים, ואישה מצילה אותם בהחביאהּ אותם בבאר בחצרהּ. וכך אנו מוסיפים לקרוא: "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם. וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם" (שמואל ב יז, כ).

מהו מִיכַל הַמָּיִם? האישה מטעה בדבריה את המחפשים, ופרשני המקרא לאורך הדורות הבינוהו כ'זרם' (רש"י: שיבולת הנהר) או 'פלג' (רד"ק). התרגום לארמית, תרגום יונתן, מתרגם את "עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם" – "עברו ירדנא" (כלומר עברו את הירדן). במחקר המודרני הוצע שהמילה מיכל מציינת מאגר מים (מן השורש כו"ל).[2]

ניקוד המילה מיכל כאן בפתח זהה לניקוד השם הפרטי מיכל, ואפשר שזאת אותה המילה. עם זאת מאחר שהמילה מיכל באה רק כאן והיא בסמיכות (מִיכַל המים), אין לדעת בביטחון מה הייתה תנועתה בצורת הנפרד, ואפשר שהיו אלה מילים שונות.

______________________________

[1]  בתרגום השבעים (תרגום המקרא ליוונית) התעתיק הוא Melchol. מֵרַב, שם אחותה הבכירה, הוא בתרגומים אלו Merob. [2]  משורש זה התחדשה בעברית ימינו המילה מְכָל (גם בלי ניקוד מכל) – בהשפעת המילה המקראית. הצעה אחרת לגמרי המתקנת את הטקסט קוראת במקום "עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם" 'עברו מִכֹּה [= מפה] אל המים'. תרגום השבעים ליוונית גורס 'עברו מעט אחרי המים'.

[post_title] => מיכל [post_excerpt] => השם הנפוץ מִיכַל הוא כידוע שם בתו הצעירה של שאול ואשת דוד. ואולם משמעותו של שם זה איננה ברורה, והועלו הצעות מהצעות שונות לביאורו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-10 14:44:22 [post_modified_gmt] => 2020-09-10 11:44:22 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25871 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם הנפוץ מִיכַל הוא כידוע שם בתו הצעירה של שאול ואשת דוד. ואולם משמעותו של שם זה איננה ברורה, והועלו הצעות מהצעות שונות לביאורו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מְכָל
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשי"ז, 1957)
מְכַל קֶמַח*
* במילון המקורי כתוב: מֵכַל קֶמַח
הידרוליקה (תשי"א, 1951)
מְכָל* , מְגוּרָה
* במילון המקורי כתוב: מֵכָל