הדף בטעינה

על המילה מְגִלָּה

במילון

 (ללא ניקוד: מגילה)
מיןנקבה
שורשגלל
נטייהמגילות לכל הנטיות

הגדרה

  • יריעת קְלָף כתובה ומגולגלת
  • מסמך בעל חשיבות הצהרתית, כגון 'מגילת זכויות האדם', 'מגילת העצמאות'
  •  (בהשאלה) עניין המסופר באריכות (בנימה עממית)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1039
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2013-02-17 11:09:00
    [post_date_gmt] => 2013-02-17 09:09:00
    [post_content] => 

תַּחְפֹּשֶׂת

שמחת פורים - 1המילה תחפושת נוצרה כנראה בסוף שנות העשרים או בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. היא חודשה במשקל המילה המקראית תִּלְבֹּשֶׁת, ודומות לה מילים נוספות ובהן תִּסְפֹּרֶת, תִּקְרֹבֶת (לשון חז"ל); תִּגְבֹּרֶת (ימי הביניים); תִּרְכֹּבֶת, תִּסְרֹקֶת, תַּחְמֹשֶׁת (עברית חדשה). הפועל הִתְחַפֵּשׂ מקורו בתנ"ך: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" (שמואל א כח, ח). מקובל לקשור אותו אל הפועל חיפש, שכן האדם המתחפש משנה את מראהו וגורם לכך שיחפשו אותו.

רווח השימוש בפועל חִפֵּשׂ במשמעות 'הלביש בתחפושת' (במילונים מוצעים גם הפעלים הֶחְפִּישׂ, תִּחְפֵּשׂ). ההבחנה בין חיפש במשמעות זו ובין חיפש במשמעות הרגילה (סקר ובדק כדי למצוא) תהיה לפי ההקשר.

מַסֵּכָה

שמחת פורים - 2מסכה היא כיסוי לפנים, למשל לצורך תחפושת. בתנ"ך משמשות במשמעות דומה מילים אחרות: "וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו" (מלכים א כ, לח), "וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה" (שמות לד, לג). המילה מסכה לקוחה אף היא מן התנ"ך, אך שם משמעה אחר: תבנית יצוקה ממתכת – כגון עֵגֶל מַסֵּכָה, וגם כיסוי: "פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו כה, ז). ברשימת כלי בית של ועד הלשון משנת תרע"ד (1914) נקבעה המילה מַסֵּכָה לצד המילה שְׂמִיכָה במשמעות "המכסה שמתכסים בו בעת השכיבה" על פי דברי הנביא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ). את המשמעות המודרנית קיבלה המסכה בשל דמיון הצליל והמשמעות למילה הלועזית mask. המילה מסכה במשמעות זו כלולה במונחי תיאטרון שפרסם ועד הלשון בשנת ת"ש (1940).

לֵצָן

שמחת פורים - 3המילה ליצן לקוחה מספרות חז"ל וביסודה היא נרדפת למילה המקראית לֵץ – אדם קל דעת המרבה לעג ושחוק. ליצן המבדח את הבריות לשם קבלת שכר נזכר כבר בלשונו של רש"י. הלֵץ והלֵצָן קשורים אל הפעלים לָץ, הֵלִיץ והִתְלוֹצֵץ וכן אל השמות לָצוֹן והֲלָצָה. יש הסוברים כי השורש לו"ץ (או לי"ץ) מציין במקורו דיבור ומכאן גם המילה המקראית מֵלִיץ (בראשית מב, כג) שמשמעה מתורגמן. מספרות חז"ל ירשנו גם את ידידיו של הליצן – הלוליין והמוקיון, שמקורם במילים יווניות.

מְגִלָּה

שמחת פורים - 4מגילה היא רצועת קלף גלולה הכתובה או מוכנה לכתיבה. שמה גזור מן השורש גל"ל והיא זהה בצורתה למילים נוספות מגזרת הכפולים: מְסִלָּה (מן סל"ל), מְסִבָּה (מן סב"ב), מְחִלָּה (מן חל"ל, חלל באדמה) ועוד. בספרות חז"ל מגילה סתם היא לרוב מגילת אסתר, ומכאן שמה של מסכת מגילה שעיקר עניינה הלכות קריאת המגילה בפורים. כיום מגילת אסתר עשויה להיות מודפסת בספר, וגם מגילות אחרות אינן בהכרח כתובות על קלף נגלל. בשם מגילה נקראים טקסטים חגיגיים והצהרתיים, כגון מגילת העצמאות, מגילת זכויות האדם.
  [post_title] => שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה [post_excerpt] => ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-05-07 13:56:24 [post_modified_gmt] => 2024-05-07 10:56:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1039 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שני ילדים גולשים בגלשן עם הכיתוב 'שמות ומשמעויות' - גל.

גל

WP_Post Object
(
    [ID] => 51320
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-05-20 12:43:41
    [post_date_gmt] => 2021-05-20 09:43:41
    [post_content] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח); "וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו" (יחזקאל כו, ג).

עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים): "וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (בראשית לא, מו); "וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז, כו).

גל אבנים הוקם בדרך כלל זכר לברית או לציון קבר, ובספרי הנביאים הוא בא לא פעם ככינוי לחורבנה של עיר: "וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים, וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב" (ירמיהו ט, י). מקומות מספר בתנ"ך מכונים גִּלְגָּל ואף שאין השם מחוור נראה שהוא גזור מן המילה גַּל לפי שהוקם בו מין תל אבנים – המפורסם מכולם נמצא בקרבת מה לעיר יריחו: "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (יהושע ד, כ).

בחלק מהמילונים אין הבחנה בין שתי המשמעויות, ולפי זה אין גל שבּים אלא "ערמת" מים, וכשם שתֵל אבנים מתרומם מעל לארץ, כך נחשול מים מתרומם מעל פני הים. אפשר למצוא רמז לכך בפסוק הנודע משירת הים "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים" (שמות טו, ח).

גל נעול

באחד מפסוקיה הציוריים של מגילת שיר השירים באה המילה גל בצירוף מעט משונה: "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (ד, יב). מהו אפוא גל נעול? לדעת רבים אין גל שבצלע השנייה אלא גַּן. כך עולה מן התרגומים העתיקים ליוונית, לסורית וללטינית, וכך מסתבר ממבנה הפסוק, הבנוי כתקבולת שבה נכפל החלק הראשון – כמו בפסוק "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ" (ד, ט). את המילה גל כאן אפשר להסביר כבידול פונטי או כחילופי נ–ל (דוגמת לִשכּה–נִשכּה). לדעת אחרים גל הוא 'מעיין', והוראה נדירה זו מתגלגלת מן גל שבּים. פרשני המקרא שסברו כך הצביעו על מילה מקראית אחרת מן השורש גל"ל במשמעות דומה – המילה הנדירה גֻּלָּה שעניינה 'בריכת מים': "וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת" (יהושע טו, יט).[1] למילה גולה במשמעות 'אגן, קערה' יש מקבילות מן האכדית והאוגריתית, והיא קשורה אל המילה גֻּלָּה שבתיאור המנורה (אם במשמעות קישוט בצורת כדור אם במשמעות אגן שטוח בצורת עיגול).[2]

גלל, גלגל

השורש גל"ל, שורש המילים גַּל וגֻלָּה, פורה למדי. ממנו הפועל גָּלַל שהוראתו היסודית היא הזזה ממקום למקום (באמצעות גלגול): "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן" (בראשית כט, ג); "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּוֹל, וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב" (משלי כו, כז). קרובים אליו הפעלים גּוֹלֵל והִתְגּוֹלֵל (בבניינים פּוֹלֵל והִתְפּוֹלֵל): "וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל [=מתפלש] בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה" (שמואל ב כ, יב). כדרכם של שורשים רבים מגזרת ע"ע (וע"ו) נוצר ממנו שורש מרובע דו־עיצורי – גִּלְגֵּל: "וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא, כה). מן השורשים גל"ל וגלג"ל נגזרים גם שמות העצם המקראיים גָּלִיל, גְּלִילָה, גַּלְגַּל, גֻּלְגֹּלֶת, מְגִלָּה ועוד.

גל בשימוש מושאל

בעברית החדשה ובהשפעת הלעז משמשת המילה גל לציון תנועה פיזיקלית מחזורית במרחב כגון גל אור, גל קול וגל רדיו, ומכאן גם שמות של תחנות רדיו כמו 'גלי צה"ל'. בהשאלה גל הוא דבר מה המגיע (מדי פעם) בעוצמה או בכמות גדולה וכדומה, כגון גל חום, גלי עלייה, הגל השלישי של המגפה, הגל חדש (באומנות, בתרבות). __________________________________________________

[1] בפסוק המקביל בשופטים א, טו נכתב "גֻּלֹּת עִלִּית" ו"גֻּלֹּת תַּחְתִּית".

[2] מילה זו נדירה בלשון חכמים אך אולי מופיעה במשנה במסכת עירובין: "וממלים [= וממלאים] מבור הגולה בגלגל בשבת" (י, יד). בכמה עדי הנוסח (ובראשם כתב יד קאופמן) הניקוד הוא גּוּלָּה, ואף שהוראתה מעט עמומה (שכן בעדי נוסח אחרים הניקוד הוא גּוֹלָה), יש תימוכין לכך שזו גֻּלָּה הידועה מן המקרא ומובנה כאן 'בריכת מים מלאכותית'. חוקר התלמוד שאול ליברמן הראה כי זהו מקורו של הצירוף "בּוֹר גָּלוּת" הידוע מלשון הפיוט והתפילה.

[post_title] => גל [post_excerpt] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 22:03:26 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:03:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51320 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְגִלָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְגִלָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>