הדף בטעינה

על המילה מְאוּרָה

במילון

 (ללא ניקוד: מאורה)
מיןנקבה
שורשאור
נטייהמְאוּרוֹת

הגדרה

  • מְעָרה או חוֹר באדמה למגוּרי בעלי חיים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >>
צילום של מנהרה

מִנְהָרָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5224
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-07-29 10:03:09
    [post_date_gmt] => 2014-07-29 07:03:09
    [post_content] => 

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בתיאור המחבואים והביצורים שעשו ישראל מפני המדיינים: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת" (שופטים ו, ב). משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב.

יש שפירשו מִנְהָרָה מלשון נָהָר – מערה ארוכה ומפותלת שצורתה כצורת נהר או בקיע שנוצר בסלע על ידי זרימה של מים. אחרים פירשו זאת מלשון נְהָרָה (=אוֹר) – מערה שבתקרתה יש  פתח שהאור חודר דרכו (רד"ק פירש כך גם את המילה המקראית היחידאית מְאוּרָה – משורש או"ר). לפי הסבר אחר, המבוסס גם הוא על המשמע 'אור', מדובר במגדל צופים שממנו השיאו משואות להזהיר מפני האויב המתקרב.

בתקופת ההשכלה השתמשו הסופרים העבריים במילה מִנְהָרָה בכמה משמעויות, ובהן 'מרתף', 'נקיק' ו'נקרה' (מערה טבעית בסלע). אליעזר בן־יהודה אף מעיד במילונו שבימיו נעשה שימוש במילה מִנְהָרָה לתרגום המילה מִינָרֵט – צריח מסגד (ראו בהרחבה למטה). אך בסופו של דבר התקבעה המילה מִנְהָרָה במשמעות tunnel – מחילה רחבה מעשה ידי אדם המשמשת למעבר של כלי רכב ועוד.

מן המילה מִנְהָרָה נגזר המונח מִנְהוּר המציין חפירת מנהרות (למונח גם שימושים מושאלים בפיזיקה ובמחשבים).

הרחבה – מנהרה ומינרט

המילה הלועזית מִינָרֵט (minaret), שמשמעה צריח מסגד, היא הגרסה הטורקית של המילה הערבית מַנַארַה (כשמו הערבי של רכס רָמִים – צוק מנרה). מילה ערבית זו גזורה מן השורש נו"ר – אחיו של השורש נה"ר – כמו המילים העבריות נֵר, מְנוֹרָה ועוד. מַנַארַה היא ביסודה מעמד למנורה, ומכאן גם מגדלור וכן מגדל הדומה למגדלור. השימוש במילה מִנְהָרָה במשמעות צריח מסגד התבסס כנראה על דמיון הצליל למילה הערבית וכן על הפרשנות שמִנְהָרָה היא מגדל להשאת משואות (סביר שפרשנות זו עצמה מקורה בדמיון המילים מִנְהָרָה ומַנַארַה).

[post_title] => מִנְהָרָה [post_excerpt] => המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:45:43 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:45:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5224 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְאוּרָה 2 (מערה, חור באדמה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מְאוּרָה 1 (אור, זוהר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>