WP_Post Object
(
    [ID] => 23699
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-08-14 11:34:18
    [post_date_gmt] => 2017-08-14 08:34:18
    [post_content] => 
אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין.
בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו נקבע שם הפעולה הַכְוָנָה כנגד tuning. אולם נראה שקביעה זו לא פשטה בשימוש. לימים נוצר לצורך כך הֶגוון של השורש כו"ן בדמות הפועל כִּוְנֵן ושם הפעולה כִּוְנוּן. מונחים אלו מופיעים לראשונה במילון למונחי מוסיקה משנת תשט"ו (1955).[1]
לשם הפעולה הַכְוָנָה מצאו דוברי העברית צורך אחר: 'הדרכה בכיוון הנכון'. נקל להבין את הצורך בשם הפעולה הזה, שהרי המילה כִּוּוּן עצמה איבדה במידה רבה את משמעותה כשם פעולה והתייחדה לציון הדבר עצמו, כגון 'כיוון צפון', 'בכיוון הנכון', 'מה הכיוון'.
בחיפוש באתר "עיתונות יהודית היסטורית" עולה שימוש בשם הפעולה הכוונה כבר מסוף שנות השלושים של המאה העשרים – תחילה בצירוף 'הכוונה מִשְׁקִית', ובהמשך בהקשרים נוספים. לימים נוצרו הצירופים 'הכוונה מקצועית', 'הכוונת תנועה', 'הכוונת לשון' וכיוצא בהם.
עם יצירת שם הפעולה הַכְוָנָה (מבניין הפעיל) נוצר חוסר הלימה בינו ובין הפועל כִּוֵּן (בבניין פיעל). אין אפוא להתפלא שבהמשך נגזר משם הפעולה הַכְוָנָה הפועל הִכְוִין, ועוד קודם לכן הפועל הסביל הֻכְוַן. ומעניין שאוזנינו ועינינו רגילות לשימוש בפועל הסביל, כגון 'התנועה הוכוונה לדרך חלופית' או 'העולים החדשים הוכוונו ליישובים מרוחקים'. ואף זאת: צורת הבינוני הסביל משמשת כיום גם כנגד oriented כגון 'מוכוון מטרה' או 'מוכוון שוק'.
קיצורו של דבר: אין פסול בפועל 'הכווין', והוא אף נכלל במילוני התחבורה של האקדמיה. לצידו אפשר כמובן לנקוט את הפועל הוותיק כיוון.

על פועלי כו"ן
השורש כו"ן הוא אחד השורשים הפורים בעברית. במערכת הפועל השורש הזה משמש בכל הבניינים, ובחלק מהם השימוש כפול - הן על דרך גזרת ע"ו (כגון הֵכִין, הִתְכּוֹנֵן) הן על דרך השלמים (כגון הִכְוִין, הִתְכַּוֵּן).
חוקרים משערים שהשורש כו"ן מציין מיסודו הוויה, קיום (והשוו לפועל כַּאנַ בערבית שפירושו 'היה'). ממשמעות יסודית זו משתלשלות המשמעויות השונות של הפעלים הגזורים ממנו: קיום, חוזק, ייסוּד וכן מה שמוביל אליהם.
ואלה הפעלים מן השורש כו"ן:
מן המקרא:

 	
צורת הבינוני כֵּן בבניין קל
 	
נָכוֹן, יִכּוֹן, הִכּוֹן בבניין נפעל
 	
כּוֹנֵן, כּוֹנַן והִתְכּוֹנֵן בבניינים הכבדים על דרך גזרת ע"ו
 	
הֵכִין והוּכַן בבניינים הפעיל והופעל על דרך גזרת ע"ו

מלשון חז"ל – קרוב לוודאי בהשפעת הארמית:

 	
כִּוֵּן, כֻּוַּן והִתְכַּוֵּן בבניינים הכבדים על דרך השלמים

מן העברית החדשה:

 	
הִכְוִין והֻכְוַן בבניינים הפעיל והופעל על דרך השלמים.

אל שלל הפעלים האלה קשורים שמות מופשטים המציינים פעולות ותכונות (המובאים כאן לפי סדר הפעלים שנמנו לעיל): כֵּנוּת; נְכוֹנוּת; כּוֹנְנוּת, הִתְכּוֹנְנוּת; הֲכָנָה, מוּכָנוּת; כִּוּוּן, כַּוָּנָה, מְכֻוָּנוּת, הִתְכַּוְּנוּת; הַכְוָנָה, הֶכְוֵן, מֻכְוָנוּת.



