הדף בטעינה

על המילה לִסְטִים

במילון

 (ללא ניקוד: לסטים)
מיןזכר יחיד, זכר רבים

הגדרה

  • שוֹדֵד (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אוצר בלום

WP_Post Object
(
    [ID] => 63109
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-05-12 16:55:55
    [post_date_gmt] => 2022-05-12 13:55:55
    [post_content] => הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש', לעיתים מתוך כוונה לציין שזהו (בהשאלה) אוצר שטרם נראה כמותו, על פי התואר בָּלוּם במובן חתום וסגור.

מקור הביטוי בברייתא בתלמוד הבבלי שבה מונה איסי בן יהודה "שבחן של חכמים": "ר' מאיר חכם וסופר, ר' יהודה חכם לכשירצה, ר' טרפון גל של אגוזין, ר' עקיבא אוצר בלום" (גיטין סז ע"א).

ברם הביטוי המקורי היה ככל הנראה אוצר בָּלוּס – בסמ"ך. מהו בָּלוּס? הגיזרון אינו מחוור דיו, אך ממקומות אחרים למֵדים שהוראתו 'מעורב': "עני אוכל פִּתו בעיסה בלוסה" (שבת עו ע"ב), כלומר עיסתו מעורבת רכיבים שונים (כגון גרעינים וקליפות), מפני שלא עולה בידו להשיג פת מקמח בלבד.

הביטוי אוצר בלוס נאמר אפוא על רבי עקיבא, והכוונה היא שהוא למד ממקורות שונים, ולכן אוצר הידע שלו מעורב ומגוון. ברוח זו מוסברת תכונתו של רבי עקיבא ב'אבות דרבי נתן': "לְמה היה רבי עקיבא דומה? לפועֵל שנטל קופתו [=סלו] ויצא לשדה. מצא חטים – נתן בה [בקופה], מצא שעורים – נתן בה, כוסמין – נתן בה, עדשים – נותן בה, פלפלין – נותן בה..." (נוסח א; לד ע"א).

לאמיתו של דבר הגרסה אוצר בלוס מוכרת לנו (בנוסח הדפוס!) ממקור תלמודי אחר: "מִטת תלמיד חכמים כיצד? כל שאין תחתיה אלא סנדלים בימות החמה ומִנעלים בימות הגשמים. ו(מיטתו) של עם הארץ – דומה לאוצר בלוס" (בבא בתרא נח ע"א), כלומר מונחים תחתיה חפצים שונים בערבוביה.

ומה הביא לכפל הצורות 'בלום' ו'בלוס'? דמיון האותיות ם–ס.

מקובל לומר כי הגרסה אוצר בלום במ"ם סופית היא שגיאת העתקה שנוצרה במהלך דורות של מסירה מחמת הדמיון הגרפי שבין סמ"ך למ"ם סופית. שגיאה דומה מוכרת לנו מן המילה לִסְטִים, היינו 'שודד', 'גזלן', שבמקורה הייתה לִסטיס – ληστής ביוונית, [1] כפי שאומנם נקרה לעיתים בחלק מעדי הנוסח. מן הצורה לסטיס נגזר הפועל לִסְטֵס, ולצידו אף מוצאים לִסְטֵם, כגון על בן סורר ומורה ש"יוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות" (סנהדרין עב ע"א). שגיאות העתקה שנגרמו מדמיון גרפי של אותיות, למשל ה–ח, הפכו למשל את 'חסחוס' ל'הסחוס' (שהובן כמילה מיודעת), ולהפך – את 'חדק', אפו של הפיל, במקום 'הדק' (כלומר האיבר הדק) במקור.

ההוראה 'אוצר מלא וגדוש', ולאו דווקא 'מעורב ומגוון', נוצרה ככל הנראה בעברית החדשה.

_____________________________

[1] לעיתים הצורה ליסטים נתפסת צורת רבים (בשל הסיומת ־ים): "נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים ויצתה והזיקה פטור. הוציאוה ליסטים – הליסטים חייבין" (משנה בבא קמא ו, א). אבל כמובן גם ביחיד: "מושלו משל למה הדבר דומה? לליסטים שהיה עומד ומנאץ אחר פלטין של מלך" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח, ז).

[post_title] => אוצר בלום [post_excerpt] => הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש': "ידיעותיו בתחום הבולאות הן אוצר בלום". ואולם במקורו ככל הנראה היה הביטוי אוֹצָר בָּלוּס – בסמ"ך. הא כיצד? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 14:03:53 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 11:03:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63109 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש': "ידיעותיו בתחום הבולאות הן אוצר בלום". ואולם במקורו ככל הנראה היה הביטוי אוֹצָר בָּלוּס – בסמ"ך. הא כיצד?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך לִסְטִים, לֶסְטֵס 1 (שודד, גזלן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>