הדף בטעינה

על המילה כּוֹתֶרֶת

במילון

 (ללא ניקוד: כותרת)
מיןנקבה
שורשכתר
נטייהכּוֹתָרות, כּוֹתְרות־

הגדרה

  • כתובֶת בראש פֶּרק בסֵפר או בעיתון
  • קישוט בראש עמוד בבניין
  • (בבוטניקה) עָלים צבעוניים המהַווים את הדוּר הפנימי או הדוּרים הפנימיים של הפֶרַח
  • (באנטומיה) ראש השֵן שממוּל השורֶש

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הסבר מילולי למילה מפתח

מילים לשבוע הספר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5353
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-09 10:17:54
    [post_date_gmt] => 2013-06-09 07:17:54
    [post_content] => 

כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים

כּוֹתָר (title)

כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו. את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שאת המשמעות הזאת של המילה כותרת הגו במערכת עיתון 'דבר' העורך ברל כצנלסון והסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.

עִיּוּל

עיול הוא רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת. הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' (במקרה זה 'הכניס לרשימה') ומקורו בארמית. למשל: "מְעַיֵּיל פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחְטָא", כלומר מכניס פיל בקוּף (=חור) של מחט. מקור המימרה הזאת בתלמוד הבבלי, והיא מציינת הבעת סברה דחוקה שצריך להתחכם כדי ליישבה. המונח עיול כלול במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).

מַהֲדוּרָה

מהדורה היא הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. את המילה מהדורה אפשר למצוא בספרות העברית המתחדשת. מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי – 'מהדורא' היא מַחְזוֹר, שכן השורש הארמי הד"ר מקביל לשורש העברי חז"ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.

סוּגָה

סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע. את המילה סוגה חידש המשורר יונתן רטוש. המילה נקלטה בקרב אנשי הספרות ובשימוש הכללי, ואומצה באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ג (1993).

תַּו סֵפֶר (אֵקְס לִיבְּרִיס)

בתמונה: תו ספר מספרי חבר האקדמיה דב סדן ז"לתו ספר הוא תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסוים או לאוסף מסוים. המונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מִן+ספרים) הוא על שום הכיתוב המקובל בתוויות אלו שמשמעו 'מספרֵי', 'מספריו של'. המונח תו ספר נקבע במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).

כִּתּוּב דַּשׁ

דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש', כפי שהטקסט שעל גב הספר מכונה 'כיתוב גב'. דש העטיפה דומה לדש של בגד. את המילה דַּשׁ חידש בן־יהודה על פי המילה הארמית דַּשָּׁא (=דלת) מן התלמוד הבבלי. במקום אחד (בחלק מן הנוסחים) המילה מוזכרת בהקשר של לבישת חלוק, ומתפרשת כחלק בבגד שנועד להידוק פתח הצוואר. המונח כיתוב דש אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

מִפְתָּח

מפתח מן הספר "בראשית היה השפה" מאת חבר האקדמיה עוזי אורנן, ירושלים תשע"גמפתח הוא זוג עמודים בספר הנראים זה לצד זה כאשר הספר פתוח. המילה מִפְתָּח מקורה בתנ"ך, ושם משמעה פתיחה. בתקופות מאוחרות קיבלה המילה משמעויות נוספות: בספרות חז"ל מִפְתָּח הוא חלק פתוח בבגד, כגון 'מפתח החלוק'. בעברית החדשה מִפְתָּח משמש בהקשרים שונים, כגון מפתח של מחוּגה, מפתח של צמצם במצלמה, מפתח בגשר (רֶווח בין שני עמודים תומכים), מפתח של איבר (באנטומיה). המילה מפתח כלולה במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).

תְּמוֹכַת סְפָרִים

בתמונה: מספרי האקדמיההצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף. המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה. המונח 'תמוכת ספרים' לא נקלט, ובפועל משמש בעיקר הצירוף 'תומך ספרים' (ויש המכנים זאת 'מחזיק ספרים'). [post_title] => מילים לשבוע הספר [post_excerpt] => ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-06-12 15:19:14 [post_modified_gmt] => 2022-06-12 12:19:14 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5353 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים. המשך קריאה >>
באנר עם הכיתוב קול העברית - תקשורת

קול העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 25991
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-12-27 16:39:08
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:39:08
    [post_content] => 

מילים עתיקות בתקשורת עכשווית:

אֻלְפָּן, בִּקֹּרֶת, דּוֹבֵר, יְדִיעָה, כּוֹתֶרֶת, מוֹדָעָה, מַעֲרֶכֶת, פַּרְשָׁן, רֵאָיוֹן

מילים חדשות:

