הדף בטעינה

על המילה כּוֹס

במילון

 (ללא ניקוד: כוס)
מיןנקבה (בלשון המשנה זכר)
שורשכוס
נטייהכּוֹסוֹת

הגדרה

  • כלי לשתייה

צירופים



 (ללא ניקוד: כוס)
מיןזכר
שורשכוס
נטייהכוסים

הגדרה

  • עוף לילה דורס (Athene noctua)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ספל מזכוכית והכיתוב כוס או ספל?

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע.
המשך קריאה >>

חידון לחג האביב – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 19514
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-04-09 14:56:35
    [post_date_gmt] => 2017-04-09 11:56:35
    [post_content] => 

1. מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב?

אפשרות ב: תבואה לפני הבשלתה המילה אביב קרובה למילה אֵב – צמח צעיר ורענן, המוכרת למשל מן הצירוף אִבֵּי הנחל. המשמעות המקורית של 'חודש האביב' היא החודש שבו התבואה מבשילה.

2. מה המשמעות המילולית של "כל דכפין"?

אפשרות ג: כל מי שרעב השורש הארמי כפ"ן מוכר מן המילה המליצית כָּפָן – 'רָעָב'. בימינו הביטוי "כל דכפין" משמש במשמע 'כל מי שרוצה', 'כל המעוניין'.

3. איזו מילה אינה זהה בשורשה למילה הַגָּדָה?

אפשרות א: אֲגֻדָּה המילים הַגָּדָה, אַגָּדָה ונָגִיד שורשן נג"ד, ואילו המילה אֲגֻדָּה שורשה אג"ד. הַגָּדָה ואַגָּדָה הן ביסודן שתי צורות של אותה המילה: שם פעולה של הפועל הִגִּיד.

4. באיזו שפה כתובה ההגדה?

אפשרות ב: רובה עברית ומיעוטה ארמית

5. ליל הסדר – איזו מילה אינה קשורה למילה סֵדֶר?

אפשרות ג: שִׁדְרָה המילה המקראית שְׂדֵרָה מציינת שורה סדורה של עצים או של חיילים, והיא משמרת את הכתיב הקדום של השורש סד"ר – בשי"ן שמאלית. המילה שִׁדְרָה קשורה כנראה לשורש שז"ר.

6. איזה שם עצם מופיע בהגדה במין דקדוקי אחר מן הרגיל כיום?

אפשרות ב: כוס בלשון המקרא ובימינו המילה כוס מינה נקבה: כוס גדולה, כוס חדשה. לעומת זאת בספרות חז"ל, ובעקבות זאת בהגדה של פסח, מינה זכר: "מוזגין כוס ראשון".

7. בין אילו שתי מילים אין קשר גיזרוני (קשר של השורש)?

אפשרות א: שִׁחְרוּר ושַׁחְרוּר שִׁחְרוּר – במקור מן השורש חר"ר, כמו המילים חירות וחורין ('בן חורין'). שַׁחְרוּר – הציפור קרויה כך על שום צבעה השחור.

8. איזו משמעות הציע ביאליק לתת למילה חרוסת בעברית החדשה?

אפשרות ג: סלט מן המילה חֲרֹסֶת הציע ביאליק לגזור את מַחֲרֹסֶת – קערה לסלט.

9. איזה ביטוי אינו קשור לסיפור יציאת מצרים?

אפשרות ג: עבד נרצע "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" – מדברי האיש שמשה נזף בו על שהכה את רעהו. "היה לו לפה" – על פי דברי ה' למשה על אהרן "הוא יהיה לך לפה". "עבד נרצע" – מדיני עבד עברי בפרשת משפטים.

10. מה מקור המילה אפיקומן?

אפשרות א: מן המילה היוונית epikomon שמשמעה 'חוגג', 'הולל'. היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני. לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית.

11. איך אומרים בעברית קניידלך?

אפשרות ג: כופתאות המילה כֻּפְתָּה (בלי ניקוד כופתה) חודשה כנראה על פי המילה כֹּפֶת המציינת בין השאר גוש קשה: "בצק שעשאו כופת" (ירושלמי פסחים).

12. מה הבניין של הפועל מסובין?