[1] מונחים אלו החליפו את המונחים 'הכוִין' ו'הכוָנה' שנקבעו ברשימת מונחי מוסיקה משנת תש"ו (1946ׂ); קודם לכן ברשימת מֻנְּחֵי הַכִּנּוֹר משנת תרפ"ח (1928) נקבעו המונחים כִּוֵּן וכִוּוּן. נוסף על שימושים אלו, פעלים מן השורש כונ"ן משמשים תמורת הפועל to adjust ונגזרותיו, וצורת הבינוני מִתְכַּוְנֵן מתרגמת את adjustable.
    [post_title] => הכווין
    [post_excerpt] => עם יצירת שם הפעולה הַכְוָנָה (הקשור לבניין הפעיל) נוצר חוסר הלימה בינו ובין הפועל כִּוֵּן (בבניין פיעל). לא פלא שנגזר משם הפעולה הזה הפועל הִכְוִין, ועוד קודם לכן הפועל הסביל הֻכְוַן – על פעלים אלו ועל פעלים ושמות נוספים מן השורש כו"ן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-02-21 11:07:06
    [post_modified_gmt] => 2023-02-21 09:07:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=23699
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 988
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-01-02 08:01:00
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 06:01:00
    [post_content] => המילים אֱמֶת ונָכוֹן, המציינות עניינים התואמים את המציאות ואישור לקיומו של דבר, חולקות גם משמעות בסיסית מוחשית: קיום ועמידה, חוזק ויציבות.

המילה אֱמֶת גזורה מן השורש אמ"ן (לכן בנטיותיה יש דגש בתי"ו תמורת הנו"ן השורשית: אֲמִתִּי, אֲמִתּוּת, לַאֲמִתּוֹ של דבר). המשמעות הבסיסית של השורש השתמרה במילה אֱמוּנָה כפי שהיא משמשת בתיאור המלחמה בעמלק: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק... וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יא–יב), כלומר: ידיו היו יציבות ואיתנות. במלכים ב יח, טז מסופר על האֹמְנוֹת אשר ציפה חזקיה מלך יהודה בבית המקדש, ומקובל לפרש שהכוונה לעמודי התווך המחזיקים את הבניין. זו גם המשמעות שניתנה למילה אוֹמְנָה בתחום הבניין בעברית החדשה.

אך כמו המילה אֱמֶת, רוב המילים מן השורש אמ"ן, ובהן גם המילה אמונה בשאר הופעותיה בתנ"ך, שייכות לתחום המופשט: המילים אֵמוּן ואֱמוּנָה מציינות יושר וביטחון. נֶאֱמָן הוא מי שבוטחים בו, וכך גם המילה הנרדפת מְהֵימָן שנשאלה ללשון חז"ל מן הארמית (היו"ד מייצגת את האל"ף השורשית). אֲמָנָה ביסודה היא הבטחה ומכאן – ברית, הסכם וכתב התחייבות. לשורש זה שייכות גם מילות האישור אָמְנָם ואָמֵן. למשל: בפרשת הברכה והקללה בספר דברים הלוויים מצווים לומר לפני העם סדרת קללות, כגון "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" ועל העם לאשר כל אחת מהן: "וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן".

המילה נָכוֹן נושאת את המשמעות המופשטת 'אמת' וגם את המשמעות המוחשית של יציבות כבר בתנ"ך. על שמשון מסופר: "וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם..." (שופטים טז, כט); ועל מלכותו של שלמה נאמר: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה" (מלכים א ב, מו), כלומר מלכותו נעשתה יציבה.  נָכוֹן במשמעות של 'אמת' אפשר למצוא למשל בצירוף המילים "וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר" (דברים יג, טו; יז, ד). משמעות נוספת היא 'היה מזומן', 'התקין את עצמו', כגון במתן תורה: "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (שמות יט, יא). על פי זה נטבעה ססמת הצופים בנוּסָחהּ העברי "הֱיֵה נָכוֹן". זו גם משמעותה של הצורה הִכּוֹן (צורת הציווי מן 'נכון') כגון בפקודה "למקומות, היכון, רוץ!".

מן השורש כו"ן יש מילים רבות נוספות, ובהן מילים הנושאות את המשמעות הבסיסית של יציבות וקיום: המילה כֵּן או כַּן (הנוטה על דרך הכפולים) פירושה בסיס, כגון בתיאור המשכן: "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת" (שמות לח, ח), ובעברית החדשה 'כַּן ציור', 'כַּן שיגור'. גם הביטויים "נותר על כַּנּוֹ", "עומד על מְכוֹנוֹ" ודומיהם מביעים את המשמעות הבסיסית של השורש כו"ן. הפועל כּוֹנֵן – במשמעות 'ייסד', 'הקים' וממנו שם התואר מְכוֹנֵן (אירוע מכונן) – גם הם קשורים למשמעות זו. מן המשמעות המופשטת נגזרה המילה כֵּן (במקור 'אמת', 'נכון', ומאוחר יותר מילת הסכמה ואישור), שם התואר כֵּן (ולא "כֵּנֶה") והשם המופשט כֵּנוּת.

נסיים בעדות יפה לקֶשר שבין המילים שנדונו ובין מילים אחרות המציינות כולן איתנוּת ויציבוּת – מתוך הברכה הנאמרת לאחר קריאת שמע: "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן... הדבר הזה עלינו".
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => אמת ונכון
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-02 08:12:51
    [post_modified_gmt] => 2024-04-02 05:12:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=988
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)