בִּטָּאוֹן, גַּרְיָן, הַגָּהָה, הֲפָצָה, הַקְלָטָה, זַמְרִיר, חַדְשִׁיר, יְדוּעָן, יוֹמוֹן, יַחְצָן, יַצְגָן (פרזנטור), כַּתָּבָה, כְּתוּבִית, מִזְכֶּה (קרדיט), מֶחְדָּשׁ (remake), מַנְחֶה, מִסְרוֹן, מֵפִיק, מַקְלֵט, מִרְעָשׁ, מִרְקָע, מִשְׁדָּר, מְשׁוֹשָׁה (אנטנה), סַחְרִיר, סִקּוּר, סַמְלִיל, עָלוֹן, עִתּוֹן, עִתּוֹנָאוּת, פַּסְקוֹל, פִּרְסוּמַאי, פִּרְסֹמֶת, פָּתִיחַ, צְפִיַּת רֶצֶף, קְדִימוֹן, קַלֶּטֶת, קַלְקְלָן (ספוילר), קַרְיָן, קַשָּׁב, רַעֲיוֹנַאי, שְׁבוּעוֹן, שִׁדּוּר, שַׁדָּר, שַׁדְרָן, שַׁלַּט רַחַק, שִׁלְטוּט, תְּגוּבִית, תִּדְרוּךְ, תְּחִיב (אינסרט), תַּחְקִירָן, תִּיּוּג, תִּעוּד, תִּעוּדִי, תַּסְדִּיר (ליין-אפ), תַּסְכִּית, תַּסְרִיט, תְּקוּפוֹן, תִּקְשֹׁרֶת, תַּשְׁדִּיר


סיפוריהן של המילים כּוֹתֶרֶת, רֵאָיוֹן, עִתּוֹן, מִרְעָשׁ

כּוֹתֶרֶת – בתנ"ך כּוֹתֶרֶת היא מעין כֶּתֶר – ראשו המקושט של עמוד אבן, ואילו בלשוננו היום הכותרות רגילות יותר בראשם של עמודי נייר: כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שהמשמעות הזאת של המילה כּוֹתֶרֶת נולדה במערכת עיתון 'דבר' בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור. רֵאָיוֹן – במשנה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון...". ומהו הריאיון? היראות לפני האל בעת העלייה לרגל, ככתוב בתורה: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'". בימי הביניים החלה המילה לשמש בהקשר של חולין לציון עמידה לפני אדם חשוב – מלך או שר. בעברית החדשה ציינה תחילה המילה פגישה רשמית שנקבעה מראש, ובהמשך התייחדה לשיחה של עיתונאי עם אדם חשוב לצד שימושים אחרים כגון 'ראיון עבודה'. הריאיון של ימינו אינו כרוך בהכרח בראייה, והוא יכול להתקיים גם בטלפון או בהתכתבות. עִתּוֹן – את המילה עיתון הגה אליעזר בן־יהודה, שהיה ממחדשי העיתונות העברית בארץ. חידושו בא להחליף את הצירוף שנהג עד אז מכתב עיתי, וכמותו הוא נגזר מן המילה עֵת – 'זמן'. אך הקישור בין עיתון ובין זמן יסודו בטעות: אליעזר ליפמן זילברמן, עורך השבועון העברי הראשון 'המגיד', חידש את מכתב עיתי בהשראת המילה הגרמנית לעיתון Zeitung, הקשורה כביכול ל־Zeit 'זמן'. אך כנראה מקורו האמיתי של המונח הגרמני במילה אחרת: zīdunge שנעשתה לימים zītunge ואחר tijding – 'מסר', 'חדשה' (כמו tidings באנגלית – 'חדשות' 'ידיעות'). מִרְעָשׁ – מרעש הוא סנסציה – ידיעה מפתיעה המעוררת רעש, כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, שהיה אף הוא עיתונאי ידוע, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל 'ידיעה מרעישה', 'מסמך מרעיש'.

תשבץ תפזורת תקשורת - גרסה להדפסה

[post_title] => קול העברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-01-08 10:42:35 [post_modified_gmt] => 2018-01-08 08:42:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25991 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים עתיקות בתקשורת עכשווית: אֻלְפָּן, בִּקֹּרֶת, דּוֹבֵר, יְדִיעָה, כּוֹתֶרֶת, מוֹדָעָה, מַעֲרֶכֶת, פַּרְשָׁן, רֵאָיוֹן מילים חדשות: בִּטָּאוֹן, גַּרְיָן, הַגָּהָה, הֲפָצָה, הַקְלָטָה, זַמְרִיר, חַדְשִׁיר, יְדוּעָן, יוֹמוֹן, יַחְצָן, יַצְגָן (פרזנטור), כַּתָּבָה, כְּתוּבִית, מִזְכֶּה (קרדיט), מֶחְדָּשׁ (remake), מַנְחֶה, מִסְרוֹן, המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כּוֹתֶרֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


כּוֹתֶרֶת
לרשימה המלאה
ספרנות (תשל"ו, 1976)
כּוֹתֶרֶת בּוֹלֶטֶת בּשינוּי בּצבע אוֹ בּדרך אחרת

rubric heading in red, or otherwise distinguished
המונח המעודכן: כּוֹתֶרֶת צִבְעוֹנִית – rubricated