אפשרות א: הפעיל צורת הפועל המיוחדת מְסֻבִּין התגלגלה מן הצורה מְסִבִּין (מְסִבִּים) בניין הפעיל. שינוי התנועה מ-i ל-u חל כנראה בהשפעת העיצור השפתי ב'.

13. באיזו שורה בשיר 'אחד מי יודע' יש בעיה דקדוקית?

אפשרות ג: שלושה עשר מידייא המילה מידה היא ממין נקבה, ובכל זאת שרים "שלושה עשר" בזכר – בהשפעת המספרים שבשורות הקודמות. המילה מידיא איננה מילה ארמית אמתית אלא מילה מלאכותית שנוצרה לצורך השיר. להרחבה

14. איזה ביטוי איננו לקוח מן ההגדה של פסח?

אפשרות ב: בדחילו ורחימו על הבן הרשע נאמר: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". על הכתוב "ויוציאנו ה' ממצרים" נאמר: "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".

15. מתי החלו לאחל "חג שמח"?

אפשרות ג: בעת החדשה הברכה "חג שמח" נוצרה בעת החדשה בהשפעת היידיש והגרמנית ובזיקה לכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". הברכה המסורתית לחגים היא "מועדים לשמחה" ובמקצת העדות מאחלים גם "תזכו לשנים רבות". להרחבה

חזרה לחידון

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה

[post_title] => חידון לחג האביב – פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-04-16 13:14:00 [post_modified_gmt] => 2019-04-16 10:14:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19514 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5972
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-03-12 14:42:38
    [post_date_gmt] => 2013-03-12 12:42:38
    [post_content] => לקריאת המאמר

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."

המאמר עוסק בעניינים רבים, ובהם – מילים וצירופים: שבת הגדול, מצה שמורה, ליל הסדר, ליל שימורים, הגדה, ארבעה כוסות, מוזגין לו כוס, הסיבה; אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, המקום = הקב"ה, לקלס; כל דכפין, גמר עליו את ההלל; ענייני דקדוק: מה נשתנה, בין יושבין ובין מסובין, משועבדים, קריית שמע, רִבִּי ורבותינו, שאינו יודע לשאַל, את פתח לו, דיברות, לעַלֵּה. [post_title] => לשון ההגדה של פסח [post_excerpt] => גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:49:50 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:49:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5972 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
זוג גרביים על ידיים האחד זכר והשנייה נקבה הכיתוב: זכר או נקבה?

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

WP_Post Object
(
    [ID] => 77
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-05 13:29:59
    [post_date_gmt] => 2010-10-05 11:29:59
    [post_content] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?

השמות האלה הם ממין זכר:
  • צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת נחסם לתנועה ואי אפשר לעבור בו.
  • עט, וברבים עטים, ולפי זה: עט נובע, העט החדש שקיבלתי אבד.
השמות האלה הם ממין נקבה:
  • כיכר, וברבים כיכרות (במשמע שטח פתוח בעיר), ולפי זה: כיכר רחבה, הכיכר הומָה אדם.
  • מחבת, וברבים מחבתות, ולפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.
חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים; משקפיים אופנתיים; מכנסיים ארוכים; מספריים חדים. שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה. למשל:
  • סכין: בלשון חז"ל בעיקר נקבה, ובימינו נקבה וגם זכר.
  • מטבע: בלשון חז"ל כמעט תמיד זכר, בספרות ימי הביניים ובספרות העברית החדשה – גם נקבה. ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה.
  • רוח, שמש, דרך, תהום: בלשון המקרא – זכר ונקבה; בימינו בעיקר נקבה.
  • כיכר (לחם): בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר ונקבה; בימינו – בעיקר נקבה.
  • פנים: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – בדרך כלל נקבה; בימינו זכר ונקבה.
  • שדה: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
  • כוס: בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר; בימינו – בעיקר נקבה.
  • גרב: בתמוז תשפ"א (יוני 2021) הוחלט שמין המילה הוא זכר וגם נקבה. לפי זה: גרב אחד או גרב אחת, גרביים אדומים או גרביים אדומות.
[post_title] => מינם הדקדוקי של שמות אחדים [post_excerpt] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-28 10:52:55 [post_modified_gmt] => 2021-06-28 07:52:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=77 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כּוֹס 2 (שם עוף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כּוֹס 1 (כלי לשתייה, גורל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>